חרדי לא חרדי
New member
קצת מהגיגי ערב שבת
מסובך ומסובב כמו בתוך ים סוער.
לא יודע אם ישנה מטרה שבשבילה שווה להישאר.
חושש מאוד לעשות את הצעד ולהסתער.
איני יודע אם בסופו של יום לא אצטער.
יושב אני מול המקלדת, ומול עיני משפחתי המורחבת.
מנסה למצוא מזור לנפשי הסוערת והמבולבלת.
כיצד אפשר להישאר במצב שנפשי מפוצלת.
כיצד אפשר לנהוג כלפי חוץ כך, וכלפי פנים, נפשי כואבת.
לולי רעייתי המסורה והאוהבת, שאהבתי אליה עזה כמוות.
אינני יודע אם הייתי מוצא את עצמי באותה רכבת.
ועל כך מרכין אני את ראשי בפניה, שלי היא דואגת ועלי חושבת.
היי ברוכה אהובתי, וחבל שאיני יכול לשתפך בנבכי נפשי הסוערת.
ולכם חברי וחברות הפורום, הרשו לי להודות לכם מקרב ליבי
על כך שמצאתי בכם אוזן קשבת, ואפשרתם לי לדבר מתוך כלובי.
על תגובותיכם מחממות הלב, על דברים שאסור שייאמרו בפומבי.
ועל כך הריני מודה לכם, ושב מודה לכם ממעמקי נשמתי וליבי.
תודה רבה!
וסליחה אם חפרתי יותר מידי.
מסובך ומסובב כמו בתוך ים סוער.
לא יודע אם ישנה מטרה שבשבילה שווה להישאר.
חושש מאוד לעשות את הצעד ולהסתער.
איני יודע אם בסופו של יום לא אצטער.
יושב אני מול המקלדת, ומול עיני משפחתי המורחבת.
מנסה למצוא מזור לנפשי הסוערת והמבולבלת.
כיצד אפשר להישאר במצב שנפשי מפוצלת.
כיצד אפשר לנהוג כלפי חוץ כך, וכלפי פנים, נפשי כואבת.
לולי רעייתי המסורה והאוהבת, שאהבתי אליה עזה כמוות.
אינני יודע אם הייתי מוצא את עצמי באותה רכבת.
ועל כך מרכין אני את ראשי בפניה, שלי היא דואגת ועלי חושבת.
היי ברוכה אהובתי, וחבל שאיני יכול לשתפך בנבכי נפשי הסוערת.
ולכם חברי וחברות הפורום, הרשו לי להודות לכם מקרב ליבי
על כך שמצאתי בכם אוזן קשבת, ואפשרתם לי לדבר מתוך כלובי.
על תגובותיכם מחממות הלב, על דברים שאסור שייאמרו בפומבי.
ועל כך הריני מודה לכם, ושב מודה לכם ממעמקי נשמתי וליבי.
תודה רבה!
וסליחה אם חפרתי יותר מידי.