הבלש חסר הבית
New member
קסם - למה כדאי לקמץ בו?
מנסיוני האישי, קסם הוא "התבלין הפנטסטי" - מה שהופך את עולם המשחק לקסום ומופלא. אבל חלק מהקסם שבקסם (משחק מילים?), נובע ממסתורין. מסתורין נובע מזרות. ברגע שקסם הופך למוכר, נפוץ ומובן, הדבר שוחק את המסתורין שבו - הפתגם הישן ש"היכרות קרובה מולידה זלזול" תקף גם כאן. נדיבות-יתר בקסם במהלך המשחק, יוצרת זילות ו"שורפת" את הייחוד שבו. לא מאמינים לי? נסו ללכת בכל יום בשבוע למסעדה האהובה עליכם, ולאכול רק את המנה החביבה עליכם. תוך כמה זמן זה ימאס בדיוק? הקסם (בצורת לחשים, חפצים, יצורים וכו') נועד להלהיב ולהפתיע את המנחה והשחקנים. לבני אדם, מטבעם, יש כושר הסתגלות וסף גירוי, שמושפעים מחשיפה. אם תירה שוב ושוב בתותחים הפנטסטיים הכבדים, החבר'ה יתחילו להתרגל לעניין ולראות בכך משהו מובן מאליו, ותצטרך בפעם הבאה לשלוף תחמושת כבדה יותר כדי לרגש אותם. זה מתבטא בטווח ארוך יחסית, ולכן טבעי שמי שמשחק רק כמה חודשים או שנה-שנתיים לא יבין מה הבעייה - אבל במשחק ממושך יותר, עדיף "למתוח" את השיאים הפנטסטיים כמה שיותר - כשהשחקנים שלך עדיין מתרגשים ומתלהבים מגרזן 1+, אתה לא צריך לזרוק עליהם שרביט שיורה שישה כדורי אש בסיבוב כדי לקבל את אותו ברק בעיניים. שימוש נדיב בארסנל הפנטסטי שורף אותו די מהר ומביא לתחושה של מיצוי - שימו לב למחלקי החפצים הקסומים, ותראו שהם נעלמים אחרי שנתיים-שלוש, כשמשחק תחת עץ חג המולד עם כל המתנות של סנטה קלאוס נמאס עליהם. מנחה טוב, ידו קפוצה. ושחקנים, כמו בני אדם בכל מקום, מעריכים יותר את הנדיר והמיוחד על פני היומיומי והנפוץ. כמה מכם מתלהבים עדיין מקיומם של טלפונים סלולאריים או מסכי טלוויזיה צבעוניים? ככה אתם רוצים גם את השרביטים וכדורי הבדולח במשחק שלכם?
מנסיוני האישי, קסם הוא "התבלין הפנטסטי" - מה שהופך את עולם המשחק לקסום ומופלא. אבל חלק מהקסם שבקסם (משחק מילים?), נובע ממסתורין. מסתורין נובע מזרות. ברגע שקסם הופך למוכר, נפוץ ומובן, הדבר שוחק את המסתורין שבו - הפתגם הישן ש"היכרות קרובה מולידה זלזול" תקף גם כאן. נדיבות-יתר בקסם במהלך המשחק, יוצרת זילות ו"שורפת" את הייחוד שבו. לא מאמינים לי? נסו ללכת בכל יום בשבוע למסעדה האהובה עליכם, ולאכול רק את המנה החביבה עליכם. תוך כמה זמן זה ימאס בדיוק? הקסם (בצורת לחשים, חפצים, יצורים וכו') נועד להלהיב ולהפתיע את המנחה והשחקנים. לבני אדם, מטבעם, יש כושר הסתגלות וסף גירוי, שמושפעים מחשיפה. אם תירה שוב ושוב בתותחים הפנטסטיים הכבדים, החבר'ה יתחילו להתרגל לעניין ולראות בכך משהו מובן מאליו, ותצטרך בפעם הבאה לשלוף תחמושת כבדה יותר כדי לרגש אותם. זה מתבטא בטווח ארוך יחסית, ולכן טבעי שמי שמשחק רק כמה חודשים או שנה-שנתיים לא יבין מה הבעייה - אבל במשחק ממושך יותר, עדיף "למתוח" את השיאים הפנטסטיים כמה שיותר - כשהשחקנים שלך עדיין מתרגשים ומתלהבים מגרזן 1+, אתה לא צריך לזרוק עליהם שרביט שיורה שישה כדורי אש בסיבוב כדי לקבל את אותו ברק בעיניים. שימוש נדיב בארסנל הפנטסטי שורף אותו די מהר ומביא לתחושה של מיצוי - שימו לב למחלקי החפצים הקסומים, ותראו שהם נעלמים אחרי שנתיים-שלוש, כשמשחק תחת עץ חג המולד עם כל המתנות של סנטה קלאוס נמאס עליהם. מנחה טוב, ידו קפוצה. ושחקנים, כמו בני אדם בכל מקום, מעריכים יותר את הנדיר והמיוחד על פני היומיומי והנפוץ. כמה מכם מתלהבים עדיין מקיומם של טלפונים סלולאריים או מסכי טלוויזיה צבעוניים? ככה אתם רוצים גם את השרביטים וכדורי הבדולח במשחק שלכם?