קפיץ קפוץ

longshut1

New member
אתנחתא בדיון-->

אוקיי,אז לפני שאורי ואני נצא לדיון מרתק,שטומן בחובו השלכות לניואנסים כמעט בכל שימוש בטארוט,נראה לי שכדאי לעשות אתנחתא קלה,על מנת לתת לשאר חברי הפורום הזדמנות להשתלב בדיון. למשל: 1.באיזו התאמה אסטרולוגית אתם משתמשים,ומדוע? 2.מה כיוון המחשבה שלכם בסוגיית תנאיה המוקדמים של התאמה אסטרולוגית? 3.מה השעה? סתם:)
 

longshut1

New member
ערעור יסודות נוסף-מהות כרונית עבורי

אורי,אין לך מושג כמה אני שמח שיש מישהו לשוחח איתו על הנושא הזה.הסוגיה הקונטרובסלית הזו הטרידה אותי מאז התוודעתי לפיזור הכוכבים והמזלות בקלפים החמודים שלי,בעיקר מאחר ולא נוכחתי עדיין מול תשובה שתניח את דעתי באשר להידוק זה או אחר של נתונים אסט´ לטארוט. ממש כמו ילדה בת 16 עם צמות וקוקיות חחחח בכל אופן,למה לא לתת לנטייה הכרונית שלי לערעור כל יסוד להפגין טירופה ברבים? אז-------> אני רוצה להתמקד בנקודת מפתח שהעלית בהודעתך,ולפתחה. כתבת: "כשאדם בא להתאים כוכב, מזל, או יסוד לקלף השוטה, אפילו אם הוא יוצר התאמה על סמך זהות, הוא יוצר התאמה על סמך המשמעויות האישיות שלו - שאינן חייבות להיות זהות למשמעויות האישיות של קורא אחר בקלפים" אני תמה-האם הסובייקטיביזציה שהפרט עורך לנתונים האסט´ אינה מבטלת את תוקף המשמעות האישית המתקבלת? ובפירוט: הכוכבים והמזלות הם סמלים אפריורים,שמשמעותם הטהורה אינה לוקה בתכונת ההשתנות האימננטית לנתונים ארציים.כלומר,סמל,כמו מושג,אינו מכיל בתוכו אפשרות לשינוי.השינוי היחיד,שאותו חווה הפרט כאשר הוא סורג לעצמו משמעות אישית עבור הסמל האפריורי,הוא שינוי קווי התיחום לסמל זה או אחר. ניתן להקביל זאת לאידיאות האפלטוניות:אידיאת הטוב תמיד קיימת,אינה משתנה,תכניה נצחיים,היא מעין שמש.ואילו האדם משנה מיקומו מול השמש,מתבונן בה מזוויות שונות,תופס חלק ומשמיט אחר,משדרג הכרתו אותה,מעבה את הכרתו אותה בנישה מסויימת,ומפורר השקפות קודמות שלו,עד אשר הוא מרגיש שהוא יכול לנוח על זרי דפנה,ובחיקו תפיסה אישית של אידיאת הטוב,שלדעתו היא עשירה מספיק כדי להיחשב רלוונטית ומספיקה להכרעה ראויה דיה באשר לדרך התנהלות "טובה"(שכביכול נגזרת כהלכה מאידאת הטוב). אפלטון סבור שכל עוד הנשמה(נשמה אפלטונית היא השכל)כלואה בגוף ובתעתועיו,היא אינה מסוגלת לתפוס את אידיאת הטוב בהדרה המלא,משום שאותה אידיאה היא שכלית ולא נתפסת בחושים,מושגית ולא מוחשית,מעין תוכן קבוע ובלתי תלוי שמתקיים מעבר לתהפוכות ודינמיקות העולם החומרי.אידיאת הטוב היא הצו המוסרי העליון האמיתי,שלאורו האדם בוחן דרכי התנהגות שונות,ובוחר בזו המתיישבת עם אותו מערך מוסרי עליון.כאנלוגיה לענייננו:עולה תהיה במוחי------> האם הפרט המנסה לסרוג משמעות אישית עבור אותם סמלים יהיה מסוגל אי פעם לתפוס את המשמעות הטהורה של הנתונים האסט´ השונים?האם הסתפקות במשמעות שהליך הסובייקטיביזציה של אותם אובייקטים(הסמלים:כוכבים ומזלות) מביא אליה,מספיקה כדי לצעוד צעד נוסף,לעבר הידוק הכוכבים והמזלות הבלתי נתפסים לכאורה,לקלפים?
 

uri_raz

New member
תשובות יסודיות

אני כתבתי: "כשאדם בא להתאים כוכב, מזל, או יסוד לקלף השוטה, אפילו אם הוא יוצר התאמה על סמך זהות, הוא יוצר התאמה על סמך המשמעויות האישיות שלו - שאינן חייבות להיות זהות למשמעויות האישיות של קורא אחר בקלפים" ואלי שאל בתגובה: "אני תמה-האם הסובייקטיביזציה שהפרט עורך לנתונים האסט´ אינה מבטלת את תוקף המשמעות האישית המתקבלת ?" אתה מניח כי: 1. כל האנשים מבינים את האידיאות הללו באותה צורה. 2. האידיאות מיוצגות בצורה מקבילה באסטרולוגיה ובטארוט. א. גלידה היא גלידה היא גלידה היא גלידה, נכון ? עם זאת, יש כמה וכמה סוגים של גלידה בהמוני טעמים שונים. אין דין גלידה וניל של מקדונלדס כדין גלידה משובחת של בן & ג´ריס. לכל אדם יש תפיסה שונה של מושג הגלידה הנובעת מחוויותיו האישיות - האקלים בו גדל (גרינלנד מול אפריקה), הסוגים והטעמים שאכל, טעם אישי וכו. קרי, יש אידיאה של גלידה, אבל כל אדם תופס אותה בצורה אישית שונה. ב. טורקיז הוא טורקיז הוא טורקיז הוא טורקיז, נכון ? אבל יש אנשים שחושבים שטורקיז הוא כחול עם קצת ירוק, ויש אנשים שחושבים שטורקיז הוא ירוק עם קצת כחול, למרות שכולם מדברים על אותו צבע ויודעים לזהות אותו. קרי, למרות שהציבור מסכים על משמעות המושגים טורקיז וגלידה, אנשים בודדים עשויים שלא להסכים זה עם זה. עכשיו, אקח את קלפי הכוהנת והקיסרית כדוגמא. שני הקלפים הללו מייצגים שני היבטים, או חלקים, של אידיאת האישה. יש המשייכים את ונוס לקיסרית ואת הירח לכוהנת, ויש המשייכים את הירח לקיסרית ואת ונוס לכוהנת. ההבדל בתפיסות נובע, לדעתי, משתי סיבות: א. אנשים אינם תופסים את האידיאות באותה צורה. לאיזה מהכוכבים אתה מחבר את נושא הפוריות - לירח שמחזור התמלאותו משקף את המחזור החודשי, או לונוס האישה הצעירה ? ואולי בכלל לשמש המביאה צמיחה באביב ? אבל מעטים יחברו את אספקט הפוריות הנשית למארס או סאטורן. קרי, כבדוגמאת הטורקיז - הגבול בין יותר ירוק מכחול לבין יותר כחול מירוק נמצא, במידה מסויימת, בעיני המסתכל. כל אחד מעביר את הגבול במקום קצת שונה, ולקבל התאמה שונה. ב. האידיאות עשויות להיות מוצגות בצורה שונה במערכות השונות. לדוגמא, בספר יצירה יש 22 אידיאות כנגד 22 אותיות הא"ב. אם תנסה למפות כל אידיאה אסטרולוגית (12 מזלות + 10 כוכבים + 5 יסודות = 27 אידיאות), תגלה שההתאמה איננה אחד לאחד, וכך רבים מתאימים לחלק מאותיות הא"ב יותר מאידיאה אסטרולוגית אחת (לדוגמא האות ש´ היא גם יסוד האש וגם יסוד הרוח). זה קצת כמו לצייר גבולות של מדינות על מפה טופוגרפית - חלק מהגבולות הפוליטיים עוברים לאורך תוואים גיאוגרפיים (לדוגמא הגבול בין ישראל לירדן תואם כמעט אחד לאחד את התוואי של נהר הירדן), בעוד שגבולות אחרים הם שרירותיים (לדוגמא הגבול בין ישראל למצריים עובר לאורך קו שרירותי מבחינה גיאוגרפית). באנלוגיה ה"אידיאות הטופוגרפיות" אינן תמיד חופפות את "האידיאות הפוליטיות".
 

longshut1

New member
תמיהות נוספות

הקו הראשון בהודעתו של אורי: "אנשים אינם תופסים את האידיאות באותה צורה." זה ברור-וזו בדיוק תמיהתי: משמעות תפיסת האידיאה באופן מוחלט,היא בדיוק הפוכה למשפט שכתבת-לא תיתכן תפיסה בצורות שונות,מזוויות שונות,אלא התפיסה היחידה האפשרית היא אחת,וכל עוד צורת התפיסה משתנה מסובייקט לסובייקט,הרי שהוא עדיין תופס את הסובייקט בו התערב האובייקט הטהור האידיאי,ולא את האובייקט עצמו.האם הפרט משקיף על כל האידיאה,אך מזוויתו שלו?אם הוא תופס את האידיאה עצמה כולה,התוכן שיתקבל אצלו אמור להיות זהה לתוכן של פרט אחר התופס האידיאה עצמה כולה,רק מזווית אחרת.זו בדיוק נקודת הקושי:כשאדם תופס באמת את האדיאה כולה,הוא לא תופסה מזווית זו או אחרת,אלא משקיף עליה מהנקודה היחידה האפשרית לתפיסה מלאה-מתוך האידיאה עצמה,ולא מחוצה לה,בעולם החומרי,מנקודת הסתכלות זו או אחרת.זאת משום שזו משמעה של אידיאה-היא אחת ובעלת תוכן קבוע,אך בנפילתה ארצה היא חדלה להיות אידיאה,ומקבלת גוונים שונים,בהתאם לגופים בהם היא מתערבת.כל עוד האידיאה מעורבת בגוף ארצי,היא אינה מזוקקת,וכל פרט מכיר חלק מסויים בה,אך לא את האידיאה כולה,במצבה הטהור,ולא תהיה הכרתו זו מקפת וכוללת את מכלול תכונותיה.ברור שרוב הפרטים יסכימו,פחות או יותר,על מהו טורקיז,אך יהיה זה לא אידיאת הטורקיז במצבה הטהור,אלא השערה די טובה באשר לתכונות האידיאה,ולא ידיעתה המוחלטת.שהרי,בעצם-תהיה זו ההשערה לגבי הופעתו הנפוצה ביותר של הטרוקיז במצב צבירה ארצי,ובמצב זה,הרי זוהי אינה האידיאה בהתגלמות המזוקקת שלה. האם תפיסת חלק מסויים מן האידיאה מספיק כדי לתעל הסמל הגלום בה לשימושים שונים? הקו השני: ". האידיאות עשויות להיות מוצגות בצורה שונה במערכות השונות." וודאי-אך הנקודה היא כזו:אנו משתמשים בסמלים האסטרולוגים,באידיאות האסטרולוגיות,כדי לפרש מפות,וכדי לפתח מערכות הקבלה לקלפים, למשל.כעת,האם מותר לנו להיות בטוחים שמהלך זה או אחר,שבו אנו מניחים ייחוס תכונות אלו או אחרות,לאידיאה זו או אחרת,הוא מוצדק באופן מוחלט,כל עוד לא תפסנו את האידיאה במצבה הטהור,כאשר תכונותיה נראות לנו בבת אחת,כולן,ללא אור הכרתנו שהוא אינדיבידואלי בהכרח,ולכן יגרום לנו בהכרח להציג האידיאה לא במצבה האמיתי,אלא כבעלת גוון סובייקטיבי.
 
למעלה