קפה
- פותח הנושא צליל א
- פורסם בתאריך
לא, לא כל הקקאו
חלק גדול מהקקאו בעולם מגיע ממשקים המתבססים על עבדות , אבל יש גם הרבה קקאו שמגיע מאיכרים עצמאיים. המלצתו של ארגון יוניצ"ף בעניין היא לא להחרים את תעשיית הקקאו. חרם יפגע יותר בחוות הקטנות יותר- מן הסתם, אלו שלא מבססות על בעבדות- ועשוי להביא דווקא להעצמת השימוש בעבדים. אני מצרף קישור בנושא מאתר למאבק בעבדות בתעשיית הקקאו.
חלק גדול מהקקאו בעולם מגיע ממשקים המתבססים על עבדות , אבל יש גם הרבה קקאו שמגיע מאיכרים עצמאיים. המלצתו של ארגון יוניצ"ף בעניין היא לא להחרים את תעשיית הקקאו. חרם יפגע יותר בחוות הקטנות יותר- מן הסתם, אלו שלא מבססות על בעבדות- ועשוי להביא דווקא להעצמת השימוש בעבדים. אני מצרף קישור בנושא מאתר למאבק בעבדות בתעשיית הקקאו.
אז להחרים או לא?
אפקטיבי? או יגרום יותר נזק? אחרי שדיברתי עם אמנסטי אינטרנשיונל (ואולי בשבוע הבא יהיו לי הצעות לפעולה), הסבירו לי שחרם עלול לגרום לכך שהילדים, למרות שהם כרגע בסטטוס של עבדים, יאבדו את העבודה שלהם, ולא רק ילדים, גם מבוגרים, וכך גם את הכסף המועט שהם מרוויחים הם לא יקבלו. הלוואי שחרם על תעשיית הקפה ו/או הקקאו היה עוזר (למרות שבינינו, אפשר להחליף קקאו בחרובים). אך, לצערי, כמעט כל הדברים שאנו משתמשים בהם היום מיוצרים בעולם שלישי, ולפעמים נדמה לי שהדרך היחידה להילחם בזה היא פשוט לא לקנות כלום, וזה בכלל לא מעשי. אפשר לצמצם את הקניות למינימום אך בכל מקרה אי אפשר לא לאכול, לא לשתות, ללכת עירומים. אז מה עושים לעזאזל? איך נלחמים בזה? ע"י יצירת מודעות. מכתבים לתקשורת, מכתבים לשגרירויות ולראשי ממשלות (יותר נכון, להציף אותם במכתבי מחאה וכך ליצור לחץ עליהם), הרצאות, הפגנות, הפעלת לחץ על האו"ם. שכמה אנשים יהיו מודעים למה שהם קונים ואיך זה מיוצר. אז נכון שהרבה אנשים יגידו "אין מה לעשות, ככה זה", כי רוב האנשים חושבים, וזו המציאות כרגע, שבשביל שמישהו ייהנה, מישהו אחר צריך לסבול. האם זה באמת נכון? האם אפשר לשנות? מי שיש לו הצעות לדרכי פעולה מתבקש להביאן. בקרוב אפרסם כאן מאמר גדול ומקיף על עבדות ילדים. ובינתיים, מביא לכם קישור לכתבה שנקראת "עבדי השוקולד", על ילדים שנחטפים לעבוד במטעי הקקאו בחוף השנהב. בקרוב אפרסם את הכתבה השלמה מהעיתון (כתבה די ישנה, אך עדיין רלוונטית)
אפקטיבי? או יגרום יותר נזק? אחרי שדיברתי עם אמנסטי אינטרנשיונל (ואולי בשבוע הבא יהיו לי הצעות לפעולה), הסבירו לי שחרם עלול לגרום לכך שהילדים, למרות שהם כרגע בסטטוס של עבדים, יאבדו את העבודה שלהם, ולא רק ילדים, גם מבוגרים, וכך גם את הכסף המועט שהם מרוויחים הם לא יקבלו. הלוואי שחרם על תעשיית הקפה ו/או הקקאו היה עוזר (למרות שבינינו, אפשר להחליף קקאו בחרובים). אך, לצערי, כמעט כל הדברים שאנו משתמשים בהם היום מיוצרים בעולם שלישי, ולפעמים נדמה לי שהדרך היחידה להילחם בזה היא פשוט לא לקנות כלום, וזה בכלל לא מעשי. אפשר לצמצם את הקניות למינימום אך בכל מקרה אי אפשר לא לאכול, לא לשתות, ללכת עירומים. אז מה עושים לעזאזל? איך נלחמים בזה? ע"י יצירת מודעות. מכתבים לתקשורת, מכתבים לשגרירויות ולראשי ממשלות (יותר נכון, להציף אותם במכתבי מחאה וכך ליצור לחץ עליהם), הרצאות, הפגנות, הפעלת לחץ על האו"ם. שכמה אנשים יהיו מודעים למה שהם קונים ואיך זה מיוצר. אז נכון שהרבה אנשים יגידו "אין מה לעשות, ככה זה", כי רוב האנשים חושבים, וזו המציאות כרגע, שבשביל שמישהו ייהנה, מישהו אחר צריך לסבול. האם זה באמת נכון? האם אפשר לשנות? מי שיש לו הצעות לדרכי פעולה מתבקש להביאן. בקרוב אפרסם כאן מאמר גדול ומקיף על עבדות ילדים. ובינתיים, מביא לכם קישור לכתבה שנקראת "עבדי השוקולד", על ילדים שנחטפים לעבוד במטעי הקקאו בחוף השנהב. בקרוב אפרסם את הכתבה השלמה מהעיתון (כתבה די ישנה, אך עדיין רלוונטית)
אבל
אם הם עבדים, הם לא מקבלים כסף על עבודתם, אז אם הם יאבדו את עבודתם העבדית(
) הם פשוט יהיו חופשיים לא? לא עדיף שלא יהיה שוק בכלל מאשר שוק עם עבדים. פרט לעובדה שהעסקים הקטנים נפגעים, אני לא מבינה מה הבעיה עם האחרים. נראה לי שבכל עניין הגלובליזציה הזה, כל מי שאכפת לו, לא ממש יודע איך להתארגן ולהשפיע, פרט לרמה האישית שלו. אני הייתי שמחה אם היה משהו מאורגן, ליד הבית, מן קהילה שבה אני לא חייבת להתנתק מהמציאות שלי ומהחלק שאני כן רוצה לקחת בעולם, אבל קהילה שבה אני יכולה לרכוש תוצרת מקומית, כמו שוק חופשי אבל קבוע, במקום שבו אפשר באמת להתחיל להתארגן ולפגוש וליזום וליצור. אני לא פועלת בעיקר (בטח יש סיבות נוספות) בגלל שפה זה בערך האינטראקציה היחידה שלי עם הנושא. רוב הזמן אני בודדה במערכה אל מול עולם צרכני.
אם הם עבדים, הם לא מקבלים כסף על עבודתם, אז אם הם יאבדו את עבודתם העבדית(
האזרח דרור
New member
הציוניות שלך
היתה תמיד הדרך של אנשים לתרץ מעשי רוע או טיפשות. לדוגמא כמות הגרמנים שהתשמשו בציניות כדי לתרץ את מעשיהם במחנות ההשמדה, (לדוגמא ממולץ ספרו של פרימו לוי "הזהו אדם"). תכופות תראה שגם פוליטקאים או אנשי צבא שמתרצים איוולת או מעשה נלוז משתמשים בבדיחה, כאילו חייהם של בני אדם אינם אלא עטיפה של ג´ו בזוקה. לידתעך יש מה שנקרא קפה צל ובעולם יש גם רשתות סחר הוגן. אולי אתה חושב שזה לא נוגע לך. אבל איכשהו זה כן, עובדים זרים, סמים, אבטלה פשע או ש"ס - הדברים האלו חוזרים גם אל "סטארטפיסטים".
היתה תמיד הדרך של אנשים לתרץ מעשי רוע או טיפשות. לדוגמא כמות הגרמנים שהתשמשו בציניות כדי לתרץ את מעשיהם במחנות ההשמדה, (לדוגמא ממולץ ספרו של פרימו לוי "הזהו אדם"). תכופות תראה שגם פוליטקאים או אנשי צבא שמתרצים איוולת או מעשה נלוז משתמשים בבדיחה, כאילו חייהם של בני אדם אינם אלא עטיפה של ג´ו בזוקה. לידתעך יש מה שנקרא קפה צל ובעולם יש גם רשתות סחר הוגן. אולי אתה חושב שזה לא נוגע לך. אבל איכשהו זה כן, עובדים זרים, סמים, אבטלה פשע או ש"ס - הדברים האלו חוזרים גם אל "סטארטפיסטים".
סליחה על שבירת הקונצנזוס ../images/Emo68.gif
אבל כנראה שלא הבנתי ,ולא רק לא מסכימה. השרשור הזה(כולל הציניות) אמור להמליצ לי להפסיק לשתות קפה,או לא לשתות בסטארבקס(מה שאני אכן עושה-אחרי פעם אחת שניסיתי רק כדי לדעת נגד מה אני בעצם)? האם המאבק הגלובלי נגד הגלובליזציה מביא אותי להפסיק לצרוכ כל דבר כמעט? אתם רומזים שלא רק עידוד של צמחונות יש כאן,אלא גם עידוד שתית התה?(אין כאן ציניות כלל-וכלל). אני אישית רואה כל מוצר קיים כיום כמוצר הגורר אחריו או לפניו איזושהי אפלייה או גרימת עוול למישו. השאלה היא האם אני חייבת לוותר על המשקה האהוב כי הוא מיוצר במקומות עניים ע"י אנשים עניים המקבלים שכר רעב? אז אנחנו מותחות כאן קו בין הביצים לקפה ולהמבורגר? ואיפו אנחנו בעצמנו מותחות את הקו? והאם יש קפה שנעודד לרכוש(ואל תגידו לי -קפה שאת יצרת או שאת יודעת שמיוצר בצורה נאותה. הא, ואם אתם כן אומרים-תנו דוגמאות)? אישית,כאן הקטע ממש מעניין אותי-נא תגובת נשים או אנשים שיש להם מידע עדכני ומדוייק!!!
אבל כנראה שלא הבנתי ,ולא רק לא מסכימה. השרשור הזה(כולל הציניות) אמור להמליצ לי להפסיק לשתות קפה,או לא לשתות בסטארבקס(מה שאני אכן עושה-אחרי פעם אחת שניסיתי רק כדי לדעת נגד מה אני בעצם)? האם המאבק הגלובלי נגד הגלובליזציה מביא אותי להפסיק לצרוכ כל דבר כמעט? אתם רומזים שלא רק עידוד של צמחונות יש כאן,אלא גם עידוד שתית התה?(אין כאן ציניות כלל-וכלל). אני אישית רואה כל מוצר קיים כיום כמוצר הגורר אחריו או לפניו איזושהי אפלייה או גרימת עוול למישו. השאלה היא האם אני חייבת לוותר על המשקה האהוב כי הוא מיוצר במקומות עניים ע"י אנשים עניים המקבלים שכר רעב? אז אנחנו מותחות כאן קו בין הביצים לקפה ולהמבורגר? ואיפו אנחנו בעצמנו מותחות את הקו? והאם יש קפה שנעודד לרכוש(ואל תגידו לי -קפה שאת יצרת או שאת יודעת שמיוצר בצורה נאותה. הא, ואם אתם כן אומרים-תנו דוגמאות)? אישית,כאן הקטע ממש מעניין אותי-נא תגובת נשים או אנשים שיש להם מידע עדכני ומדוייק!!!
כל מוצר גורר עוול מסויים למישהו...
וכמובן שאי-אפשר להפסיק לצרוך הכל... (אפשר לנסות. ואז למות. שזאת בכלל הפסקת הצריכה האולטמטיבית. רק מה, לא כ"כ מתאים לי כרגע. אפשר אחרי יום חמישי?) אז מה כן אפשר לעשות? בעיקר להיות מודעות למה שאנחנו צורכות, למחיר שזה עולה (ולא רק לכיס שלנו, גם לטבע, לבנות-חווה אחרות, לחברה...)... את המודעות הזאת, מצליבים כמובן עם הרצונות שלנו, ההעדפות שלנו... אני, לדוגמא, לא כ"כ אוהבת קפה (כלומר- דווקא כן, אבל זה לא כיף בלי חלב!) ומאוד אוהבת קולה. מצד שני- אני גם יודעת שזה נורא לא בריא, שזה טריגר נוסף להפסיק. אז קשה להגיד שאני לא צורכת קופאין בכלל- אבל אני שותה כוס קולה אחת לשבוע-שבועיים, ולפעמים גם בכלל לא. אפשר גם לקנות קפה מחוות-אנושיות... לצערי, אני לא זוכרת שמות כרגע, אבל אם זה מעניין אותך אני מבטיחה לברר. ואגב- אין פה שום עידוד של שתיית התה, כיוון שתה מכיל יותר קופאין מקפה... באסה, אהה?
וכמובן שאי-אפשר להפסיק לצרוך הכל... (אפשר לנסות. ואז למות. שזאת בכלל הפסקת הצריכה האולטמטיבית. רק מה, לא כ"כ מתאים לי כרגע. אפשר אחרי יום חמישי?) אז מה כן אפשר לעשות? בעיקר להיות מודעות למה שאנחנו צורכות, למחיר שזה עולה (ולא רק לכיס שלנו, גם לטבע, לבנות-חווה אחרות, לחברה...)... את המודעות הזאת, מצליבים כמובן עם הרצונות שלנו, ההעדפות שלנו... אני, לדוגמא, לא כ"כ אוהבת קפה (כלומר- דווקא כן, אבל זה לא כיף בלי חלב!) ומאוד אוהבת קולה. מצד שני- אני גם יודעת שזה נורא לא בריא, שזה טריגר נוסף להפסיק. אז קשה להגיד שאני לא צורכת קופאין בכלל- אבל אני שותה כוס קולה אחת לשבוע-שבועיים, ולפעמים גם בכלל לא. אפשר גם לקנות קפה מחוות-אנושיות... לצערי, אני לא זוכרת שמות כרגע, אבל אם זה מעניין אותך אני מבטיחה לברר. ואגב- אין פה שום עידוד של שתיית התה, כיוון שתה מכיל יותר קופאין מקפה... באסה, אהה?
גוגי ליפשיץ
New member
שאלה (שבטח כבר שאלו)
הסתכלתי קצת בקישור ששלחת על "סטארבקס" ואני תוהה - בטענה הראשונה נגד סטארבקס מוסבר שהם לא בסדר בגלל משכורות הרעב, ושהילדים לא הולכים לבי"ס כי הם חייבים לעבוד כדי לפרנס את המשפחה. וללא סטארבקס, האם הילדים האלה באמת היו הולכים לבי"ס? הרי הרבה יותר סביר שמה שיקרה זה מה שנטען יותר למטה כנגד סטרבקס שמפתחת ציוד שלא ידרוש כח אדם, כלומר, הרבה יותר סביר שכשסטרבקס תיסגר, לא רק שלא תהיה לאנשים משכורת רעב, הם יגוועו ברעב.
הסתכלתי קצת בקישור ששלחת על "סטארבקס" ואני תוהה - בטענה הראשונה נגד סטארבקס מוסבר שהם לא בסדר בגלל משכורות הרעב, ושהילדים לא הולכים לבי"ס כי הם חייבים לעבוד כדי לפרנס את המשפחה. וללא סטארבקס, האם הילדים האלה באמת היו הולכים לבי"ס? הרי הרבה יותר סביר שמה שיקרה זה מה שנטען יותר למטה כנגד סטרבקס שמפתחת ציוד שלא ידרוש כח אדם, כלומר, הרבה יותר סביר שכשסטרבקס תיסגר, לא רק שלא תהיה לאנשים משכורת רעב, הם יגוועו ברעב.
ככהבראששלי
New member
לגבי סטאבאקס
המחירים שלהם דווקא מאוד יקרים ולא לא רוייחיים כפי שעולה מהאת רלך
המחירים שלהם דווקא מאוד יקרים ולא לא רוייחיים כפי שעולה מהאת רלך
האזרח דרור
New member
קצת מידע על חקלאות ותאגידים
אני מקווה ששני המקורות האלה יוכלו לשפוך קצת אור על המתרחש: מתוך דף מידע - תאגידים והמשבר הסביבתי חקלאות שאינה ברת-קיימא: התאגידים שולטים כמעט בכל שלב בייצור מזון ובהפצתו, תוך כדי שימוש נרחב בתהליכים המזיקים לסביבה: · 20 חברות בלבד אחראיות למכירות של יותר מ90%- מחומרי ההדברה בעולם. חומרים כימיים אלו אחראים לעשרות אלפי הרוגים, ולהרעלה של לפחות מיליון עובדים חקלאיים כל שנה. · תאגידי כימיקלים, כגון "של", "מונסאנטו", "מיצובישי" ו"סאנדוז", שולטים כיום על רוב המלאי הגנטי העולמי של זרעי תבואה, וכן על חלק נכבד מתעשיית הביו-טכנולוגיה, שמייצרת שורה חדשה של בעיות סביבתיות. · תאגידי ענק, כגון "פיליפ מוריס", "יונייטד פרוט", "פפסיקו", "קארגיל יוניליבר" ו"נסטלה", חולשים על אחוזים ניכרים מהחקלאות בעולם ומהסחר החקלאי הבינלאומי. למעשה, שולטים התאגידים הבינלאומיים באופן ישיר או עקיף על 80% מהאדמה המעובדת בעולם לצורכי חקלאות לייצוא, כמו למשל, בננות, טבק וכותנה. מוצרי חקלאות לייצוא יוצרים דפוסי "פיתוח", שמחסלים את המשקים של חקלאים קטנים המגדלים מזון לצריכה מקומית, דוחפים אותם למצב שבו הם חייבים לנצל ניצול יתר את האדמה בכדי לשרוד. from Joshua Karliner, The Corporate Planet: Ecology and Politics in the Age of Globalization, Sierra Club Books, 1997 התאוריה הכלכלית של השוק, בניגוד לאידאולוגיה של השוק- החופשי, מגדירה מספר תנאים בסיסיים שצריכים להתקיים בשביל ששוק יקבע מחירים בצורה יעילה למען האינטרס הציבורי. ככל שגדלה ההפרה של תנאים אלה, קטנה היעילות של מערכת השוק. התנאי הבסיסי ביותר הוא שהשוק צריך להיות תחרותי. זכור לי שהפרופסור בקורס הכלכלה הבסיסית שלקחתי השתמש בדוגמה לשוק שכולל חוואים קטנים שמגדלים חיטה שמוכרים לטחנות קמח קטנות. היום, ארבע חברות - Conagra, ADM Milling, Cargill, ו- Pillsbury- טוחנות כמעט 60% מכל הקמח שמיוצר בארצות הברית, ושתיים מהן- Conagra ו- Cargill - שולטות על 50% מהיצוא של תבואת גרעינים. (2) בעולם האמיתי של שווקים ללא פיקוח, שחקנים מצליחים הופכים לגדולים יותר, ובמקרים רבים, משתמשים בכוח הכלכלי שנובע מכך לנצח או לקנות שחקנים חלשים יותר כדי להשיג נתח עוד יותר גדול מהשוק. במקרים אחרים, "מתחרים" משתפים פעולה באמצעות קרטלים או בריתות אסטרטגיות כדי להגדיל את הרווחים על ידי קביעת מחיר שוק גבוה מהרמה של יעילות אופטימלית. ככל ששחקני השוק הופכים להיות יותר גדולים ומזימתיים, כך קשה יותר לשחקנים חדשים ולחברות קטנות ועצמאיות לשרוד, ככל שהשוק הופך ליותר מונופוליסטי ולפחות תחרותי, וככל שגדל הכוח הפוליטי שהחברות הגדולות יכולות להפעיל בדרישה לקבל ויתורים מהממשלות שמאפשרים להן להחצין אפילו עוד עלויות שלהן אל הקהילה. בהנתן המציאות הזו, היה ניתן לצפות שכלכלנים רציונאליסטים, יטענו בצורה גלויה בדבר הצורך להגביל מיזוגים ורכישות ולשבור חברות מונופוליסטיות כדי להחזיר את התנאים שנדרשים לשוק תחרותי. לעיתים קרובות יותר, הם טוענים בדיוק לטובת העמדה ההפוכה- שכדי "להתחרות" בשווקים העולמיים של ימנו, חברות צריכות להתמזג וליצור גופים גדולים יותר. במילים אחרות, הם תומכים בתאוריה שמניחה את קיומן של חברות קטנות אבל תומכים בקווי מדיניות שמחזקים מונופול. מתוך David C. Korten, When Corporations Rule the World, (USA: Kumarian Press, 1995), chapter 5. (2) A.V. Krebs, The Corporate Reapers: The Book Of Agribusiness (Washington D.C.: Essential Books, 1992); and an information sheet titled "America´s New ´Centrally Planned´ Food Economy, " Prepared by A.V. Krebs and Distributed by Prairie Fire Rural Action, Des Moines, Iowa. בקשר לסטרבקס- יש קישורים מבדידות לאתרים עם מידע נוסף -ויש קישור גם מההודעה הקודמת באותו נושא אני מוסיף עוד קישורים מלחמה חרישית- ההרס של חוואים קטנים קרן המטבע וחוואים קטנים
אני מקווה ששני המקורות האלה יוכלו לשפוך קצת אור על המתרחש: מתוך דף מידע - תאגידים והמשבר הסביבתי חקלאות שאינה ברת-קיימא: התאגידים שולטים כמעט בכל שלב בייצור מזון ובהפצתו, תוך כדי שימוש נרחב בתהליכים המזיקים לסביבה: · 20 חברות בלבד אחראיות למכירות של יותר מ90%- מחומרי ההדברה בעולם. חומרים כימיים אלו אחראים לעשרות אלפי הרוגים, ולהרעלה של לפחות מיליון עובדים חקלאיים כל שנה. · תאגידי כימיקלים, כגון "של", "מונסאנטו", "מיצובישי" ו"סאנדוז", שולטים כיום על רוב המלאי הגנטי העולמי של זרעי תבואה, וכן על חלק נכבד מתעשיית הביו-טכנולוגיה, שמייצרת שורה חדשה של בעיות סביבתיות. · תאגידי ענק, כגון "פיליפ מוריס", "יונייטד פרוט", "פפסיקו", "קארגיל יוניליבר" ו"נסטלה", חולשים על אחוזים ניכרים מהחקלאות בעולם ומהסחר החקלאי הבינלאומי. למעשה, שולטים התאגידים הבינלאומיים באופן ישיר או עקיף על 80% מהאדמה המעובדת בעולם לצורכי חקלאות לייצוא, כמו למשל, בננות, טבק וכותנה. מוצרי חקלאות לייצוא יוצרים דפוסי "פיתוח", שמחסלים את המשקים של חקלאים קטנים המגדלים מזון לצריכה מקומית, דוחפים אותם למצב שבו הם חייבים לנצל ניצול יתר את האדמה בכדי לשרוד. from Joshua Karliner, The Corporate Planet: Ecology and Politics in the Age of Globalization, Sierra Club Books, 1997 התאוריה הכלכלית של השוק, בניגוד לאידאולוגיה של השוק- החופשי, מגדירה מספר תנאים בסיסיים שצריכים להתקיים בשביל ששוק יקבע מחירים בצורה יעילה למען האינטרס הציבורי. ככל שגדלה ההפרה של תנאים אלה, קטנה היעילות של מערכת השוק. התנאי הבסיסי ביותר הוא שהשוק צריך להיות תחרותי. זכור לי שהפרופסור בקורס הכלכלה הבסיסית שלקחתי השתמש בדוגמה לשוק שכולל חוואים קטנים שמגדלים חיטה שמוכרים לטחנות קמח קטנות. היום, ארבע חברות - Conagra, ADM Milling, Cargill, ו- Pillsbury- טוחנות כמעט 60% מכל הקמח שמיוצר בארצות הברית, ושתיים מהן- Conagra ו- Cargill - שולטות על 50% מהיצוא של תבואת גרעינים. (2) בעולם האמיתי של שווקים ללא פיקוח, שחקנים מצליחים הופכים לגדולים יותר, ובמקרים רבים, משתמשים בכוח הכלכלי שנובע מכך לנצח או לקנות שחקנים חלשים יותר כדי להשיג נתח עוד יותר גדול מהשוק. במקרים אחרים, "מתחרים" משתפים פעולה באמצעות קרטלים או בריתות אסטרטגיות כדי להגדיל את הרווחים על ידי קביעת מחיר שוק גבוה מהרמה של יעילות אופטימלית. ככל ששחקני השוק הופכים להיות יותר גדולים ומזימתיים, כך קשה יותר לשחקנים חדשים ולחברות קטנות ועצמאיות לשרוד, ככל שהשוק הופך ליותר מונופוליסטי ולפחות תחרותי, וככל שגדל הכוח הפוליטי שהחברות הגדולות יכולות להפעיל בדרישה לקבל ויתורים מהממשלות שמאפשרים להן להחצין אפילו עוד עלויות שלהן אל הקהילה. בהנתן המציאות הזו, היה ניתן לצפות שכלכלנים רציונאליסטים, יטענו בצורה גלויה בדבר הצורך להגביל מיזוגים ורכישות ולשבור חברות מונופוליסטיות כדי להחזיר את התנאים שנדרשים לשוק תחרותי. לעיתים קרובות יותר, הם טוענים בדיוק לטובת העמדה ההפוכה- שכדי "להתחרות" בשווקים העולמיים של ימנו, חברות צריכות להתמזג וליצור גופים גדולים יותר. במילים אחרות, הם תומכים בתאוריה שמניחה את קיומן של חברות קטנות אבל תומכים בקווי מדיניות שמחזקים מונופול. מתוך David C. Korten, When Corporations Rule the World, (USA: Kumarian Press, 1995), chapter 5. (2) A.V. Krebs, The Corporate Reapers: The Book Of Agribusiness (Washington D.C.: Essential Books, 1992); and an information sheet titled "America´s New ´Centrally Planned´ Food Economy, " Prepared by A.V. Krebs and Distributed by Prairie Fire Rural Action, Des Moines, Iowa. בקשר לסטרבקס- יש קישורים מבדידות לאתרים עם מידע נוסף -ויש קישור גם מההודעה הקודמת באותו נושא אני מוסיף עוד קישורים מלחמה חרישית- ההרס של חוואים קטנים קרן המטבע וחוואים קטנים
רוב הקפה כמו רוב הנעליים והבגדים
בעולם מיוצרים באותם תנאים, באותם מקומות ובאותה איכות. מעבר לעובדה שסטארבאקס משתמשת בקפה מהונדס גנטית מבלי להודיע על כך, מנצלת לרעה את ההון הכספי שלה על מנת לנקוט אסטרטגית השתלטות אגרסיבית ומנצלת את עובדיה אני חושב שהיא נבחרה כסמל לכל העניין, בדיוק כמו מקדונלדס.
בעולם מיוצרים באותם תנאים, באותם מקומות ובאותה איכות. מעבר לעובדה שסטארבאקס משתמשת בקפה מהונדס גנטית מבלי להודיע על כך, מנצלת לרעה את ההון הכספי שלה על מנת לנקוט אסטרטגית השתלטות אגרסיבית ומנצלת את עובדיה אני חושב שהיא נבחרה כסמל לכל העניין, בדיוק כמו מקדונלדס.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.