אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
קצת הסבר על PARTICLES
- פותח הנושא NeBudi
- פורסם בתאריך
GnomeBubble
New member
קודם כל - הרומאג'י קצת עקום
זה צריך להיות כנראה: nihon ga shimaguni DE aru you ni igirisu mo shimaguni desu 日本が島国であるようにイギリスも島国です ano musume wa kirei DE, hana no you desu あの娘はきれいで花のようです המקפים מיותרים לגמרי, ו-des צריך להיות desu (אין עיצור s ביפנית, למרות שבדרך כלל ה-u נבלע בהגיה במקרים האלה). simaguni אפשר לכתוב, אבל שיטת הרומניזציה הזאת כבר הוצאה לפנסיה על ידי ממשלת יפן, והיא סתם מבלבלת - צריך לזכור שאומרים shima. בכל מקרה, ה-DE מופיע בערך באותו התפקיד בשני המשפטים הבאים. בשני המקרים הוא קשור מאוד ל-DESU, שאותו אתה כבר מכיר, אני מניח. אז הרשה לי קודם להתחיל מהמשפט השני, כי הוא הרבה יותר פשוט: נקח את המשפט ano musume wa kirei desu あの娘はきれいです הילדה הזאת יפהפיה עד כאן, משפט שמני יפני קלאסי בפורמט A wa B desu. נניח אבל שאנחנו רוצים לחבר לו עוד משפט? ביפנית אין ו' החיבור. יש מיליות כמו to ו-ya, אבל אל תטעה: הן הרבה יותר ספציפיות מו' החיבור, ומשתמשים בהם רק לחבר שמות עצם במקרים מסויימים. במקרים אחרים בונים את המשפט מחדש עם MO ("גם") ובמקרה שרוצים לחבר תתי משפטים של ממש (אתמול הלכתי לקניות ועשיתי שיעורי בית) משתמשים בדרך כלל בצורת TE של הפועל. בדוגמה שנתתי אפשר לומר: kinou kaimono ni itte, shukudai wo shita 昨日買い物に行って宿題をした אתמול [ITTE = ללכת + TE] לקניות, עשיתי שיעורי בית => אתמול הלכתי לקניות, ועשיתי שיעורי בית. אוצר מילים: shukudai 宿題 - שיעורי בית kinou 昨日 - אתמול kaimono 買い物 - קניות iku 行く - ללכת, itte 行って - צורת-TE של iku. אפשר לחבר יותר ממשפט אחד ככה, כאשר בכל המשפטים שמחברים (חוץ מבאחרון) הפועל יהיה בצורת TE. לצורת TE אין זמן, ולכן את הזמן של כל הפעולות קובעים לפי הזמן של הפעולה האחרונה (כאשר כל שאר הפעולות מתבצעות לפניה). ומה עושים במשפטים שמניים? מה אם אני רוצה לומר: "בתי בת 17 והיא הולכת לבית-ספר תיכון"? אז במקרה הזה, משתמשים ב-DE, שהיא צורת ה-TE של כל האוגדים (אל תשכחו שאין רשמיות באמצע משפט, ולכן אין כאן הבדל בין DA ל-DESU, ל-DE GOZAIMASU וכו'): musume wa juunana sai de, koukousei desu 娘は１７歳で高校生です בתי [DE = היא + TE] בת 17, היא תלמידת תיכון => בתי היא בת 17, והיא תלמידת תיכון. אוצר מילים: musume 娘 - בת (של הדובר) או ילדה (באופן כללי). juunana sai １７歳 - גיל 17. koukousei 高校生 - קיצור של koutou gakkou seito 高等学校生徒 תלמיד בית-ספר תיכון). ואם נחזור למשפט שלך: ano musume wa kirei DE, hana no you desu あの娘はきれいで花のようです הילדה הזאת [היא + TE] יפהפיה, היא כמו פרח => הילדה הזאת יפהפיה, כמו פרח. אני לא יודע מה אתה יודע ומה לא, אז אני אסביר בכל מקרה: המילה you שמופיעה גם במשפט הראשון וגם בשני, פירושה "כמו". היא לא מילית כמו בעברית, אלא שם עצם. מילולית hana no you אומר "באופן של פרח". הכוונה כאן היא בעצם "כמו פרח". בגלל ש-you היא שם עצם, צריך להשתמש ב-no כדי לחבר אליה שם עצם (המילית no היא הרבה מעבר לסתם מקבילה של "של" ביפנית - היא האחראית לחיבור שמות עצם אחד לשני). אם רוצים לחבר פועל, פשוט מצמידים את הפועל בצורה המתאימה לפני you, כמו שתמיד עושים כשמחברים פועל לשם עצם. לדוגמה: 雨が降るよう ame ga furu you כמו שגשם נופל 雨が降る用の音が聞こえた ame ga furu you no oto wo kikoeta שמעתי קול כמו של גשם שנופל (כל הפסוקית "כמו של גשם נופל" משמשת בתור תואר של oto 音 שפירושו קול).
זה צריך להיות כנראה: nihon ga shimaguni DE aru you ni igirisu mo shimaguni desu 日本が島国であるようにイギリスも島国です ano musume wa kirei DE, hana no you desu あの娘はきれいで花のようです המקפים מיותרים לגמרי, ו-des צריך להיות desu (אין עיצור s ביפנית, למרות שבדרך כלל ה-u נבלע בהגיה במקרים האלה). simaguni אפשר לכתוב, אבל שיטת הרומניזציה הזאת כבר הוצאה לפנסיה על ידי ממשלת יפן, והיא סתם מבלבלת - צריך לזכור שאומרים shima. בכל מקרה, ה-DE מופיע בערך באותו התפקיד בשני המשפטים הבאים. בשני המקרים הוא קשור מאוד ל-DESU, שאותו אתה כבר מכיר, אני מניח. אז הרשה לי קודם להתחיל מהמשפט השני, כי הוא הרבה יותר פשוט: נקח את המשפט ano musume wa kirei desu あの娘はきれいです הילדה הזאת יפהפיה עד כאן, משפט שמני יפני קלאסי בפורמט A wa B desu. נניח אבל שאנחנו רוצים לחבר לו עוד משפט? ביפנית אין ו' החיבור. יש מיליות כמו to ו-ya, אבל אל תטעה: הן הרבה יותר ספציפיות מו' החיבור, ומשתמשים בהם רק לחבר שמות עצם במקרים מסויימים. במקרים אחרים בונים את המשפט מחדש עם MO ("גם") ובמקרה שרוצים לחבר תתי משפטים של ממש (אתמול הלכתי לקניות ועשיתי שיעורי בית) משתמשים בדרך כלל בצורת TE של הפועל. בדוגמה שנתתי אפשר לומר: kinou kaimono ni itte, shukudai wo shita 昨日買い物に行って宿題をした אתמול [ITTE = ללכת + TE] לקניות, עשיתי שיעורי בית => אתמול הלכתי לקניות, ועשיתי שיעורי בית. אוצר מילים: shukudai 宿題 - שיעורי בית kinou 昨日 - אתמול kaimono 買い物 - קניות iku 行く - ללכת, itte 行って - צורת-TE של iku. אפשר לחבר יותר ממשפט אחד ככה, כאשר בכל המשפטים שמחברים (חוץ מבאחרון) הפועל יהיה בצורת TE. לצורת TE אין זמן, ולכן את הזמן של כל הפעולות קובעים לפי הזמן של הפעולה האחרונה (כאשר כל שאר הפעולות מתבצעות לפניה). ומה עושים במשפטים שמניים? מה אם אני רוצה לומר: "בתי בת 17 והיא הולכת לבית-ספר תיכון"? אז במקרה הזה, משתמשים ב-DE, שהיא צורת ה-TE של כל האוגדים (אל תשכחו שאין רשמיות באמצע משפט, ולכן אין כאן הבדל בין DA ל-DESU, ל-DE GOZAIMASU וכו'): musume wa juunana sai de, koukousei desu 娘は１７歳で高校生です בתי [DE = היא + TE] בת 17, היא תלמידת תיכון => בתי היא בת 17, והיא תלמידת תיכון. אוצר מילים: musume 娘 - בת (של הדובר) או ילדה (באופן כללי). juunana sai １７歳 - גיל 17. koukousei 高校生 - קיצור של koutou gakkou seito 高等学校生徒 תלמיד בית-ספר תיכון). ואם נחזור למשפט שלך: ano musume wa kirei DE, hana no you desu あの娘はきれいで花のようです הילדה הזאת [היא + TE] יפהפיה, היא כמו פרח => הילדה הזאת יפהפיה, כמו פרח. אני לא יודע מה אתה יודע ומה לא, אז אני אסביר בכל מקרה: המילה you שמופיעה גם במשפט הראשון וגם בשני, פירושה "כמו". היא לא מילית כמו בעברית, אלא שם עצם. מילולית hana no you אומר "באופן של פרח". הכוונה כאן היא בעצם "כמו פרח". בגלל ש-you היא שם עצם, צריך להשתמש ב-no כדי לחבר אליה שם עצם (המילית no היא הרבה מעבר לסתם מקבילה של "של" ביפנית - היא האחראית לחיבור שמות עצם אחד לשני). אם רוצים לחבר פועל, פשוט מצמידים את הפועל בצורה המתאימה לפני you, כמו שתמיד עושים כשמחברים פועל לשם עצם. לדוגמה: 雨が降るよう ame ga furu you כמו שגשם נופל 雨が降る用の音が聞こえた ame ga furu you no oto wo kikoeta שמעתי קול כמו של גשם שנופל (כל הפסוקית "כמו של גשם נופל" משמשת בתור תואר של oto 音 שפירושו קול).
GnomeBubble
New member
יצא ארוך
ולכן ההסבר על המשפט הראשון ימשיך כאן: nihon ga shimaguni de aru you ni igirisu mo shimaguni desu 日本が島国であるようにイギリスも島国です נתחיל מהחלק הראשון של המשפט: 日本が島国である nihon ga shimaguni de aru יפן היא מדינת-אי. המשפט הזה ממש לא קשה: פשוט de aru משמש כאן כאוגד, כמו da או desu. בעצם, de aru הוא האוגד היפני המלא המקורי. da הוא בסך הכל קיצור של de aru ו-desu הוא בסך הכל קיצור של הגרסה הרשמית של de aru שהיא de arimasu. אבל למה בעצם אנחנו משתמשים פה בצירוף המלא de aru ולא בקיצור? הסיבה לכך היא שאנחנו צריכים לחבר את המשפט "יפן היא מדינת-אי" למילה שאחריה, you כדי ליצור את המשפט "כמו שיפן היא מדינת-אי". בגלל שאי אפשר לחבר da, ועל-אחת-כמה-וכמה desu לשם עצם, צריך להשתמש בצורה המלאה de aru. גם הצורה המלאה הרשמית, de arimasu היא לא טובה, כי כמו שאמרתי כבר: אסור להשתמש בצורות רשמיות באמצע המשפט, רק בסוף המשפט (המלא, לא המשעובד!). והנה, בואו נתקדם: 日本が島国であるように nihon ga shimaguni de aru you ni יפן היא מדינת-אי. למה השתמשנו ב-you ni במקום סתם לשים you? זה בשביל ההמשך. כמו שאמרנו, you הוא סתם שם עצם, והוא לא מילית רב-שימושית. אנחנו רגילים לתרגל אותו ל"כמו", אבל צריך לזכור שבאופן מילולי, אם נאמר nihon ga shimaguni de aru you אז בסך הכל אמרנו "האופן שבו יפן היא מדינת אי". סתם זרקנו מילה לאוויר והיא לא מקושרת לכלום. בגלל זה, צריך להשתמש כמעט תמיד במיליות אחרות, בפעלים, או באוגדים כדי ליצור מ-you משהו של ממש. במקרה הזה, אנחנו רוצים להשתמש בחלק הזה בתור תיאור השוואתי במשפט, ולכן נהפוך אותו לתואר הפועל עם ni. בואו נסתכל על המשך המשפט: イギリスも島国です igirisu mo shimaguni desu אנגליה היא גם מדינת-אי. ועכשיו נחבר את שני החלקים, והנה: כמו שיפן היא מדינת-אי, גם אנגליה היא מדינת-אי. כל זה נראה כמו הרבה טרחה על לא כלום, אבל צריך לזכור שהשפה היפנית בכלל לא יותר מסובכת: היא פשוט עובדת בראש שונה. במקום להמציא אלפי מאות (כמו בעברית) או אלפי (כמו באנגלית) מיליות רב-שימושיות, יש מעט מאוד מיליות ביפנית (עשרות בודדות, ומתוכן כ-10 מיליות נפוצות בלבד). בעוד בשפות מערביות שאנחנו רגילים אליהם מיליות בדרך כלל מביעות משמעות מסויימת (מיקום במרחב, נקודה בזמן, השוואה וכו') ואת תפקידן במשפט (תואר הפועל, לוואי, נשוא וכו') אנחנו מסיקים לפי מיקומם במשפט ולפי ההקשר, ביפנית המיליות נושאות הרבה פחות משמעות (אם כי עדיין יש להן הקשר משמעותי) והן כמעט תמיד מציינות תפקיד ספציפי מסויים במשפט. הרבה דברים שבעברית או באנגלית נביע בעזרת מילית אחת, יובעו ביפנית בעזרת צירוף של שם עצם + מילית (או יותר). השיטה של היפנים מסובכת לנו, אבל היא בסופו של דבר יותר הגיונית, כי יש הפרדה ברורה בין משמעות לתפקיד במשפט.
ולכן ההסבר על המשפט הראשון ימשיך כאן: nihon ga shimaguni de aru you ni igirisu mo shimaguni desu 日本が島国であるようにイギリスも島国です נתחיל מהחלק הראשון של המשפט: 日本が島国である nihon ga shimaguni de aru יפן היא מדינת-אי. המשפט הזה ממש לא קשה: פשוט de aru משמש כאן כאוגד, כמו da או desu. בעצם, de aru הוא האוגד היפני המלא המקורי. da הוא בסך הכל קיצור של de aru ו-desu הוא בסך הכל קיצור של הגרסה הרשמית של de aru שהיא de arimasu. אבל למה בעצם אנחנו משתמשים פה בצירוף המלא de aru ולא בקיצור? הסיבה לכך היא שאנחנו צריכים לחבר את המשפט "יפן היא מדינת-אי" למילה שאחריה, you כדי ליצור את המשפט "כמו שיפן היא מדינת-אי". בגלל שאי אפשר לחבר da, ועל-אחת-כמה-וכמה desu לשם עצם, צריך להשתמש בצורה המלאה de aru. גם הצורה המלאה הרשמית, de arimasu היא לא טובה, כי כמו שאמרתי כבר: אסור להשתמש בצורות רשמיות באמצע המשפט, רק בסוף המשפט (המלא, לא המשעובד!). והנה, בואו נתקדם: 日本が島国であるように nihon ga shimaguni de aru you ni יפן היא מדינת-אי. למה השתמשנו ב-you ni במקום סתם לשים you? זה בשביל ההמשך. כמו שאמרנו, you הוא סתם שם עצם, והוא לא מילית רב-שימושית. אנחנו רגילים לתרגל אותו ל"כמו", אבל צריך לזכור שבאופן מילולי, אם נאמר nihon ga shimaguni de aru you אז בסך הכל אמרנו "האופן שבו יפן היא מדינת אי". סתם זרקנו מילה לאוויר והיא לא מקושרת לכלום. בגלל זה, צריך להשתמש כמעט תמיד במיליות אחרות, בפעלים, או באוגדים כדי ליצור מ-you משהו של ממש. במקרה הזה, אנחנו רוצים להשתמש בחלק הזה בתור תיאור השוואתי במשפט, ולכן נהפוך אותו לתואר הפועל עם ni. בואו נסתכל על המשך המשפט: イギリスも島国です igirisu mo shimaguni desu אנגליה היא גם מדינת-אי. ועכשיו נחבר את שני החלקים, והנה: כמו שיפן היא מדינת-אי, גם אנגליה היא מדינת-אי. כל זה נראה כמו הרבה טרחה על לא כלום, אבל צריך לזכור שהשפה היפנית בכלל לא יותר מסובכת: היא פשוט עובדת בראש שונה. במקום להמציא אלפי מאות (כמו בעברית) או אלפי (כמו באנגלית) מיליות רב-שימושיות, יש מעט מאוד מיליות ביפנית (עשרות בודדות, ומתוכן כ-10 מיליות נפוצות בלבד). בעוד בשפות מערביות שאנחנו רגילים אליהם מיליות בדרך כלל מביעות משמעות מסויימת (מיקום במרחב, נקודה בזמן, השוואה וכו') ואת תפקידן במשפט (תואר הפועל, לוואי, נשוא וכו') אנחנו מסיקים לפי מיקומם במשפט ולפי ההקשר, ביפנית המיליות נושאות הרבה פחות משמעות (אם כי עדיין יש להן הקשר משמעותי) והן כמעט תמיד מציינות תפקיד ספציפי מסויים במשפט. הרבה דברים שבעברית או באנגלית נביע בעזרת מילית אחת, יובעו ביפנית בעזרת צירוף של שם עצם + מילית (או יותר). השיטה של היפנים מסובכת לנו, אבל היא בסופו של דבר יותר הגיונית, כי יש הפרדה ברורה בין משמעות לתפקיד במשפט.
GnomeBubble
New member
כן
de aru בסוף משפט היא צורה שמשתמשים בה (כמעט?) אך ורק בכתיבה. בקשר ל-de aru בסוף משפט, אני לא כל כך בטוח, אבל זאת בהחלט עדיין צורה "ספרותית" למדי. אני מניח שבדיבור יומיומי רוב האנשים פשוט ינסחו מחדש את המשפט כמו שאת עשית.
de aru בסוף משפט היא צורה שמשתמשים בה (כמעט?) אך ורק בכתיבה. בקשר ל-de aru בסוף משפט, אני לא כל כך בטוח, אבל זאת בהחלט עדיין צורה "ספרותית" למדי. אני מניח שבדיבור יומיומי רוב האנשים פשוט ינסחו מחדש את המשפט כמו שאת עשית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.