קצת אכזבה

[בלגאנים]

קצת אכזבה

כשלקחתי לידי את "האי של ארתורו" של מורנטה הייתי בטוחה שהנה אני עומדת לקרוא עוד יצירת מופת של מורנטה, כמו "אלה תולדות" שמאוד אהבתי אבל מהר מאוד גיליתי שהסגנון שונה, בנוי תתי-פרקים של סיטואציות שונות שהילד נזכר בהן, וכל הזמן- זה מוציא אותי מדעתי- מופיעים סימני קריאה. משפטים רגילים ולא מעוררי פליאה - מסתיימים עם סימן קריאה. על מה? למה?? זה די מעצבן. אז עוד לא סיימתי עם הספר,אני די בהתחלתו,אבל כבר מרגישה מאוכזבת. מישהו\י קרא\ה את הספר?

 

[מול פלנדרס]

את הספר הזה לא קראתי

אבל את "כזב וכישוף" כן ולדעתי הוא נופל מאוד ברמתו מ"אלה תולדות". אולי היא פשוט לא הצליחה לשחזר את ההשג של "אלה תולדות".

 

[ל א]

אני קראתי

ואפילו זרקתי על זה כמה אותיות פעם. יש למורנטה נטיה להכניס בכל ספר דמות של מאצ'ו איטלקי שמקדם ההזדהות איתו שווה בערך לזה של וירוס אבעבועות שחורות (או שאני סתם חנון מדי מכדי לחבב ערסים), וכשהערס נהיה הגיבור, כמו ב"אי של ארתורו", אז המצב לא כל כך טוב...

 

[בלגאנים]

צודק...

גם אני שמתי לב שיש לה נטיה להכניס בסיפוריה מאצ'ו אילטקי כהה עור עם תלתלים שחורים- זה היה ב"אלה תולדות" (האח הגדול של אוזפה) וגם עכשיו עם ארתורו ותמיד,שימו לב, יש איזשהי כלבה שקשורה מאוד לדמויות בסיפור כנראה אלה דברים שהיא מביאה איתה מהחוויות שלה, אין לי איך להסביר את זה..