קצת אוף

[tomi32]

קצת אוף

היום הייתי באסיפת הורים בכיתה ב'.
כל פעם אני מתאכזב מחדש לגלות שבעצם אין לבן מה ללמוד השנה, וגם אם היה, אפשר ללמד את החומר של השנה בשבועות ספורים. אבל זו בעיה שלי, לא של המערכת.
כן מפריע לי שהמורה הסבירה שבמסגרת אופק חדש יש 8 שעות פרטניות שזה המון, והן מיועדות ל"תלמידים שנזקקים" לכך. הבן שלי בהחלט נזקק, אבל משום מה לא עובר לאף אחד בראש שגם ילדים מסוגו צריכים מענה בבית הספר.

 

[חייבתלהגיב]

אז שלא ילמד. הבת שלי נהנתה מאוד

בכיתה א', כי היא פגשה כל יום את החברה הכי טובה שלה, שיחקה איתה בהפסקות וכו'. דפי העבודה היו קצת משעממים - אז לצד כל מילה שצריך להשלים היא ציירה גם את המילה (למשל ספל, וכו'). אפשר למצוא משהו לעשות. תכלס היא יצאה מרוצה מכיתה א', ונלהבת לקראת כיתה ב', על אף שאם היית שואל אותה מה היא אוהבת בשיעורים של המורה שלימדה אותה 3 ימים בשבוע היא הייתה אומרת "מחשבים, וחוץ מזה כלום". בשיעור של המורה השני, שלימד חשבון ומדע, היא אמרה "הכל". ולא כי זה היה בהכרח חומר חדש, אלא כי היא נהנתה מהשיעור (למשל, הוא שאל שאלות שלפעמים היה לה כיף לענות עליהן, נתן חוברות מתקדמות למי שסיים מוקדם את הדף הרגיל, וכו'). אתה יכול לנסות לבקש שינהיגו משהו דומה בכיתה של הבן שלך - שמי שמסיים מקבל לעשות חוברת בונוס - בכיתה של הבת שלי זה עבד היטב, וזה פתרון שלא מסמן אף אחד כחריג, ומאפשר גם לוודא שהם לא פספסו משהו במה שהם אמורים לדעת, וגם יעשו משהו קצת יותר כיפי בשאר הזמן (החוברת המתקדמת הייתה קצת יותר כיפית, עם קצת חידות, וכו'). אני מאוד אהבתי את הפתרון הזה. ביתר הזמן, כאמור, הילדה הסתדרה (עד כדי זה שהמורים חשבו שהיא מפגרת כי היא לא בהכרח עשתה את דפי העבודה או הקשיבה למה שהם אמרו), וחשוב לוודא שמה שנראה לך נוראי לא מתקבל אצל הבן בטבעיות, ושאתה לא נלחץ לשווא.

 

[אימאאמיא]

מאוד מתחברת לתסכול שלך - באמת אוף -

גם אני חווה אותו. ואני יכולה להגיד לך מעבר, שבכיתה של הבת שלי יש תלמיד לקויי למידה. ההורים פנו ליועצת בבקשה לקבל שעות פרטניות להוראה מתקנת, כפי שתלמידים אחרים מקבלים, והתשובה הייתה כזו : מאחר והוא מאותר כמחונן, הוא לא מתוקצב בשעות האלה ! וגם לא בשעות תראפיה ! נאחל לבן שלך שיעבור בהצלחה את מבחני האיתור וישולב לפחות יום אחד בשבוע בתכנית שתעשיר אותו ותאתגר אותו.

 

[חייבתלהגיב]

זה באמת מוזר, מה שאת מספרת

מה בדיוק ההגיון בלא לתת לו עזרה שהוא זקוק לה?

 

[bugva]

דוקא אצלנו באופק חדש בהחלט מתגברים

המורה חילקה את השעות הפרטניות לקבוצות קטנות. כך שזה לא ממש פרטני, אבל כל הילדים מקבלים. כשאת הקבוצות היא עשתה לפי הרמה של הילדים. ובהחלט יש קבוצה של ילדים שהרבה מעל הרמה הכיתתית (הם קבוצה קטנה, אבל איכותית

) שהיא נותנת להם העשרה בשעה הזו.
גם במהלך השנה היא נתנה לה העשרה בשיעורים. חוברות נפרדות. דפי עבודה אחרים. היה סיכום שהיא עושה את מה שצריף וכשהיא מסיימת עוברת הלאה לדברים אחרים (כמובן שהיתה מסיימת תוך 3 דקות) או עוזרת לחברים (שזה גם חשוב).
כל הרעיונות הללו באו מהמורה, לא ממני, ומבלי שאאיר את עיניה לרמתה של הילדה.
יש כאמור בכיתה כמה ילדים מאוד גבוהים, והיא מצאה את הדרכים הללו להתמודד איתם.
בקיצור, כמו כל דבר, הכל בעצם תלוי במורה. ואני בהחלט חושבת שאתה יכול לפנות אליה בצורה דיסקרטית, אישית, ולא באסיפת ההורים מול כולם (כמו שחלק מההורים נוהגים לעשות "אבל הילד שלי....") להעלות בפניה את הבעיה של הילד, ואם היא לא עולה על רעיונות לפתרונות - לעשור לה להעלות אותם

 

[mikilk]

זו בהחלט גישה מוכרת

למרות שאצלנו הבן שלי כן קיבל תגבור בספורט ובהתנהלות חברתית (קצת קשה לו בשני המישורים הללו - ושמחתי שבית הספר זיהה את זה).
לגבי הלימודים - אני חושבת שתמיד יש מה ללמוד. דעתי האישית היא שאין חובה לרוץ עם החומר - יש לשלב ערכי למידה, ערכי התנהגות, הרגלי למידה ועוד - מקווה שבית הספר יקנה את זה לילדים (אצלינו זה שאף לאפס).
לאורך השנים - כהורה לשלושה מחוננים (הגדולה בת 23 - כך שמדובר על הרבה זמן) נתקלתי בגישה הזאת לא מעט - זה מקומם - ואם את באמת חשה שהילד זקוק לעזרה - וזו מגיעה לו בדיוק כמו לכל אחד אחר - תעמדי על שלך מול המורה, הרכזת, מנהל/ת והלאה למשרד החינוך.

 

[נטלי22]

אצלנו המנהלת הסבירה,

שהשעות הפרטניות מתחלקות 80% למתקשים ו-20% למצטיינים.
היות ובכיתות א-ב הם לומדים את רוב שיעורי השפה והחשבון בקבוצות קטנות (חצי כיתה עם כל מורה), אז היתה אפשרות לתת לה העשרה במסגרת השיעורים הרגילים. בחלק מהמקרים היא עובדת בחוברות מתקדמות. היו בשנה שעברה מספר שיעורים בהם היא ביקרה בכיתה ב' ולמדה שם, רק לצורך ההעשרה וההתרעננות.
השנה כבר קיבלנו הוראה לקנות חוברת מתקדמת לשיעורי חשבון (חוקרים חשבון ב'), ובשפה המורה נותנת לה ולעוד תלמידה ספרי קריאה מתקדמים לקרוא בזמן ששאר הכיתה מתעכבת על חומר פשוט יותר. אני מקווה שגם יהיו לה ביקורים בכיתה ג'.
התקווה שלי היא, שהיא תעבור את מבחני המחוננים השנה כדי שתוכל להצטרף בשנה הבאה לכיתת מחוננים בעירנו.