קפיצות מציקות

תות 614

New member
קפיצות מציקות

שלום לכולם. יש לנו גורה בת חמישה חודשים כנענית מעורבת שעברה אילוף בסיסי מאוד. אך עדיין קופצת עלינו ומציקה. מה לעשות כדי שתפסיק לקפוץ? כמו כן, איך מלמדים אותה ללכת למקום שלה?
תודה.
 

marx04

New member
מניעת קפיצות

שלום לך,

קיימות דרכים שונות לגרום לכלב להפסיק לקפוץ על אנשים.
אני אינני מאלף, אך השיטה שאני משתמש בה היתה יעילה מאד למניעת קפיצות ע"י שתי הכלבות שלי:
אני אוחז את הכלב בגפיים הקדמיות, מרים את הברך שלי ופוגע בחזה/בטן של הכלב.
צריך להתאים את הברכיה למשקלו ולגודלו של הכלב, וחשוב לשלב את הברכיה באמירת "לא" תקיפה.
לאחר 2-3 פעמים שבהן הכלבה תנסה לקפוץ ותקבל ברכיה, סביר מאד להניח שהיא תפסיק לקפוץ.
הברכיה מאד לא נעימה לכלב משום שהיא פוגעת באזור רגיש.

כמובן, השיטה הזו מתאימה רק לכלבים בינוניים או גדולים, אך לא לכלבים קטנים. כך למשל, לא הייתי ממליץ להשתמש בשיטה הזו כלפי פקינזים או פינצ'רים.

מכל מקום, אם עבדתם עם מאלף, רצוי מאד שתדברו איתו ותתייעצו איתו.

בברכה,

אורי.
 
זה בהחלט אלימות נגדה והיא כן תפחד ממכם

הנה כמה אפשרויות של מאלפים שלא ממליצים לבעוט בכלב בחזה:

בעיקרון המלצת המאלפים החיוביים תהיה - התעלמות - כאשר הכלב קופץ עלינו אנחנו פשוט נהפכים באותו הרגע לפסל ללא שום תגובה מצדנו (גם לא שלילית), כאשר הכלב לא יקבל תגובה הוא ירד למטה. ברגע שהוא ירד אנו נשבח אותו ואפילו ניתן לו חטיף, אם קופץ שוב נחזור על התהליך הנ"ל עד לקבלת התוצאה הרצויה.

עוד שיטה היא ללמד התנהגות חילופית
הנה לינק לסרטון שמראה איך להתגבר על הבעיה ע"י לימוד הכלב התנהגות חילופית, שתביע את ההתלהבות שלו - למשל - לעשות סיבובי שמחה סביב עצמו שוב ושוב עד שהוא מתעייף.
https://www.youtube.com/watch?v=aDYVwdsooos

פתרון אחר, על הכלב להסתובב עם רצועה קצרה שמחוברת עליו (בצורה שבה הוא יגרור את הרצועה), בכל פעם שהכלב מנסה לקפוץ על הבעלים או על זרים, יש לצעוק לכלב "לא!!!" ולתקן, נקודה חשובה להבהרה, אסור להרביץ לכלב שקופץ על הבעלים ובאילוף בכלל, מאחר וכלבכם יכול להפוך לפחדן, תוקפן או חסר תקשורת עם בעליו.
מנגד, משיכה ברצועה היא הדבר הנכון להתמודדות עם התופעה). לאחר שתיקנתם את הכלב במידה וקפץ עליכם או על אנשים זרים, יש לעבור לרצועת אילוף כלבים באורך 5 מטרים, ובמידה ואורח נכנס לבית והכלב מנסה לקפוץ עליו, יש לצעוק "לא!!!" ולתקנו ממרחק. יש לציין שהתקדמות בפיתרון הבעיה דורש עבודה במצבים הללו, ולכן בקשו מאחד השכנים שיגיע אליכם לפתח הדלת בכדי לדמות מצב זה. יש לחזור על השיטה הזו מספר פעמים ביום בכדי לנטרל את הבעיה לחלוטין (עבודה של פעם בשבוע לא תתרום לפיתרון מוחלט).
חשוב לציין, כי התיקון חייב להתבצע באותו הרגע שהכלב קופץ על האדם (ולא שהוא מתחיל לקפוץ או אחרי שהוא ירד). ולכן יש להעזר בתחילת תהליך אילוף להפסקת הקפיצות, באנשים שלא פוחדים מכלבים ומסוגלים לעמוד כנגד הכלב שקופץ עליהם, מאחר והתיקון חייב להעשות בדיוק ברגע שהוא קופץ עליהם.

אל תענישו את הכלב על שקידם את פניכם. הוא רק עושה מה שנחשב התנהגות כלבים נורמאלית. במקום זאת למדו אותו מה כיצד אתם מצפים ממנו לנהוג ותנו לו המון אהבה.

בקשר לפקודה "למקום" כשאני נותנת לכלב משהו נחשק - כמו עצם לעיסה או קונג ממולא, אני אומרת לו "למקום" ומניחה את זה על הכרית שלו, אם הוא מזיז את זה ומתחיל לכרסם את זה, אני לוקחת את זה ומחזירה לכרית ואומרת "למקום". בסוף הוא ילמד שהמקום שלו נעים והוא מקבל שם דברים טעימים.
 

KallaGLP

New member
גם אני מתחברת יותר לגישה הזו

ולא חושבת שיש צורך להכאיב לכלב.
 

marx04

New member
לא, זו אינה אלימות

שלום תות, "אלימות" היא מונח מתעתע ולא חד משמעי. כך למשל, תמי יונועה מציעה לך "לתקן" באמצעות משיכה של הרצועה הקצרה. מה היא מציעה לך בעצם? לגרום לכלב אי נעימות. בדיוק כפי שאני מציע רק בדרך מעט אחרת. האם את חושבת שהכלב אינו יודע מיהו המושך ברצועה? בוודאי שהוא יודע, ולכן גם שימוש בתיקון כזה עלול לגרום לכלב לפתח חשש ופחד מהבעלים שמתקן אותו באמצעות משיכה של הרצועה. השימוש במונחים מעורפלים ומרתיעים אינו מסייע לנו לקבל החלטה רציונלית. את צריכה לשאול את עצמך מה בדיוק את עושה לכלב בכל שיטה, מה היעילות של האמצעי שאת מפעילה ומה צפויה להיות ההשפעה של האמצעי הזה על הכלב ועל יחסו אליך. אין הבדל ממשי בין שימוש בקולר חנק, בהאלטי, בג'נטל לידר, במשיכה ברצועה ולבין ברכיה (זו אינה בעיטה כפי שתמיד יונועה כתבה בטעות בהודעתה). בכל האמצעים הללו אנו גורמים לכלב אי נעימות. אנשים ומאלפים שמתנגדים אידיאולוגית לגרימת אי נעימות לכלב כאמצעי אילוף או חינוך - יתנגדו לכולם. זה כמובן לגיטימי. אם גם את מתנגדת עקרונית לכל גרימת אי נעימות לכלב שלך (ללא קשר לשאלת היעילות של האמצעים הללו) אז בהחלט העצה שלי אינה מתאימה לך. אבל, אם אין לך התנגדות אידיאולוגית, אז נראה לי שאת צריכה לבחון כל אמצעי לגופו באופן ענייני. השימוש בברכיה גורם לכלב אי נעימות, בדומה לאי הנעימות שגורם השימוש בקולר חנק (שהוא אמצעי אילוף מוכר, יעיל ולגיטימי בקרב רבים מהמאלפים במשך עשרות שנים). אגב אני אילפתי את הכלבה שלי נמש באמצעות קולר חנק, והשגתי תוצאות יפות מאד. היתרונות בשימוש בברכיה הן אלה: היעילות היא מיידית או כמעט מיידית. אחרי פעם, פעמיים או שלוש של מניעת קפיצה באמצעות ברכיה, כמעט כל הכלבים יפסיקו לקפוץ. קל מאד לבצע את בברכיה. לא נדרשת תקופה ארוכה של אילוף כד להגיע לתוצאות הרצויות. בניגוד למה שכתבה תמי יונועה, הכלב לא משנה את התייחסותו אליך כבעלים. כן, הכלב מפחד מהברכיה ומאי הנעימות שנלווית אליה, ולכן סמוך לאחר מכן יחוש פחד כלפיך לכמה שניות. לכן חשוב מיד לאחר מכן לשחק עם הכלב, לצ'פר אותו (כי הרי הוא כבר לא קופץ עליך) ולהראות לו שאת אותו בעלים מקסימה ונהדרת שהוא כל כך אוהב. זה עבד לי מצויין עם שתי הכלבות שלי, שאוהבות אותי מאד, אינן חוששות ממני, ובשום פנים ואופן לא קופצות על אף אחד. בברכה, אורי.
 
אורי, זו אלימות ולא משנה בכמה מילים יפות תשתמש

את הילדים שלך אתה לא מחנך, מן הסתם, בלתת להם ברכיות כשאתה לא מרוצה מההתנהגות שלהם... אתה מחפש דרכים אחרות להעביר את המסר, אתה רוצה להגיע איתם להבנה או שתוכל לעזור להם למצא התנהגות חילופית להתנהגות הבעייתית. כך גם עם הכלבים, לתת לכלב בעיטה בחזה, או "ברכיה" בלשון נקיה יותר, מלמד את הכלב לא לקפוץ עליך כי הוא מפחד מהברכיה, הבסיס לציות הוא הפחד!
נתתי לגברת 3 צורות אחרות להתמודד עם הבעיה ע"י חינוך להתנהגות חילופית, הדרך השלישית (המשיכה ברצועה) עומדת על בסיס הרצון לחטיף ולא הפחד מהכאב, גם השיטה הזאת מתבססת על הבנה (החטיף יבוא אם הכלב לא יקפוץ) ולא מבוססת על פחד מכאב, לא אמרתי, חלילה, למשוך ברצועה חזק או בצורה מכאיבה, אלה בצורה שתמנע מהכלבה לקפוץ. לשיטתך כל טיול עם הכלב קשור לרצועה הוא אלימות? (כשלא מדובר כמובן על חנק או דוקרנים) זכותה של הכותבת לבחור בין חינוך הכלב באמצעות כלים שהבסיס ליעילותם הוא ע"י גרימת כאב לכלב והעובדה שאם יכאב לכלב בסיטואציות מסוימות הוא ישנה את התנהגותו בסיטואציות האלה כדי לא לחוות כאב, או שיטות שבעזרתן הוא ישנה את התנהגותו כדי לקבל חטיף.
 

marx04

New member
כלבים אינם ילדים

שלום תמי,

ילדים אינם כלבים, ואינני מחנך את הכלבות שלי כפי שאני מחנך את ילדיי וגם לא להיפך.
כך, גם אינני הולך עם ילדיי עם רצועה ברחוב ואינני נותן לידיי לשתות מקערה.

את בהחלט צודקת שהבסיס להימנעות מקפיצה בשיטת הברכיה הוא החשש של הכלב מאי-נעימות. אין בכך כל פסול בעיני. כפי שכתבתי, מי שמתנגד אידיאולוגית לאילוף באמצעות ענישה חיובית, כלומר ע"י גרימת אי-נעימות לכלב, יתנגד לשיטת הברכיה, וזה כמובן לגיטימי.
אינני פוסל אף אחת מהשיטות שהצעת. בסך הכל הצגתי שיטה אחרת שאני מכיר באופן אישי וסבור שהיא יעילה מאד וקלה מאד ליישום, ולכן אני ממליץ עליה.

בברכה,

אורי.
 
אתה שוב "מעדן" את הדברים

אתה כותב "שהבסיס להימנעות מקפיצה בשיטת הברכיה הוא החשש של הכלב מאי-נעימות" ושוב אתה בוחר במילים עדינות מידי... הניסוח היותר מדוייק לדעתי - הוא שהבסיס להימנעות מקפיצה בשיטת הברכיה הוא החשש של הכלב מכאב.

לתקוע לכלב ברך בחזה זה מעשה מכאיב ושובר אמון בין הכלב ובין בעליו!
 
בודאי שזו התנהגות כוחנית...

נכון שהיא יעילה במקרים מסויימים,
אבל כתוצאה מכך שהכלב מפחד להיתקל
בגורם מכאיב.

ממליצה להיעזר בשיטות החיוביות שניתנו לך.
גם אנחנו נהגנו כך עם הכלבה והיא אינה קופצת יותר.
(כשבאה לקפוץ לא הגבנו ולעומת זאת כשלא קפצה -
שמנו לה חטיף על הרצפה).
 
היי תות

ראשית אתחיל בכך שאני ממליצה לפנות לאמלף או מאלפת איתם עבדת (ככל שהיית מרוצה מתהליך האילוף שעברה וגישתה) כדי לקבל הנחיות מדוייקות כייצד לעבוד עם הגורה שלך , איש המקצוע שמכיר את הכלבה יוכל להמליץ לך בצורה הטובה ביותר כיצד לנהוג מאחר ומכיר את הכלבה ואת אופיה ומה מתאים לה.
אבל בכל מקרה לשאלותייך, אשמח לקבל כמה פרטים ולנסות לעזור .
1. קפיצות והצקות - צריך להבין קודם כל באילו מצבים היא קופצת עליכם וכיצד אתם מגיבים לה כרגע , כמו כן מה זה נחשב מציקה לנו , מה היא עושה ובאילו סיטואציות ושוב כיצד אתם מגיבים.
2. לימוד הפקודה למקום - מה משמש לה כמקום ? שמיכה / מיטה / כלוב אילוף ?
איפה מיקמתם את המקום שלה? אשמח לעזור אך לדעת יותר פרטים יוכל לתת לי יותר מושג מה להמליץ לך.

אשמח לענות על כל שאלה
מיכל כהן - מבט הכלב
בית הספר להכשרת מאלפים
מאלפת ומומחית להתנהגות כלבים

לקבלת מדריך חינם לבעלי כלבים היכנסו לקישור
מייל: [email protected]
אתר: http://mabatakelev.com/
פייסבוק: https://www.facebook.com/mabatakelev.School/
 

תות 614

New member
היי מיכל ותודה על התגובה. היא

קופצת עלינו בעיקר כשהיא מתרגשת לראות אותנו, כשאנחנו חוזרים הביתה או בבוקר במפגש "הראשון". או שקצת משעמם לה והיא רוצה תשומת לב, יש לציין שמדובר בכלבה מאוד אנרגטית שזקוקה להוצאת אנרגיה.
2. אין לה ממש מקום מוגדר, המקום שלה היא המיטה שלה אבל המיטה שלה נמצאת הקומה העליונה אצלנו בבית. שמנו לה כל מיני כריות ושמיכות גם בסלון למטה אבל היא לא אוהבת לשכב עליהם, רק על הריצפה.
 
היי תות

קפיצות מהתרגשות
כלבים חיים על גמול , מה שהגורה שלכם מנסה להשיג על ידי הקפיצות זה בעצם היחס מכם , לכן המלצתי בשלב הראשון היא התעלמות , ומה זה אומר ? בעת כל מפגש מחודש עם הכלבה שלכם (התעוררות ראשונה בבוקר , כניסה לבית לאחר היעדרות ממושכת , או אפילו כניסה לבית לאחר זריקת הזבל) יש להתעלם ממנה מספר דקות , זה יכול לקחת כמה דקות עד כ10-15 דקות שההתרגשות של הכלבה תרד , אני מתכוונת להתעלמות מוחלטת כלומר לא להגיד לה אפילו שלום ללכת לעיסוקים שלכם לא להגיד לה אפילו לא , פשוט להתעלם , בהתמדה ובצורה נכונה סביר כי היא תפסיק להתרגש כך ולקפוץ , חשוב מאוד שברגע שמפסיקה לקפוץ ולהתרגש זה הזמן לתת לה המון יחס ותשומת לב ( חשוב שאתם תהיו אלו שיוזמים את תשומת הלב).
לגבי קפיצות משעמום - קודם כל צריך לדאוג לפרוק לה מספיק אנרגיה - על ידי טיולים ארוכים , משחק , ריצה , תרגול משמעת ופקודות וכמו כן לתת לה כל מיני דברים בהם היא יכולה להתעסק - כמו עצמות לעיסה על סוגיהן , צעצועי האכלה כמו קונג וכו'... חשוב מאוד לפרוק לה אנרגיות אחרת גם אם תעשו את כל הדברים נכון כלבה שיש בה המון אנרגיה שלא פורקים לה תפרוק זאת בצורה שלרב תהיה בעייתית לנו (הרס , קפיצות , השתוללויות ועוד...)
בנוסף שוב , להיות אתם אלו שיוזמים את תשומת הלב לכלבה וכאשר היא מנסה להפעיל אתכם ( קופצת , נובחת , מציקה ועוד...) להתעלם ממנה ואם זה עובר את הגבול ניתן גם לרסן (כנ"ל לגבי קפיצות ההתרגשות שלה , באם ההתעלמות לא מספקת את הרגיעה הנחוצה יש לעבור לריסון)
איך לרסן? לשים עליה רצועה נשרכת (פשוט רצועה קצרה שתהיה עליה כל הזמן ושתגרור אותה אחריה) ברגע שהיא קופצת לתת לה משיכה קלה (המשיכה לא צריכה להיות חזקה אלא רק משיכת הכוונה בסף הגירוי של הכלבה , המטרה היא לא להכאיב לה אלא להתנות אותה להתנהגות אחרת חלופית) כלפי מעלה ולהגיד לה "שבי" , חשוב מאוד לתת לה אלטרנטיבה להתנהגות שמגלה כרגע (קפיצה) אנו רוצים ללמד אותה שהיחס שהיא כל כך מחכה לו יגיע רק כאשר היא תשב בשקט , להגיד לה שבי ובשניה שמתיישבת לחזק אותה על ידי מתן יחס (ניתן לשלב גם קצת צ'ופרים בשלב ההתחלתי של לימוד ההתנהגות החלופית).
הפקודה למקום
אתם צריכים להגדיר לה מקום בבית משלה, זה צריך להיות מקום מרופד או מיטה מפלסטיק או משהו שהוא לא ריצפה כי ריצפה יש בכל הבית (זה צריך להיות ממוקם במקום מרכזי בבית בו רוב הזמן כולם נמצאים , לרב זה בסלון או אזור פינת הישיבה)
להתחיל בזה שאתם נותנים לה לאכול רק במקום שלה , ממש לפזר את האוכל שלה ולא לשים לה צלחת איפה שאתם מייעדים לה. תעשו זאת במשך כשבוע , לאחר מכן אפשר להעביר את האוכל לצלחת שתהיה ממוקמת בסמוך למיטה שלה. במקביל לתת לה שם כל מיני דברים טובים כמו עצמות לעיסה (אבל חשוב לקבע את העצמות לאזור המיטה שלא תוכל לקחת אותן למקום אחר מלבד המיטה שלה) , כמו כן להתחיל ללמד אותה ללכת למקום שלה עם צ'ופרים , להתחיל ממש ממש להכווין אותה למיטה עם צ'ופר וברגע שנכנסת למיטה מיד לתת לה , זה תהליך של תרגול והתמדה שבסוף משתלם מאוד , חשוב מאוד שכל פעם שהולכת למקוםפ מרצונה החופשי לעודד אותה ולחזק אותה על כך , אבל לתרגל המון המון פעמים ביום את הפקודה הזו , אפשר לזרוק לה חטיף למקום ובשניה שנכנסת אליו לקחת את החטיף להגיד לה "למקום" ולחזק אותה על ידי עוד צ'ופר ומילים טובות , בהדרגה להעלות את המרחק של הפקודה ולהוריד את כמות החטיפים .
מקווה שזה מספיק מובן
מיכל כהן - מבט הכלב
בית הספר להכשרת מאלפים - בהנהלת שימי כהן
מאלפת ומומחית להתנהגות כלבים

לקבלת מדריך חינם לבעלי כלבים היכנסו לקישור

מייל: [email protected]
אתר: http://mabatakelev.com/
פייסבוק: https://www.facebook.com/mabatakelev.School/
 

דגלמנגה

New member
קפיצות זה עניין של טעם

אני אהבתי שג'יני מגיעה לגובה שלי להחליף פינוקי אוזניים בנשיקות כלביות. יש עוד כמוני, אבל יש גם כאלה שלא אוהבים שהכלב קופץ עליהם. בין שאוהבים ובין שלא, יש מצבים שקפיצה כזאת אינה רצויה, כמו על בגד מסוים או בנסיבות מסוימות. משום כך לימדתי אותה לקפוץ רק כאשר הוזמנה לעשות כן - על ידי ועל ידי אחרים.
&nbsp
השיטה שלי למנוע קפיצה היתה להניח לה לקפוץ ואז להסתובב הצידה, כך שיציבותה החדשה תתערער, ובמקביל לאמר "לא", שקט, החלטי, בקול נמוך. זה אותו "לא" המוכר לה מהאילוף שלא לאכול "מציאות" מהקרקע בטיולים. הסיבוב הצידה דומה לשינוי הכיוון בלימוד ללכת ב"רגלי".
היא היתה מספיק חכמה ואחרי שקלטה את הטריק ורצתה לקפוץ היתה מתיישבת ונועצת מבט מלא ציפיה הישר בעיני ה"מטרה". אגב, גם כשסורבה, היא תמיד זכתה בדברי שבח וליטופים וחגיגה קטנה סביבה. אפשר לאמר שאף פעם היא לא הפסידה
.
 
למעלה