על מושגים כמו משיח, גוג ומגוג ו"עולם הבא": נקודת מבט ריאליסטית
בתרבות היהודית המסורתית, לאורך דורות, הצטיירו תמונות של משיח, גוג ומגוג, בית המקדש השלישי, גן עדן וגיהנום, עולם הבא ותחיית המתים. אלו רעיונות שסחפו דמיון דתי, ספרותי ופילוסופי, ושימשו כלי להשראה, לעידוד מוסרי, ולעיתים גם ללחץ חברתי-תרבותי. עם זאת, אם נביט בהם מקרוב, נגלה שמרביתם שייכים לעולם המטאפיזי, לא לעולם הממשי שאנו יכולים לחוות ולהבין.
משיח וגוג ומגוג
הדימוי המסורתי של משיח כמושיע אישי או כל-עולמי, שמבקש להוציא את העולם מעוולותיו ולהקים סדר אידיאלי, אינו מבוסס על הוכחות חווייתיות. באותה מידה, גוג ומגוג – שנחשבים בספרות חז"לית ומדרשית כאויבי-העל המובילים למלחמה סופית – הם ביטויים מטפוריים לסדרי עולם, להתמודדות עם אויבים, או לסכנות לא-ידועות, ולא תופעה ממשית שאנו יכולים לצפות להתרחשותה במציאות הפיזית.
בית המקדש השלישי, גן עדן וגיהנום, עולם הבא ותחיית המתים
הדימויים של בית המקדש השלישי או עולם הבא – עם גן עדן וגיהנום – נוצרו כדי לשרת את המחשבה הדתית והחינוכית, אך אין לנו דרך לאמת אותם. גם תחיית המתים, כפי שתוארה בספרות היהודית הקלאסית, אינה משהו שניתן להראות או להרגיש. אלו רעיונות שנועדו לתת לאדם תחושת סדר, תקווה ומוסר, אך אינם חלק מהחיים הממשיים שאנו חיים כאן ועכשיו.
הקטגוריה של "קץ"
כל הרעיונות האלה נכנסים תחת מה שניתן לקרוא לו "קץ" – מונח כולל למושגים של סוף, גאולה או שינוי טוטאלי, שאליהם אין לנו גישה או ידיעה. אין דרך לחזות איך, מתי או אם הם יתרחשו במציאות. הם שייכים לספרות, למיתולוגיה ולסמלים, לא לעולם החי והנראה.
גאולת ישראל במציאות
במקום להיאחז בדימויים מיסטיים ואבסורדיים, ניתן להסתכל על גאולת ישראל באופן ריאלי ומוחשי: מדינת ישראל היא הגאולה הלאומית המוחשית שלנו. היא מאפשרת ביטחון, עצמאות, תרבות, חקיקה, חברה וכלכלה. כל ההישגים של מדינת ישראל – חקלאות, חינוך, מדע, ביטחון וחיים אזרחיים – הם הביטוי הממשי לגאולה, ולא משיח או תופעות פלאיות שלא ידוע לנו איך יתרחשו.