הוסף "משאלת לב" לרשימת הדברים...
אני חושב שאתה לוקח את זה קצת קשה מדי. בכל מדע יש את המדע עצמו והחוקרים, שצריכים להקפיד על הדברים, ויש את ההוצאה של הדברים "לעם" שכולל יותר "juice"... ההשערה הפרועה (אכן השערה פרועה) שזה תכשיט כהן בית המקדש היא אכן חסרת יכולת הוכחה, אך היא אפשרית במידה מסוימת (לעומת תכשיט של ישו, שזה הרבה פחות סביר...
), לכן אין בעיה שהחוקר מעלה השערה שכזו גם אם אינו יכול להוכיח אותה (אני לא רואה אותך כועס מול השערתו האחרונה של פינקלשטיין למיקומה של ירושלים הקדומה...). הענין הוא שאם החוקר הזה לא יגיד את זה, מישהו אחר יקפוץ ויגיד את זה וגם יזכה בפרסום. מה לעשות, יש הרבה רבדים למחקר ועוד יותר למחקר כמו ארכיאולוגיה שכולל בתוכו נרטיב אפשרי מאוד חזק. דווקא אנשים כמו גבי ברקאי, אדם זרטל, אילת מזר ויוסי גרפינקל עושים את המחקר הרבה יותר מענין לשאר האנשים (כל אחד עם מידה שונה של הכנסת הנרטיב וההשערות שמעבר למחקר) וזה לעומת הויכוח המשמים של פינקלשטיין ומזר סביב מגידו IV, לכיש III וערד XII... אפילו שניהם כמעט נרדמו מהויכוח והתחילו בשנים האחרונות לעסוק יותר בנרטיב כשהם פונים לאנשים שהם מחוץ למחקר. לכן לי לפחות אין בעיה עם חוקרים שמעבר לפרסום מדוייק של העובדות וכתיבה של המסקנות הישירות והברורות שעולות מהעובדות (דבר שפונה לחוקרים) מוסיפים גם כמה "יתכן ש..." שכוללים זהירות בהתחלת המשפט והשערה מופרכת בסופו (שפונה יותר לנרטיב ולעם). שים לב איך חזר המחקר הארכיאולוגי לכותרות לאחרונה... קייאפה, "חומת שלמה" (העופל), שקמונה, תל צפית- כל אלו (ועוד) בחודש וחצי ההאחרונים, לעיתים בכמה וכמה פרסומים.