קצת בדילמה...
צריכה לעשות ניתוח בשבוע הבא. ועשיתי בדיקות דם השבוע. מה שקרה זה שהופנתי לניתוח בגלל כאבים באגן וגדילה של הציסטה (אחרי שתקופה של 4 חודשים על גלולות לא עזרה). הכאבים שהיו בהתחלה חזרו שוב בחודש האחרון. היו לי 4 חודשים שכבר הספיקו להכיר אותי במיון, והגניקולוגית שלי "ראתה" אותי (יותר נכון שמעה אותי או באופן יותר מדוייק עלי מהמזכירה שלה וסיננה אותי וחפפה אותי מעליה ושלחה אותי למוקד כל פעם). הכאבים שוב מתחילים להרגע, עדיין מופעים כאבי בטן, ועדיין כאבי גב, אבל משככ עוזר. הציסטה שם, והיא כבר לא תתמוסס לה לבד, במיוחד אחרי כל השינויים שהספיקה לעבור. השאלה היא כמה הניתוח באמת נחוץ כרגע? מצד אחד צריך לשים סוף לכל הביכורים האלו בבתי חולים/מוקד/גניקולוג וזה שהכאבים נרגעים לא אומר שהם לא חזרו שוב חזק... (עובדה כבר ראיתי שחזרו) וזה מעין מעבר חזרה לשגרה נורמלית. מצד שני באופן מוזר הבדיקת ca שלי החודש יצאה יותר נמוכה מהפעם הקודמת, וגם בפעם הקודמת היתה בטווח הנורמלי (ממש למטה!). אז אני יודעת שאת הציסטה צריך להוציא, ואני יודעת שיש חשש גדול לתסביב שהיה, או שיהיה ובגלל לא רוצים לחכות עם זה עוד, ואני יודעת שיש מצב שהכאבים מגיעים בגלל האנדו באזור. אבל מפחיד אותי כל הסיפור הזה של ניתוח... ואני אחרי תקופה של 4 חודשים ששום דבר לא עזר, להפך, המצב נהיה יותר גרוע מחודש לחודש... כי משהו שהיה ניראה הכי פשוט אחרי 3 חודשים כבר השתנה והוא כבר לא תלוי בביוץ ולא במחזור... והוא עדיין משתנה... לא יודעת, אני קמה בבוקר ואומרת לעצמי, טוב אולי היא לא שם, ואז מתחילה להרגיש איזה כאב בבטן כי אני צריכה פיפי, ואז אני נזכרת בזה שד"ר סוריאנו אמר שהבעיה היא לא הציסטה אלא האנדו שיצר אותה. ואם הניתוח לא ירגיע את זה? ואם הניתוח כרגע הוא צעד פזיז? (ואז אני נזכרת שזה כבר תקופה של יותר מ 4 חודשים, שזה עוד התחיל בצרפת שקיבלתי מספר פעמים מחזור), וזה עוד התחיל מבית הספר היסודי עם הכאבי מחזור, וזה כבר כמה חודשים שאני לא ממש חייה, שאני כל הזמן עוברת מבדיקה לבדקיה לבדיקה, ונמאס! ונכון, לא ידעו מה יש בהתחלה, ועברתי מ"יד ליד" כל הזמן, וגם מי שאבחן (כניראה) לא דאג להגיד את ההבחנה שלו (הגניקולוגית ה
שלי... עד שעכשיו אבחנו וגם אמרו... ואמרו שצריך לטפל שבכל מקרה אני אצטרך לטפל בזה ועדיף מוקדם מאשר מאוחר...) טוב הייתי חייבת לשתף בהרהורי הבוקר שלי...
צריכה לעשות ניתוח בשבוע הבא. ועשיתי בדיקות דם השבוע. מה שקרה זה שהופנתי לניתוח בגלל כאבים באגן וגדילה של הציסטה (אחרי שתקופה של 4 חודשים על גלולות לא עזרה). הכאבים שהיו בהתחלה חזרו שוב בחודש האחרון. היו לי 4 חודשים שכבר הספיקו להכיר אותי במיון, והגניקולוגית שלי "ראתה" אותי (יותר נכון שמעה אותי או באופן יותר מדוייק עלי מהמזכירה שלה וסיננה אותי וחפפה אותי מעליה ושלחה אותי למוקד כל פעם). הכאבים שוב מתחילים להרגע, עדיין מופעים כאבי בטן, ועדיין כאבי גב, אבל משככ עוזר. הציסטה שם, והיא כבר לא תתמוסס לה לבד, במיוחד אחרי כל השינויים שהספיקה לעבור. השאלה היא כמה הניתוח באמת נחוץ כרגע? מצד אחד צריך לשים סוף לכל הביכורים האלו בבתי חולים/מוקד/גניקולוג וזה שהכאבים נרגעים לא אומר שהם לא חזרו שוב חזק... (עובדה כבר ראיתי שחזרו) וזה מעין מעבר חזרה לשגרה נורמלית. מצד שני באופן מוזר הבדיקת ca שלי החודש יצאה יותר נמוכה מהפעם הקודמת, וגם בפעם הקודמת היתה בטווח הנורמלי (ממש למטה!). אז אני יודעת שאת הציסטה צריך להוציא, ואני יודעת שיש חשש גדול לתסביב שהיה, או שיהיה ובגלל לא רוצים לחכות עם זה עוד, ואני יודעת שיש מצב שהכאבים מגיעים בגלל האנדו באזור. אבל מפחיד אותי כל הסיפור הזה של ניתוח... ואני אחרי תקופה של 4 חודשים ששום דבר לא עזר, להפך, המצב נהיה יותר גרוע מחודש לחודש... כי משהו שהיה ניראה הכי פשוט אחרי 3 חודשים כבר השתנה והוא כבר לא תלוי בביוץ ולא במחזור... והוא עדיין משתנה... לא יודעת, אני קמה בבוקר ואומרת לעצמי, טוב אולי היא לא שם, ואז מתחילה להרגיש איזה כאב בבטן כי אני צריכה פיפי, ואז אני נזכרת בזה שד"ר סוריאנו אמר שהבעיה היא לא הציסטה אלא האנדו שיצר אותה. ואם הניתוח לא ירגיע את זה? ואם הניתוח כרגע הוא צעד פזיז? (ואז אני נזכרת שזה כבר תקופה של יותר מ 4 חודשים, שזה עוד התחיל בצרפת שקיבלתי מספר פעמים מחזור), וזה עוד התחיל מבית הספר היסודי עם הכאבי מחזור, וזה כבר כמה חודשים שאני לא ממש חייה, שאני כל הזמן עוברת מבדיקה לבדקיה לבדיקה, ונמאס! ונכון, לא ידעו מה יש בהתחלה, ועברתי מ"יד ליד" כל הזמן, וגם מי שאבחן (כניראה) לא דאג להגיד את ההבחנה שלו (הגניקולוגית ה
