Beetlejuice68
New member
קניתי חיפושית שנת 1962!!
הכל התחיל לפני שלוש שנים
בדרך לעבודה, הלכתי ברגל ואז ראיתי אותה.. חיפושית ישנה מוזנחת ולא מטופחת
כאוהב חיפושיות זיהיתי את הטמבונים עם הקשתות, מכסה המנוע האליפסי.. ופנס תאורה למספר בצורה ביצתית
הבנתי שהיא מתחת ל1963 אבל מה היא עושה בצורה כזאת?
אז השארתי פתק לבעל הרכב שאני מעוניין לקנות ממנו את הרכב, אני אוהב חיפושיות ורוצה לשחזר אותה למצב נסיעה מכובד.
ראיתי כי הפתק נעלם אז השארתי עוד אחד, עוד אחד, ועוד אחד בהפרשים של מספר שבועות
לאחר מכן, זה קרה!
הבעלים מתקשר אליי ושואל "אתה זה שרוצה את החיפושית שלי?"
בחיוך תמימי אמרתי שכן, הוא הסביר לי שזאת החיפושית האהובה שלו והזמין אותי אליו הביתה לקפה
הגעתי אליו הביתה, ישבנו על קפה ועוגה טובה ושם הבנתי כי מדובר בקשיש בשנות ה90 לחייו שרכש בעצמו את החיפושית בשנת 1962
לא האמנתי אבל אני מתעסק עם רכב יד ראשונה מעורך דין!
הקשיש סיפר לי על הרכב, כמה אוהב אותו וכמה שהוא אוהב את הרכב אבל מסרב למכור
אבל המחיר שנתתי לו (6 אלף) עבור הגרוטאה שזרוקה לו בחניית הבניין אולי זאת מציאה.. אבל הקשיש סרב.
נפרדנו בנימוס והלכתי לדרכי
כעבור כשלוש שנים קיבלתי טלפון
"הלו שלום! אתה הבחור שרצה לקנות את החיפושית?"
אני- "כן"
בצד השני" מדבר הבן של X אבא שלי נפטר לפני חצי שנה ומצאנו את הפתקים שלך עם הטלפון שאתה רצית את האוטו"
אני לא מאמין למשמע אוזניי אבל אני מבין שמישהו רוצה לזרוק את הגרוטאה..
הגעתי לרחיבה, שכונה ותיקה בירושלים ששם שכבה לה החיפושית 8 שנים
הבן של X סיפר לי כמה אבא שלו אהב את הרכב הזה, כמה לא רצה להפרד ממנו תמורת כל סכום שבעולם
ואפילו סיפר שהיה ילד, שטף את החיפושית כל שישי עבור שכר טרחה של חצי לירה!
הרכב היה בכל מקום בארץ, ולפני 8 שנים האבא כבר הבין ששנות השמונים לחייו מקשים עליו בנסיעות היום יומיות שלו עם הרכב הישן
ולכן האב, עורך דין במקצועו החליט לפרוש מעולם הנהיגה אבל בחצי שנה הראשונה לא ויתר ופעם בשבוע הניע את הרכב ועשה לה סיבוב קטן בשכונה
לאחר תקופה קצרה הרכב הגיע לחניה של הבניין במקום מוסתר מהכביש הראשי ומקום שבאמת לא רואים.
היו מספר הצעות לקניית החיפושית אבל כולם נדחו על הסף!
אני קיבלתי את הזכות הראשונית לקניית החיפושית שכן המכתבים שהשארתי לאב ריגשו את האב ונשמרו אצל האב בצורה מדהימה תוך כדי פירוט שהאב כותב על תאריך המפגש ומה נאמר במפגש ביננו בצורה פרטנית ביותר
ולכן הבן לא נשאר אדיש והחליט שבמקום להעיף את הרכב כגרוטאה לפני שטס הביתה ללוס אנגלס אז למכור לי אותה.
תוך כדי שאני בוחן את הרכב ובודק מספר מנוע ושילדה השכנים קופצים משמחה ולא מאמינים שמישהו הולך לקחת את הגרוטאה הזאת מהבניין שלהם!
השכנים לא הבינו איך אני עוד מעז להתרגש ולשבת ברכב עם ריח שיערות הסוס הישנות ופשוט להנות!
אחרי שהבן הכין תעודת פטירה וכל המסמכים אז היום כבר הועבר בעלות... אה כן הרכב עם חמש ספרות!!
הכל מקורי כולל רדיו, שפריצר, ג'ק ריפודים ועוד!!
מחר קבעתי עם הגרר בצהריים, נלך לקחת את האוטו ונעביר אותו ליד הבית שלי ששם יקבל טיפול מסור ואוהב אחרי 8 שנות שינה!
יש עבודה רבה, פחחות, החזרת מנוע לחיים ועוד ועוד..
בסיכום
אני הבעלים החוקיים של חיפושית שנת 1962 יד ראשונה מעורך דין איזה אושר!!!!
הכל התחיל לפני שלוש שנים
בדרך לעבודה, הלכתי ברגל ואז ראיתי אותה.. חיפושית ישנה מוזנחת ולא מטופחת
כאוהב חיפושיות זיהיתי את הטמבונים עם הקשתות, מכסה המנוע האליפסי.. ופנס תאורה למספר בצורה ביצתית
הבנתי שהיא מתחת ל1963 אבל מה היא עושה בצורה כזאת?
אז השארתי פתק לבעל הרכב שאני מעוניין לקנות ממנו את הרכב, אני אוהב חיפושיות ורוצה לשחזר אותה למצב נסיעה מכובד.
ראיתי כי הפתק נעלם אז השארתי עוד אחד, עוד אחד, ועוד אחד בהפרשים של מספר שבועות
לאחר מכן, זה קרה!
הבעלים מתקשר אליי ושואל "אתה זה שרוצה את החיפושית שלי?"
בחיוך תמימי אמרתי שכן, הוא הסביר לי שזאת החיפושית האהובה שלו והזמין אותי אליו הביתה לקפה
הגעתי אליו הביתה, ישבנו על קפה ועוגה טובה ושם הבנתי כי מדובר בקשיש בשנות ה90 לחייו שרכש בעצמו את החיפושית בשנת 1962
לא האמנתי אבל אני מתעסק עם רכב יד ראשונה מעורך דין!
הקשיש סיפר לי על הרכב, כמה אוהב אותו וכמה שהוא אוהב את הרכב אבל מסרב למכור
אבל המחיר שנתתי לו (6 אלף) עבור הגרוטאה שזרוקה לו בחניית הבניין אולי זאת מציאה.. אבל הקשיש סרב.
נפרדנו בנימוס והלכתי לדרכי
כעבור כשלוש שנים קיבלתי טלפון
"הלו שלום! אתה הבחור שרצה לקנות את החיפושית?"
אני- "כן"
בצד השני" מדבר הבן של X אבא שלי נפטר לפני חצי שנה ומצאנו את הפתקים שלך עם הטלפון שאתה רצית את האוטו"
אני לא מאמין למשמע אוזניי אבל אני מבין שמישהו רוצה לזרוק את הגרוטאה..
הגעתי לרחיבה, שכונה ותיקה בירושלים ששם שכבה לה החיפושית 8 שנים
הבן של X סיפר לי כמה אבא שלו אהב את הרכב הזה, כמה לא רצה להפרד ממנו תמורת כל סכום שבעולם
ואפילו סיפר שהיה ילד, שטף את החיפושית כל שישי עבור שכר טרחה של חצי לירה!
הרכב היה בכל מקום בארץ, ולפני 8 שנים האבא כבר הבין ששנות השמונים לחייו מקשים עליו בנסיעות היום יומיות שלו עם הרכב הישן
ולכן האב, עורך דין במקצועו החליט לפרוש מעולם הנהיגה אבל בחצי שנה הראשונה לא ויתר ופעם בשבוע הניע את הרכב ועשה לה סיבוב קטן בשכונה
לאחר תקופה קצרה הרכב הגיע לחניה של הבניין במקום מוסתר מהכביש הראשי ומקום שבאמת לא רואים.
היו מספר הצעות לקניית החיפושית אבל כולם נדחו על הסף!
אני קיבלתי את הזכות הראשונית לקניית החיפושית שכן המכתבים שהשארתי לאב ריגשו את האב ונשמרו אצל האב בצורה מדהימה תוך כדי פירוט שהאב כותב על תאריך המפגש ומה נאמר במפגש ביננו בצורה פרטנית ביותר
ולכן הבן לא נשאר אדיש והחליט שבמקום להעיף את הרכב כגרוטאה לפני שטס הביתה ללוס אנגלס אז למכור לי אותה.
תוך כדי שאני בוחן את הרכב ובודק מספר מנוע ושילדה השכנים קופצים משמחה ולא מאמינים שמישהו הולך לקחת את הגרוטאה הזאת מהבניין שלהם!
השכנים לא הבינו איך אני עוד מעז להתרגש ולשבת ברכב עם ריח שיערות הסוס הישנות ופשוט להנות!
אחרי שהבן הכין תעודת פטירה וכל המסמכים אז היום כבר הועבר בעלות... אה כן הרכב עם חמש ספרות!!
הכל מקורי כולל רדיו, שפריצר, ג'ק ריפודים ועוד!!
מחר קבעתי עם הגרר בצהריים, נלך לקחת את האוטו ונעביר אותו ליד הבית שלי ששם יקבל טיפול מסור ואוהב אחרי 8 שנות שינה!
יש עבודה רבה, פחחות, החזרת מנוע לחיים ועוד ועוד..
בסיכום
אני הבעלים החוקיים של חיפושית שנת 1962 יד ראשונה מעורך דין איזה אושר!!!!