קצר נוסף
"עכשיו תורידי את הגופייה" לחש לתוך האפרכסת ורונית הסירה את הגופייה הלבנה. שדיה החשופים עלו וירדו בקצב של מכונת הנשמה. "הורדתי" השיבה כמהופנטת. זה אחר צהרים השלישי ברציפות שהאיש הזר נותן לה הוראות קוליות והיא בסלון דירתה ממלאת בקפידה. "את בתחתונים בלבד?" "כן" התנשמה הכבדות, "בחוטיני הכחול" הוסיפה שקר לבן. הניסיון הוירטואלי העשיר שלה לימד אותה כי המילה "חוטיני" משלהבת את יצרי הגברים, יוצרת אצלם ריגוש מיוחד. בלאו הכי יבקש ממנה מיד להסיר אף אותם, מיותר יהיה להזכיר את התחתונים ורודות ומהוהות. "את בטוחה" ולקולו התווספה נימה של לגלוג שנעלמה מיד עם ההוראה הבאה. "תגעי בעצמך, תגידי לי אם את רטובה" הרגישה את הלחות החמה מתפשטת בין רגליה, אך לא תיארה עד כמה יהיו התחתונים סחוטים במיצי גופה. "כן, מאוד". "תעיפי את התחתונים ותכניסי אותו פנימה." היא הפעילה את גוליית. הוא פרפר בידיה בשמחה. קיבלה אותו במתנה ליום הנישואים העשירי ומאז החליף על בסיס קבוע את הכלי האנושי של בעלה. החדירה אותו לתוכה בתנועות קלות, מרגישה את הרטט מבפנים. "הכנסתי" "תני לי לשמוע" דרש ורונית קרבה את שפופרת הטלפון למרכז גופה. כשהחזירה לאוזן שמעה אותו מרשרש ברקע, פולט קללה קטנה ואז מתעשת ומצווה עליה להישכב על הרצפה בפיסוק רחב ולהגביה את התחת מעלה. תנוחה לא נוחה שהעלתה בה לרגע הרהור כפירה שמא להמשיך את השיחה על הספה הירוקה. "תשכבי כבר!" הוא היה חד משמעי וכעוס, משהו אחר הפריע לו כנראה. הטילה כרית רחבה תחת ברכיה, הצמידה את חזה למרצפות השיש. היה לה לא נוח עם האלחוטי. גם גולי מלמטה סימן שעוד מעט יפלט החוצה. הצצה מהירה אל השעון. אין להם עוד הרבה זמן. היא נעצה אותו עמוק תוך פליטת לא רצונית של גניחות מקדימות והמשיכה לצפות למלותיו. "תעצמי עיניים" הלחישה הייתה כעת קרובה מתמיד. כמעט חשה בנוכחותו. היא עמדה על הסף. אם לא ימהר גופה עלול לבגוד ברצונה, ברצונותיו ולהוביל אותה את הפורקן. "את רוצה אותי בתוכך" אמר ורעד חלף לאורך גבה. "את רוצה אותי עמוק בפנים," הוסיף ולקולו התלוותה אנחה. "כן... כן... כן..." גולי עשה בה שמות. אף זין אנושי לא הצליח להגיע לאותם הישגים שויברטור עלוב גרם לה. הוא נועד לשפר את הזוגיות אך במקום זאת מצאה את עצמה מתרחקת מבעלה, מחפשת ריגושים עצמאיים. גם יואב, המאהב, ראה בו מתחרה ונעלם מעולמה. "את רוצה שאני אדפוק אותך בתחת, כמו כלבה" לחש מרוגש כולו. מעולם לא קיבלה מאחור, אבל המילים ובעיקר הקול והטון, הוציאו אותה מכלל שיווי משקל וגוליית המשתולל בתוך הכוס הרטוב שלה... "כןןןןןןןן" גופה חישב להתפקע, להתפוצץ. "תוציאי אותו משם" ביקש פתאום. "אני... לא... יכולה..." הצליחה לגייס את שארית כוחותיה לפני הפיצוץ הגדול. המכשיר הנייד נשמט ממנה והתגלגל פעם או פעמיים, אבל היא לא טרחה, וגם אם רצתה, לא בטוח שיכלה. רק לאחר שהגלים שככו היא ניסתה לחדש את השיחה, אך זכתה רק למשיבון. מיהרה להתלבש, מקדימה בדקות ספורות את בעלה שחזר מיום עבודתו. "מה קרה לשיחי הורדים?" שאל אותה. "מה קרה להם?" היא התפללה שהסומק נעלם מפניה. "מישהו דרס אותם, כנראה ניסו לפרוץ לבית". "בררר... מפחיד. בדיוק הייתי בחדר השינה..." השיבה וניסתה לגרש את המחשבה הטורדנית.
"עכשיו תורידי את הגופייה" לחש לתוך האפרכסת ורונית הסירה את הגופייה הלבנה. שדיה החשופים עלו וירדו בקצב של מכונת הנשמה. "הורדתי" השיבה כמהופנטת. זה אחר צהרים השלישי ברציפות שהאיש הזר נותן לה הוראות קוליות והיא בסלון דירתה ממלאת בקפידה. "את בתחתונים בלבד?" "כן" התנשמה הכבדות, "בחוטיני הכחול" הוסיפה שקר לבן. הניסיון הוירטואלי העשיר שלה לימד אותה כי המילה "חוטיני" משלהבת את יצרי הגברים, יוצרת אצלם ריגוש מיוחד. בלאו הכי יבקש ממנה מיד להסיר אף אותם, מיותר יהיה להזכיר את התחתונים ורודות ומהוהות. "את בטוחה" ולקולו התווספה נימה של לגלוג שנעלמה מיד עם ההוראה הבאה. "תגעי בעצמך, תגידי לי אם את רטובה" הרגישה את הלחות החמה מתפשטת בין רגליה, אך לא תיארה עד כמה יהיו התחתונים סחוטים במיצי גופה. "כן, מאוד". "תעיפי את התחתונים ותכניסי אותו פנימה." היא הפעילה את גוליית. הוא פרפר בידיה בשמחה. קיבלה אותו במתנה ליום הנישואים העשירי ומאז החליף על בסיס קבוע את הכלי האנושי של בעלה. החדירה אותו לתוכה בתנועות קלות, מרגישה את הרטט מבפנים. "הכנסתי" "תני לי לשמוע" דרש ורונית קרבה את שפופרת הטלפון למרכז גופה. כשהחזירה לאוזן שמעה אותו מרשרש ברקע, פולט קללה קטנה ואז מתעשת ומצווה עליה להישכב על הרצפה בפיסוק רחב ולהגביה את התחת מעלה. תנוחה לא נוחה שהעלתה בה לרגע הרהור כפירה שמא להמשיך את השיחה על הספה הירוקה. "תשכבי כבר!" הוא היה חד משמעי וכעוס, משהו אחר הפריע לו כנראה. הטילה כרית רחבה תחת ברכיה, הצמידה את חזה למרצפות השיש. היה לה לא נוח עם האלחוטי. גם גולי מלמטה סימן שעוד מעט יפלט החוצה. הצצה מהירה אל השעון. אין להם עוד הרבה זמן. היא נעצה אותו עמוק תוך פליטת לא רצונית של גניחות מקדימות והמשיכה לצפות למלותיו. "תעצמי עיניים" הלחישה הייתה כעת קרובה מתמיד. כמעט חשה בנוכחותו. היא עמדה על הסף. אם לא ימהר גופה עלול לבגוד ברצונה, ברצונותיו ולהוביל אותה את הפורקן. "את רוצה אותי בתוכך" אמר ורעד חלף לאורך גבה. "את רוצה אותי עמוק בפנים," הוסיף ולקולו התלוותה אנחה. "כן... כן... כן..." גולי עשה בה שמות. אף זין אנושי לא הצליח להגיע לאותם הישגים שויברטור עלוב גרם לה. הוא נועד לשפר את הזוגיות אך במקום זאת מצאה את עצמה מתרחקת מבעלה, מחפשת ריגושים עצמאיים. גם יואב, המאהב, ראה בו מתחרה ונעלם מעולמה. "את רוצה שאני אדפוק אותך בתחת, כמו כלבה" לחש מרוגש כולו. מעולם לא קיבלה מאחור, אבל המילים ובעיקר הקול והטון, הוציאו אותה מכלל שיווי משקל וגוליית המשתולל בתוך הכוס הרטוב שלה... "כןןןןןןןן" גופה חישב להתפקע, להתפוצץ. "תוציאי אותו משם" ביקש פתאום. "אני... לא... יכולה..." הצליחה לגייס את שארית כוחותיה לפני הפיצוץ הגדול. המכשיר הנייד נשמט ממנה והתגלגל פעם או פעמיים, אבל היא לא טרחה, וגם אם רצתה, לא בטוח שיכלה. רק לאחר שהגלים שככו היא ניסתה לחדש את השיחה, אך זכתה רק למשיבון. מיהרה להתלבש, מקדימה בדקות ספורות את בעלה שחזר מיום עבודתו. "מה קרה לשיחי הורדים?" שאל אותה. "מה קרה להם?" היא התפללה שהסומק נעלם מפניה. "מישהו דרס אותם, כנראה ניסו לפרוץ לבית". "בררר... מפחיד. בדיוק הייתי בחדר השינה..." השיבה וניסתה לגרש את המחשבה הטורדנית.