לפחד?
" להיות לוחם זה לפחד כל רגע מחדש לאבד את רגעי השפיות..." אבל הלוחם לא מפחד מכלום. יכול להיות שאני טועה, אבל מה יש לי להפסיד... אני מבין את העימות עם היריב הראוי היחיד, המוות, המשמש כיועץ, כדרך חיים שבה אנו ממוקדים במצב הנוכחי ושמחים בו. נניח שאתה הולך ברחוב ורואה פרח - אם זה הפרח האחרון שאתה רואה, איזה פרח נפלא זה יהיה, וכמה צבעוני
הצהוב במרכז יזכיר לך
וגם את ה
אשר גם בלילה היא שולחת את אהבתה באמצעות
החיים, המודעות, כל הדברים אחד. כשאתה אוכל ארוחה, פשוטה ככל שתהיה, לחם עם מלח, או "ארוחת ראנץ´ מוגדלת - עם קולה בלי קרח", ואתה יודע שזאת יכולה להיות הארוחה האחרונה שלך, הטעם משתנה. הרבה יותר טעים. העימות עם המוות מאפשר לך ל"חיות" יותר.
" להיות לוחם זה לפחד כל רגע מחדש לאבד את רגעי השפיות..." אבל הלוחם לא מפחד מכלום. יכול להיות שאני טועה, אבל מה יש לי להפסיד... אני מבין את העימות עם היריב הראוי היחיד, המוות, המשמש כיועץ, כדרך חיים שבה אנו ממוקדים במצב הנוכחי ושמחים בו. נניח שאתה הולך ברחוב ורואה פרח - אם זה הפרח האחרון שאתה רואה, איזה פרח נפלא זה יהיה, וכמה צבעוני