קצת לפרוק...
לפני חודש בערך נפרדנו... אחרי שלוש וחצי שנים. למה? הוא אוטוטו משתחרר, הוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו. הוא קצת נבהל מהעניין והוא רוצה לחשוב עם עצמו לבד על מה יהיה. אחרי שלוש וחצי שנים מדהימות, עם ככ הרבה אהבה, נפרדנו. מאז פחות או יותר חזרנו פעם אחת, ואחכ הוא שוב פעם נפרד ממני. כבר יש לי כמה מחזרים, ואפילו יצאתי לדייט... אבל כמה שאני מנסה לשכוח אותו, אני פשוט לא מצליחה. אף אחד אחר לא מגיע לו לקרסוליים! בהתחלה עוד קיבלתי את זה טוב, אבל ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתגעגעת. אני כל הזמן מחכה לטלפון הזה, שהוא יתקשר ויגיד "איזה מטומטם אני, אני אוהב אותך"... השבוע יש לי יומולדת ואם הוא לא יתקשר, אני אהיה שבורה. קיצור, אין ממש פואנטה לכל העניין, רק רציתי לפרוק.
לפני חודש בערך נפרדנו... אחרי שלוש וחצי שנים. למה? הוא אוטוטו משתחרר, הוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו. הוא קצת נבהל מהעניין והוא רוצה לחשוב עם עצמו לבד על מה יהיה. אחרי שלוש וחצי שנים מדהימות, עם ככ הרבה אהבה, נפרדנו. מאז פחות או יותר חזרנו פעם אחת, ואחכ הוא שוב פעם נפרד ממני. כבר יש לי כמה מחזרים, ואפילו יצאתי לדייט... אבל כמה שאני מנסה לשכוח אותו, אני פשוט לא מצליחה. אף אחד אחר לא מגיע לו לקרסוליים! בהתחלה עוד קיבלתי את זה טוב, אבל ככל שעובר הזמן אני יותר ויותר מתגעגעת. אני כל הזמן מחכה לטלפון הזה, שהוא יתקשר ויגיד "איזה מטומטם אני, אני אוהב אותך"... השבוע יש לי יומולדת ואם הוא לא יתקשר, אני אהיה שבורה. קיצור, אין ממש פואנטה לכל העניין, רק רציתי לפרוק.
אני גם נורא מפחדת ממה שיהיה כשאני אשתחרר, או כשהוא ישתחרר... איזה מוזר יהיה פתאום, ואני גם מפחדת שאחד מאיתנו ייבהל כזה ופתאום הוא ירצה הפסקה או משהו. תזכרי שלהתגבר לוקח זמן, וכמה קשה שזה נראה עכשיו, מחר זה ייראה קצת פחות! ואני בטוחה שיום אחד תפגשי מישהו חדש שיעשה לך הרבה יותר טוב ושתוכלי להנות מהאושר שמגיע לך 
