קצת הסטוריה של א"י

[שמוליקכהן]

קצת הסטוריה של א"י

לכל אספן יש פריטים שהסיפור שהם מקפלים בתוכם הופכים אותם למיוחדים ומעניינים יותר. אחד הפריטים שכבר כתבתי עליו בפורום, ותמונתו מתנוססת בפורום השיאים הוא בול פתח תקוה משנת 1910. פריטים נוספים הן הנפקות מקומיות בזמן מלחמת השחרור. למרות שפלישת צבאות ערב לא"י החלה רק ב- 15.5.48, עם סיום המנדט הבריטי, מלחמת השחרור החלה למעשה כבר ב- 30.11.47, יום לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת א"י, הקמת מדינה יהודית, מדינה ערבית ובינאום ירושלים. במרץ 1947, היתה נהריה נתונה תחת מצור ערבי. דרכי הגישה היבשתיות אליה היו מנותקות. על מנת להתגבר על המצור, החלו להפעיל קו של סירות מנוע ששטו בין חוף הים של נהריה לחיפה. ב- 22.3.48 הועבר משלוח הדאר הראשון בשיטה זו. הבולים בשימוש היו עדין בולי המנדט הבריטי. התעריף שנגבה עבור המשלוח כלל 10 מיל (מיל היה החלק ה1000 של הלירה הא"י) עבור המשלוח בין נהריה ולחיפה, והתעריף ה"רגיל" למשלוח מחיפה ליעדו של המכתב. לצורך החתמת הבולים הוכנה חותמת משעווה שעליה נכתב בעיגול "הגליל המנותק נהריה", ובתוך העיגול נכתב התאריך העברי (י"א אדר ב) והאזרחי. למחרת היום, כאשר רצו להחתים דברי דאר חדשים, נאלצו להכין חותמת חדשה, משום שלא ניתן היה לשנות את התאריך. החותמת החדשה היתה שונה בעיצוב. היא הורכבה מעיגול שתוכו נכתב השם נהריה בעברית ובאנגלית, ומימין לעיגול 3 קוים גליים המסמלים את הים, שבינהם נכתב הגליל המערבי המנותק. החותמת לא הכילה תאריך, ואת התאריך הוסיפו באופן ידני באמצעות תאריכון משרדי. מעתה ואילך, כל החותמות המקומיות של נהריה לא הכילו תאריך. החותמת היתה בשימוש יומיים בלבד, ובתאריך 25.3.48 הוכנה חותמת חדשה. העיצוב היה דומה לחותמת הקודמת, אבל מסביב לעיגול שהכיל את השם נהריה הוסיפו את הכתובת "דאר לשעת חרום לחיפה". החותמת היתה בשימוש כמעט חודש ימים, והוחלפה בתאריך 21.4.48. בחותמת החדשה הוחלף הכיתוב מ"דאר לשעת חרום לחיפה" ל"דאר לחיפה לשעת חרום". החותמת הוחלפה לאחר ארבעה ימים (25.4.48) בחותמת האחרונה שהופעלה. בחותמת החדשה לא הקיף שום כיתוב את השם נהריה, והכיתוב בין הקוים הגליים מימין לשם נהריה הוחלף ל"הגליל המערבי המנותק דרך הים by sea". למרות שעכו והגליל המערבי שוחררו כבר בחודש מאי, השרות הופסק רק בסוף חודש יוני, ועימו כמובן גם השימוש בחותמות המיוחדות. בתמונה המצורפת ניתן לראות 2 מעטפות שנשלחו מנהריה בתקופת המצור. המעטפה העליונה נשלחה ב 29.3.48. היא עדין מבויילת בבולי המנדט הבריטי, והחותמת שלה היא החותמת השלישית (היתה בשימוש בין ה- 25.3.48 ל- 20.4.48). מתחתיה ניתן לראות מעטפה צעירה יותר, מחודש מאי 1948. המעטפה מבויילת בבולים מקומיים של נהריה (הסדרה הראשונה שהוצאה בנהריה). בהמשך אני אכתוב מעט על הבולים שהונפקו בנהריה. אני אנסה לסרוק דף מקטלוג שמכיל את כל החותמות שדיברתי עליהם, כך שניתן יהיה להתרשם מהם.

 

[powo]

מעניין.ומרתק

 

[kipod2]

מקסים

וכן ירבו קטעים אלו.

 

[שמוליקכהן]

ועכשיו לבולי נהריה

כפי שראיתם במעטפות, המעטפה ה"ותיקה" בוילה בבולי המנדט הבריטי, ואילו המעטפה ה"צעירה" בוילה בבולים מקומיים של נהריה. גם עובדה זו אינה מקרית. הבריטים החלו לסגור את בתי הדאר ב- 15.4.48. עד לתאריך, לא ידוע לי על שימוש בבולים שונים מבולי המנדט. כאשר החלו הבריטים להפסיק את פעילות הדאר החליטה מחלקת הדאר והטלגרף שהוקמה על ידי הסוכנות היהודית והועד הלאומי לקחת לידיה את ניהול הדאר. בתחילה השתמשו בבולים שונים (קק"ל, כפר הישוב והמנדט), אבל החל מ3.5.48 הכירו שרותי הדאר של הישוב היהודי (או שמא עלי לכתוב המדינה שבדרך) רק בבולי קק"ל עם הדפסת רכב "דאר". למרות החלטה זו היו אזורים מבודדים שאליהם לא הגיעו בולי הדאר הללו, והם נאלצו להנפיק בולים משלהם. גם נהריה הנפיקה בולים מקומיים. ב- 25.4.48 הונפקה הסדרה הראשונה של בולי נהריה. הסדרה הורכבה משלושה בולים בערכים 10, 20 ו- 50 מיל. במרכז הבול צוייר מגן דוד, מסביבו נכתב בעברית ובאנגלית דאר לשעת חרום נהריה - חיפה. ב 16.5.48 הוצאה הסדרה השניה של בולי נהריה. הסדרה היתה דומה לסדרה הראשונה, ההבדל היה בהוספת משולש בתחתית הבול ובחלקו העליון. בנוסף, הוצאה גליונית זכרון מיוחדת לציון הקמת המדינה. בחלק מהגליונות נכתב בטעות "יסוך מדינת ישראל" במקום "יסוד מדינת ישראל". בעיני, יש משהו משעשע בגליון המזכרת. טקס הכרזת המדינה נערך בשעות אחר הצהריים של יום שישי 14.5.48. היה זה היום האחרון של המנדט הבריטי, ולא ניתן היה לערוך את הטקס ביום שבת מסיבות המוכרות לכל ישראלי. המנדט הבריטי פקע לאחר חצות בין 14.5.48 ל- 15.5.48 (לכן פלישת מדינות ערב החלה לפנות בוקר ב15.5.48). הגליון של נהריה נקב ביום ההוצאה שלו 16.5.48 במקום בתאריך הכרזת המדינה או פקיעת המנדט הבריטי. בתמונה המצורפת ניתן לראות למעלה את בולי ההוצאה הראשונה. מתחתיהם את בולי ההנפקה השניה ומתחתיהם את גליונית הזכרון, מימין ללא עם הכתובת הנכונה "יסוד מדינת ישראל", ומשמאל הכתובת השגויה "יסוך מדינת ישראל".

 

[תמיר1991]

2 פריטים יפהפיים והסברים נהדרים!

תמיר.

 

[שמוליקכהן]

ועכשיו לדאר נכנס

כפי שהסברתי במאמר הראשון של השרשור, השירות של הובלת הדאר בסירה בין חיפה לנהריה עלה 10 מיל. אז תושב נהריה ששלח מכתב בייל את המכתב בסכום הדרוש, אך מה עושים עם מכתב שנשלח מכל מקום בארץ (ובעולם) לנהריה? ברור שאנשים לא היו מודעים לעלות המשלוח לנהריה, ולכן הביול היה חסר את עלות השרות. הפתרון - שימוש בתווי הכנסה עירוניים לקבלת הדאר. המועצה המקומית השתמשה ב2 בולים: בול צהוב בערך של 10 מיל (עלות השירות), ובול אדום בערך של 11 מיל. אבל השרות עלה רק 10 מיל, לכן גם כאשר השתמשו בבול האדום, בפועל התושב שקיבל את המכתב שילם 10 מיל, בדיוק כמו חברו שבייל בבול הצהוב, למרות שעל הבול היה ערך נקוב שונה. בתמונה המצורפת יש מעטפה שנשלחה מקריית חיים לנהריה, ובוילה, כראוי, בבול הכנסה עירוני. זהו הפריט היחיד שקשור לבולי נהריה שצילומו מתנוסס בשרשור ואין לי אותו. ראיתי את המכירה שלו היום ב- ebay, (זה מה שגרם לי להתחיל את השרשור), ראיתי את המחיר שדורשים עבורו ונאלצתי להסתפק בהזלת ריר מול המסך.

 

[תמיר1991]

באמת מבאס... 180 דולר...

אבל לא נורא, בטח תמצא משהו דומה זול יותר, ואפילו הרבה יותר... תמיר.

 

[שמוליקכהן]

הבול האדום (ע.נ. 11 מיל)

זה הבול האדום, שלמרות ערכו הנקוב, 11 מיל, השתמשו בו כבול בערך 10 מיל. את הבול הזה, לשימחתי, יש לי באוסף.

 

[שמוליקכהן]

בול ראשון

הכביש בין ראשון לציון לתל אביב עבר בין פרדסים ושכונות ערביות. הנסיעה בו היתה מסוכנת, ולכן השתמשו במכוניות משוריינות בלבד. למרות שהעיר לא היתה במצור מלא, הדאר נשלח אליה פעם או פעמיים בשבוע בלבד בשל הסיכון הכרוך בכך. על מנת לייעל את שרותי הדאר בין תל אביב לראשון, החליטה המועצה להקים שרות דאר בין ראשון לתל אביב, שיבוסס על משאיות משוריינות. השרות פעל במשך חודש ימים החל מ- 5.4.48 ועד ל- 6.5.48. מהשרות נהנה גם המושב נחלת יהודה הסמוך לראשל"צ. ערך הבול שהונפק לצורך השרות היה 40 מיל. על הבול צוירו חייל, משאית משוריינת ודגל ישראל. בגוף הציור צוינה השנה העברית תש"ח והשנה האזרחית 1948. בהיקף הבול נכתבו בעברית ובאנגלית "ארץ ישראל" "ראשון לציון" ו- "במכונית משוריינת" ראוי לציין שכשלוש מאות בולים שימשו את המועצה המקומית עצמה. מכיון שהמועצה היתה פטורה מתשלום עבור השרות, הבולים בשירות המועצה נוקבו במקום בו מודפס הערך הנקוב. בתמונה המצורפת ניתן לראות את הבול בגירסה שנמכרה לתושבים (כלומר כולל את הערך הנקוב).

 

[אמא של יותם1]

מי צייר את הבולים?

האם מישהו מהמפורסמים (אוטו ואליש, האחים שמיר)? או שמא תושבים מקומיים?

 

[שמוליקכהן]

אינני יודע

בדקתי בשתי הוצאות של קטלוג Bale ובקטלו ישן משנת 1956 שברשתי. כל הקטלוגים מציינים את שם הציירים רק בבולי ישראל החל מדאר עברי. הבולים המקומיים השונים ובולי קק"ל מופיעים ללא שם הצייר. אני מניח שהציירים היו מקומיים, אבל אינני יכול לקבוע זאת בוודאות.

 

[שמוליקכהן]

חותמות בשימוש שרות הדאר ראשל"צ ת"א

נסרק מתוך קטלוג של פרסומים ישראלים פילטלים משנת 1956

 

[rachelea]

יופי של חתיכת הסטוריה

מתברר שבתקופת טרום קום המדינה חזרו לשימוש המקורי בבול. הרי בתחילת ימי דברי הדואר שילם בעבור המעטפה מקבל דבר הדואר ולא השולח. והנה, כדי לממן את העלות המלאה בהעברת דברי דואר לנהריה, נאלצו הנהריינים לשלם בעת קבלת המכתב. כמה הרבה מקופל באותה פיסת ניר קטנה המודבקת על העטפה. נהדר.

 

[שמוליקכהן]

הבטחתי חותמות ואני מקיים

נסרק מתוך קטלוג Bale 2000

 

[אָלוֹנָה]

הגליל המערבי המנותק

חתיכת הסטוריה

 

[itzm]

מדהים!!!

אני חושב שאנחנו לא רק אספנים אנחנו גם היסטוריונים כל אחד מאיתנו צריך לגעת היסטוריה שקשורה לאוסף שלו אחרת הוא לא ידע מה הוא אוסף או מה הוא צריך לאסוף !

 

[python 4]

סיפורים מרתקים!

חתיכת היסטוריה בכמה בולים... מדהים כמה שאפשר ללמוד מהם. אגב, בלי קשר, בזכות ההודעה שלך הבנתי למה ל'אגורות' של פעם היו קוראים מיל - ועכשיו זה מסתדר לי כשכתבת שמיל היה החלק ה- 1000 של הלירה, ולא החלק המאה. מיל (mille בצרפתית ו- mil בספרדית) זה 1000. אגב באנגלית המילה thousand נלקחה מגרמנית - Tausend, והמיל מופיע (גם בגרמנית) רק במילה million - אלף אלפים. שמישהו יעצור אותי עכשיו, בבקשה. תודה.

 

[שמוליקכהן]

תיקון קל לגבי המטבעות

מיל היה החלק ה1000 של הלירה הארץ ישראלית בתקופת המנדט. אגורה היתה החלק ה100 של הלירה הישראלית החל משנת 1960. אני מנצל את ההזדמנות לצרף הסבר של המטבעות שהיו בא"י מתקופת הטורקים עד ימינו: בתקופת התורכים המטבע הרישמי היה לירה. הלירה היתה מחולקת ל 100 פיאסטר. הפיאסטר זכה לכינויים לא רישמיים כגון גרוש, גורוש וקירש. הכנוי גרוש שרד עד ימינו. הפיאסטר עצמו היה מורכב מ 40 פארה. לסיכום החלק התורקי: 40 פארה = 1 פיאסטר 100 פיאסטר = לירה. לאחר כיבוש הארץ ע"י הבריטים בוטל המטבע התורכי, ובמשך כ 10 שנים לא היה מטבע יחודי לא"י. המטבע החוקי היה הלירה המצרית. גם הלירה המצרית היתה מחולקת ל100 פיאסטר, אבל הפיאסטר המצרי היה מחולק ל10 מילים (Millieme, וברבים milliemes). 10 מילים = פיאסטר 1000 מילים = 100 פיאסטר = לירה מצרית. בשנת 1927 הונפק לראשונה מטבע א"י. המטבע היה לירה א"י והוא היה מחולק ל1000 מיל. למרות שלא היתה חלוקה ליחידות משנה בין המיל ללירה, בשפה המדוברת עדין התייחסו ל10 מיל כגרוש. לאחר הקמת המדינה, הוחלפה הלירה הארץ ישראלית ללירה ישראלית. גם הלירה הישראלית היתה מחולקת היתה מחולקת ל1000 יחידות משנה. אני בכוונה השתמשתי במושג "יחידות משנה" משום ששמם השתנה ממיל לפרוטות. אגב, השטרות הראשונים עוצבו לפני שנודע מה יהיה שם המדינה, לכן על השטרות נכתב "לירה ארץ ישראלית" ו"מיל". הגוף המנפיק היה בנק אנגלו פלשתינה. בשנת 1951 שונה שם הבנק מבנק אנגלו פלשתינה לבנק לאומי לישראל, אז שונה שם המטבע מלירה ארץ ישראלית ללירה ישראלית, והמיל הפך לפרוטה. בשנת 1960, בוטלה הפרוטה, והלירה חולקה ל100 אגורות. ב 1980 עקב האינפלציה בוטלה הלירה והונפק השקל. שקל אחד היה שווה 10 לירות, והיה מחולק ל 100 אגורות חדשות. כל אגורה חדשה היתה שווה 10 אגורות ישנות מתקופת הלירה. גם השקל נשחק ולאחר פחות משש שנים, בספטמבר 1985 הוא בוטל והחל השימוש בשקל החדש שחולק ל100 אגורות. 1000 שקל ישן היו שווים שקל חדש, ואגורה שווה 10 שקלים ישנים. כפי שאתם יודעים עד היום משתמשים בשקל החדש כהילך החוקי של מדינת ישראל,

 

[אבא של נעם]

יפה, ותודה.

וגם זה הולך למאמרים מיד, כמובן.

 

[coincollector]

תוספת קטנה

כל מה שאמר שמוליק הוא כמובן נכון, אבל רציתי להוסיף שתי נקודות נוספות: 1. המטבע הראשון שהונפק ע"י ממשלת ישראל הריבונית היה נקוב עדיין במילים, והכוונה למטבע ה 25 מיל שהונפק ב 1948 - 1949. מייד אח"כ הוחלפו המילים בפרוטות והמטבע הוצא משימוש. 2. לא רק ששם המדינה לא היה ידוע בזמן עיצוב השטרות הראשונים, גם לא היה ידוע שם המטבע, ולא שם הגוף המנפיק (בנק ישראל עדיין לא היה קיים אז). לכן, השטרות נשאו את שמו של בנק אנגלו-פלשתינה, הערך היה "לירה ארץ ישראלית", ובאנגלית וערבית One Palestine Pound, ולא היה כל אזכור לשם המדינה.