קפה

לבנדר3

New member
קפה

נסתי להתחמק הרבה זמן,מין הערגה והגעגוע לקפה המשותף של אחר הצוהרים והיןם הדמעות כבר הציפו אותי,שמלוות בכאב,יעבור,אין בררה
 

אתי161

New member
איתך בקפה

אני מרגישה בדיוק כמוך, גם בקפה של הבוקר וגם בקפה של אחה"צ, זה היה מין זמן של כייף כזה, של ביחד כזה, תמיד היינו בשעת הקפה משוחחים ברגיעה על החיים בכלל ועלו כל מיני מחשבות פילוסופיות, כל פעם בהקשר למשהו שקרה באותו יום או ביום הקודם לכל אחד מאיתנו בנפרד, או לילדים. זמן שתיית הקפה- לבד , מאד קשה עלי.......... שולחת לך חיבוק ומזמינה אותך לקפה , ביחד, אפילו דרך המחשב......... אתי
 

אילנה154

New member
תרשו לי להתפרץ...

אמנם אני - בלי קפה בכלל. אבל הוא, שנים רבות שתה נס קפה של ערב עם שובו מהעבודה. בפינה האהובה עליו על הספה, התנוחה הנינוחה לאחר יום עבודה מתיש, וללא אומר העיניים שלנו דיברו, סיפרו ושיתפו, והידיים שאחוזות בשלווה אלה באלה. מי צריך קפה בכלל ?! ובשנים האחרונות - תפס את מקומו של הקפה תה שהוא נהג לשתות- תה מלווה בבקשה: "אילנה תעסי את רגלי"..... ועכשו אני תוהה ביני לביני, בגרון חנוק - איפה? איפה הן הרגליים הללו.. איפה ?!
 
למעלה