קפה ועוגה ביפו

[קוצקילי]

קפה ועוגה ביפו

שלום,

נפגשים היום 6 אנשים מבוגרים כדי לחגוג יומולדת, ומחפשים מקום נחמד ונעים ביפו לקפה ועוגה.
מדובר במשפחה של אוהבי מתוק, כך שהעוגות חייבות להיות מצוינות!

חשבתי על פועה או על קפה עמליה. שניהם חמודים להפליא, אך בשניהם כבר היינו.

יש למישהו עוד רעיונות מעניינים?

תודה

 

[passioneta]

למי שבאמת אוהב מתוק

אמליץ לוותר על יפו וללכת לאכול קינוחים במול ים.

 

[קוצקילי]

הלוואי!

בעוד שאצלי זה בגדר חלום לטעום את הקינוחים במול ים, אני לא בטוחה שהם ישמחו להוציא מחירים כאלה על קינוחים.

אבל גם לי מתישהו תהיה יומולדת...

 

[עמית אהרנסון]

רעיון או שנתיים

עמליה הם כבר לא קונדיטוריה כמו שהיה בתחילת הדרך, כך שהם פחות מומלצים בעיני לקפה ועוגה.
מאפיית מרגוזה עושה יופי של דברים בתחום המאפים, הכי טובים היום ביפו לדעתי.
עוד אופציה מקורית היא בית הקפה החדש של חסן המתוק שנמצא גם הוא בשוק הפשפשים. מקום מתוק עם המון אופי ומגוון קטן של מאפים מיוחדים - לא תמיד יש הכל אבל זה חלק מהעניין שם.
עוגיות מדהימות, הכי טובות שאי פעם יצא לי לטעום ליד קפה, יש בבית הקפה הקטן שנקרא "קפה בן זומא" על שדרות ירושלים (מול חצרות יפו). אחמד מכין שם גם את הקפה הכי טוב בעיר. לא לפספס את הקונוסים הזעירים עם הפיסטוק והדבש, את סהרוני הרחת לקום, ואת העוגיות תמרים. עכשיו גם רמדאן, אז יש סיכוי טוב לתפוס טעימה של "אמר א דין", מעין מלבי חמצמץ מתקתק שעשוי מלדר של משמש.

 

[נועם ולירון]

קפה עלמה

מאד ממליצה. מקום קטן ומתוק, ליד אבו חסן. בית קפה שהמאפיה שלו ממול. טרי טרי, טעים ונעים

 

[dror2311]

קפה נפוליאון בכיכר קדומים

מקום חמוד עם מאפים ועוגות. גולת הכותרת היא ממתקים שמיוצרים במקום (מרשמלו, קוקוס ורוד, סוכריות ועוד).

 

[passioneta]

היו על המקום ביקורות מזעזעות

 

[קוצקילי]

חוזרת לעדכן

בסופו של דבר, כלת היומולדת החליטה שהיא נורא רוצה לראות סרט ("מחוברים לחיים". מומלץ בחום).

את הסרט קינחנו באייסברג, שלא ממש הצליחו לתפקד כמו שצריך (אני לא מבינה למה שמים שלושה ילדים בלי אפילו אחראי משמרת אחד?!).
גם הגלידה עצמה לא היתה יוצאת מגדר הרגיל. אני לחלוטין במחנה 'וניליה'

בכל מקרה, חזרתי להגיד תודה על הרעיונות, ושנורא כיף שיש עם מי להתייעץ

 

[The Pinky P]

את לא מבינה למה?

אני אסביר לך למה -

(אין שום התייחסות ישירה ל"אייסברג",מתייחס באופן כללי)

כשמשלמים מינימום על עבודה פיזית של משמרות ארוכות על הרגליים,שעות לא שגרתיות ולעתים עבודה בלחץ רב זה מה שקורה,שלא דבר על תנאים.

כשבוס גרידי לכסף וחוסך כל שקל על חשבון העובדים זה מה שקורה.

כשאתה עובד כמו חמור כל החודש ורואה תלוש של 4000 שקל זה מה שקורה.

אז לילדים זה מתאים וגם לבוס זה מתאים.

אז למה לצפות לאדם בוגר יהיה מאחורי הדלפק?

שוב - בלי שום קשר ל"אייסברג".