neurostory
New member
קצרצר
זה היה הטקס הקבוע של רבקה'לה כל שבת בבוקר. היא הייתה מחכה שהבית ישתתק, כולם הלכו לבית הכנסת והיא הנערה החלושה והחולמנית, תיכף כבר בת 20 ועדיין גרה בבית הוריה, הזמן הזה היה הזמן המיוחד שלה, כשהבית התרוקן והיא עדיין במיטתה, היא הייתה מכסה את כולה ואת ראשה בשמיכה ושם מתחת לשמיכה הייתה לוקחת את הכרית הרכה, עוצמת את עיניה ומחבקת את הכרית חזק וצמוד, מועכת את שדיה הבוסריים. ואז היו מתחילות לבוא המחשבות, מחשבות אסורות, נוראיות וכל כך מתוקות. מחשבות על בחור, בחור בדיוק כמו בתמונה שראתה על האוטובוס פעם שהלכה עם אמא לשוק, אמה ראתה את מבטה מתעכב על הפרסומת לג'ינס שהייתה מרוחה על כל דפנות האוטובוס: בחור צעיר, בג'ינס בלבד, ללא חולצה, בטן חלקה ופטמות מושלמות, מישיר מבט ספק בתולי ספק מופקר למצלמה. אמה משכה אותה משם, מה יש לך ? גערה בה. אבל מאז אותו רגע ליד השוק, המבט של אותו הדוגמן, כאילו מכוון בדיוק אליה, לא עזב אותה, היא מצאה את עצמה חושבת שוב ושוב על גופו החלק והצנום, על איך שהייתה רוצה לגעת בגוף הזה, לנשק אותו. מחשבות אלה בלבלו אותה והפחידו אותה, היא ידעה שאלה מחשבות אסורות אך באותו הזמן המחשבות האלה גרמו לה לתחושות נעימות של חום וזרמים בשיפולי בטנה. וכך כל שבת בבוקר, הייתה מוצאת עצמה שוב מתחת לשמיכה, נאבקת עם המחשבות האסורות, המגרות, עד שהכניעו אותה. וכשהכניעו אותה המחשבות והרגישה שהיא לא יכולה יותר, לקחה את הכרית אותה חיבקה ותחבה אותה אל בין רגליה. היא הצמידה את הכרית לאגנה, סגרה עליה את רגליה בחוזקה והתחילה מניעה את עצמה, מדי פעם מעיזה ונוגעת בעצמה באותו מקום, לאט לאט מגבירה את הקצב, יותר חזק, עד שהייתה מרגישה רצף של התכווצויות נעימות שם למטה שמילאו אותה במתיקות לאה. לפעמים הייתה חוזרת לישון, לפעמים הייתה לוקחת שוב את הכרית ומחבקת אותה, שוב קרוב לחזה, מדמיינת את אותו הדוגמן האלמוני מחזיק אותה בזרועותיו. תמיד לאחר הסיפור הזה עם הכרית, תחתוניה היו רטובות, רטיבות חדשה שהיא לא הכירה, עם ריח מוזר ומגרה. היא נהנתה להעביר אצבע על הבד הספוג ואז לשאוף לקרבה את הריח שוב ושוב כמו איזה בושם מסתורי.
זה היה הטקס הקבוע של רבקה'לה כל שבת בבוקר. היא הייתה מחכה שהבית ישתתק, כולם הלכו לבית הכנסת והיא הנערה החלושה והחולמנית, תיכף כבר בת 20 ועדיין גרה בבית הוריה, הזמן הזה היה הזמן המיוחד שלה, כשהבית התרוקן והיא עדיין במיטתה, היא הייתה מכסה את כולה ואת ראשה בשמיכה ושם מתחת לשמיכה הייתה לוקחת את הכרית הרכה, עוצמת את עיניה ומחבקת את הכרית חזק וצמוד, מועכת את שדיה הבוסריים. ואז היו מתחילות לבוא המחשבות, מחשבות אסורות, נוראיות וכל כך מתוקות. מחשבות על בחור, בחור בדיוק כמו בתמונה שראתה על האוטובוס פעם שהלכה עם אמא לשוק, אמה ראתה את מבטה מתעכב על הפרסומת לג'ינס שהייתה מרוחה על כל דפנות האוטובוס: בחור צעיר, בג'ינס בלבד, ללא חולצה, בטן חלקה ופטמות מושלמות, מישיר מבט ספק בתולי ספק מופקר למצלמה. אמה משכה אותה משם, מה יש לך ? גערה בה. אבל מאז אותו רגע ליד השוק, המבט של אותו הדוגמן, כאילו מכוון בדיוק אליה, לא עזב אותה, היא מצאה את עצמה חושבת שוב ושוב על גופו החלק והצנום, על איך שהייתה רוצה לגעת בגוף הזה, לנשק אותו. מחשבות אלה בלבלו אותה והפחידו אותה, היא ידעה שאלה מחשבות אסורות אך באותו הזמן המחשבות האלה גרמו לה לתחושות נעימות של חום וזרמים בשיפולי בטנה. וכך כל שבת בבוקר, הייתה מוצאת עצמה שוב מתחת לשמיכה, נאבקת עם המחשבות האסורות, המגרות, עד שהכניעו אותה. וכשהכניעו אותה המחשבות והרגישה שהיא לא יכולה יותר, לקחה את הכרית אותה חיבקה ותחבה אותה אל בין רגליה. היא הצמידה את הכרית לאגנה, סגרה עליה את רגליה בחוזקה והתחילה מניעה את עצמה, מדי פעם מעיזה ונוגעת בעצמה באותו מקום, לאט לאט מגבירה את הקצב, יותר חזק, עד שהייתה מרגישה רצף של התכווצויות נעימות שם למטה שמילאו אותה במתיקות לאה. לפעמים הייתה חוזרת לישון, לפעמים הייתה לוקחת שוב את הכרית ומחבקת אותה, שוב קרוב לחזה, מדמיינת את אותו הדוגמן האלמוני מחזיק אותה בזרועותיו. תמיד לאחר הסיפור הזה עם הכרית, תחתוניה היו רטובות, רטיבות חדשה שהיא לא הכירה, עם ריח מוזר ומגרה. היא נהנתה להעביר אצבע על הבד הספוג ואז לשאוף לקרבה את הריח שוב ושוב כמו איזה בושם מסתורי.