קנדידה? אוף

lir0500

New member
כי לפי מיטב ידיעתי חומץ תפוחים עוזר בריפוי

פטריות. ואני אף פעם לא שמעתי שממליצים על חומץ אורז.
 

hal767

New member
טעות במיקום התגובה

ענית לי, ואני כתבתי שאני בעד טיפול שורש ולא בעוד תרופות פלא.
 

Besomet

New member
חבל שאתה שיפוטי

אמנם נכון שאני לא מטפל בשיטה שלך.
יחד עם זאת, מטופלים שמגיעים אלי עוברים תהליך ממושך ועמוק ומשנים אורחות חיים.
הם עושים שינוי תזונתי, רגשי, התנהגותי ומנטאלי המייצר החלמה עמוקה ושורשית.
ישנן דרכים רבות להחלמה ולא כולן תואמות את שיטתך וראייתך.
 

Besomet

New member
הכותבת הגיבה שהיא פונה לארומתרפיסטית

וכינית את זה ״עוד תרופות פלא״.
 

hal767

New member
נכון, זאת דעתי. מותר לי?

ועניתי כי ענתה בתגובה למה שאני כתבתי לה.
 

Besomet

New member
מותר לך להיות שיפוטי, אך יש אלטרנטיבה

לגישתי, יש יותר מאמת אחת ויחידה.
ישנן דרכים רבות, ולכל אחת ואחד מאיתנו הדרך האינדיבידואלית שלו/ה.

אחד הדברים המופלאים ברפואה המשלימה, הוא שהיא כוללת דיסיפלינות רבות וכולן מביאות לאיזון כל אחת בדרכה.
 

hal767

New member
איש חביב

אני בהחלט מבין את כעסך, אבל מקצועית אני חולק עליך, ואין טעם להתווכח על כך כי לא נסכים.
בקצרה אסביר לך מדוע הגבתי כך:
כשאני כותב "טיפול שורש בבעיה" אני מתכוון שיש לבדוק מדוע נוצרה הבעיה ומאד חשוב להבין את מהותה. בשתי נקודות אלה ישנם חילוקי דעות בין הגישה הטבעונית לחלק מגישות אחרות, כולל הרפואה המערבית.

הקנדידה למשל, הינה תוצאה של בעיה להבנתי, והופעת הטפיל הזה מצביעה על בעיה פנימית, שבשורה התחתונה הינה סוג של זיהום, וסביר שקשור גם למחסורים, ובזאת יש לטפל. יש לסלק את מקורות הזיהום ולאפשר לגוף לתקן את הדרוש תיקון. זה טיפול שורש, וטיפול כזה דורש מהמטופל לשפר הרגלי חיים ותזונה. בכך הוא יאפשר לגוף להיות הרופא של עצמו.

כל דרך שמתרכזת בלהרוג את הטפיל באמצעות חומרים רעילים/תרופות מחטיאה את המטרה, ובוודאי גורמת נזק לגוף. טיפול סימפטומטי כזה עשוי לגרום להקלה זמנית, אבל מאחר וגורם הבעיה לא טופל, סביר שהיא תחזור בצורה כזאת או אחרת. אגב, לא בהכרח כקנדידה. גורם הבעיה מהווה גורם גם למחלות אחרות הבאות לידי ביטוי בסימפטומים אחרים.

לכן, לדעתי, להשתמש בחומר כזה או אחר כדי לחסל טפיל שהתיישב במקום מסויים בגוף, זה עלוב. מעבר לכך שאותו חומר מסכן את הבריאות, ואין זה משנה אם זה חומר רעיל מהמעבדה הכימית או רעל מהטבע.

כתבתי "מהות הבעיה". כאן הכוונה שאינני רואה במה שמכונה "מחלה" כמחלה, אלא דווקא ריפוי במקרים רבים. אם למשל מופיעים על העור סימנים שונים, כמו פריחה, אדמומית, כתמים שונים, פצעונים וכד', אלו עשויים להצביע על כך שהגוף מסלק פסולת ורעלים בדרכים שונות, כולל הזעתם החוצה דרך העור. רופא עור ומטפלים אלטרנטיביים שונים יטפלו באמצעות משחות או חומרים שונים אחרים שימרחו על העור, ואני בדעה שבמקרים כאלה יש להתעמק בסיבה שהביאה לסימפטומים האלה, ולטפל בשורש הבעיה, בין השאר ע"י מתן תנאים לגוף להמשיך בתהליך. הסימפטומים האלה אינם הבעיה, הם התוצאה שלה. מהותם הינה ריפוי ולא מחלה.

כאמור, הטיפול צ"ל רחב וכוללני בגוף ואין זה נכון לטפל בסימפטום באמצעות חומרים שמזיקים לגוף.
מניסיון רב שנים, ראיתי הרבה מקרים של הזנחות שהפכו לנזקים קשים כתוצאה מטיפול רשלני של מטפלים/רופאים שטיפלו נקודתית בסימפטומים (לשביעות רצון המטופלים), הזניחו את גורמי הבעיה העיקריים, ואלה התפתחו עם השנים למחלות עמוקות. קנדידה (ממנה התחיל השרשור הזה) הינה סימפטום לבעיה עמוקה יותר בגוף. הופעתה אינה מצביעה על כשל כלשהו של הגוף, אלא על כך שישנו בגוף (בדם ובכל תאי הגוף) משהו לא תקין הדורש תיקון. ה"משהו" הזה אינו גורם רק לקנדידה, הוא עלול להיות גם גורם למחלות משמעותיות יותר בעתיד. הקנדידה הינו טפיל שהטבע שלח כדי לנקות את הדם המזוהם, הוא אינו האויב.
 

awaymayb

New member
מאוד התחברתי

ואני מקווה שהטיפול שהתחלתי עכשיו עם נטורופטית באמת ייגע בשורש ואפתור את העניין האמיתי שבגללו היא הופיעה...
 

ינוקא1

New member
בעיקרון הוא צודק

בדרך כלל ארומותרפיה וכנ"ל צמחי מרפא וחומרים אחרים אינם יותר מ"תרופת פלא" סימפטומטית.

יש מקרים נדירים וזה תלוי בעיקר במטפל שבהם זה לא "תרופת פלא" אלא טיפול שורשי.

וזאת אם המטפל יודע לעבוד דרך הצמחים על רמת התודעה של האדם , ויודע "להרגיש" את הצמחים והריחות בערך כמו שמוזיקאי מרגיש מוזיקה.

ב99 אחוזים מהמקרים אין זה כך , לצערי.
 

Besomet

New member
אפשר לומר אותו הדבר על תזונה, דיקור, הילינג..

ובעצם כל תחום טיפולי.
בכל אחד ממקצועות הטיפול ניתן להיות שטחי וסימפטומטי או מעמיק ואינטואיטיבי.
 

ינוקא1

New member
מסכים בהחלט

ולמרות זאת , אני אישית הפסקתי בשלב מסוים לעבוד עם צמחים סיניים (למרות שהייתי "אלוף" בתחום) בדיוק מהסיבה הזו.

במגע , בדיקור בהילינג ובשיחות אני הרבה יותר "מרגיש" את המטופל , מאשר כשאני נותן חומרים מסוימים וסומך על מה שכתוב באיזשהו ספר.

במתן חומרים יש הרבה יותר "פיתוי" לחשוב שהחומר ומה שכתוב עליו זה מי שעושים את העבודה.
ובכל הרפואה המערבית זו גם הגישה - ש"החומר עובד" ומשתדלים לנטרל את המטפל כמה שיותר (השפעת המטפל היא היא אפקט הפלצבו המפורסם).

אני מסכים כי כאשר המטפל עובד על להריח את הריחות ולהתרכז בהם , לחוש מה עושה לו כל ריח , לאפיין טיפוסים של אנשים לפי הריחות וכו' וכו' הוא יהיה מטפל ברמה אחרת , ואני אשמח להיות מטופל אצל מטפל כזה. אך רוב המטפלים מסיימים איזשהו קורס , יודעים לדקלם מה כתוב בספר או במחברת ומתחילים לעבוד.

אני לא פוסל אפשרות שאחזור לטפל בצמחים , אך זה יהיה אחרי שבנוסף ללימוד של "מה כתוב בספרות על כל צמח" , אלמד לפתח תחושות אינטואיטיביות כלפי הצמחים - שזה כולל גם הבנה של מתי הצמח צומח למשל , מה מלמדת הצורה שלו , איך נראה בית הגידול שלו , ובעיקר מה התחושה שלי כשאני בא איתו במגע.

(ואני מניח כי אם אעשה זאת , אז חצי ממה שכתוב בספרים יהיה לא נכון מבחינתי.
כך לפחות היה כשהתחלתי להרגיש נקודות דיקור ומרידיאנים).

אז כמה מטפלים בצמחים כאלו אתה מכיר ?
 

Besomet

New member
כך אני מטפל בארומתרפיה

כל מטופל/ת עובר/ת אבחון ארומטי בכל מפגש מחדש. זאת משום שאנו משתנים מרגע לרגע.
אני בוחר את התמציות הארומטיות בהן אשתמש ואת ריכוזן לפי האינטואיציה ורוקח סינרגיה המותאמת למצב הנוכחי של המטופל/ת.
 

ינוקא1

New member
ירבו כמותך בישראל

ובעולם כולו
 

0 אור 0

New member
לטעמי השילוב בין התחושה לבין הידע הוא אידיאלי

אני הגעתי ללמוד צמחי מרפא בצורה מסודרת , אחרי שנים של עיסוק בנושא כתחביב ומתוך אינטואיציה (עם מעט ידע מהכיוון העממי מסורתי - בין אם ניסים קריספיל ובין אם מקורות פחות ברורים).
בתור ילדה שגדלה בתוך יער, היו לי הרבה תובנות מתוך ההכרות האינטימית עם הצמחים ולא מידע מסודר,
אבל , כשלמדתי בצורה מסודרת ומתודית, נוסף לי נדבך של עומק שלדעתי אין לו תחליף והוא מעשיר ומקפיץ את האינטואיציות הטבעיות,
גם בנושאים שלמדתי בכיוון ההפוך (קודם למידה מסודרת ואז התפתחות של אינטואיציה מתוך ההתנסות) - מצאתי שאינטואיציה שמתבססת על " שפה" והבנת המטריה היא אחרת לגמרי מאשר האינטואיציה של אדם שאין לו את הידע.
ומה שיפה שכל אחד מביא את הידע והשפה שלו מהמקום ממנו למד
 

ינוקא1

New member
סבבה

אני מאוד מסכים עם זה.
למשל שיטת מיון הצמחים הסינית היא בעיני שיטה גאונית.

ועם זאת כשאני מדבר על "אינטואיציה" אני לא מתכוין למה שרובינו קוראים אינטואיציה.

בעבר אנשים שהיו "מרפאים טבעיים" היו אנשים "קדושים".
אנשים עם שיעור קומה רוחני.
אנשים שהשקיעו ברוחניות - נזירים , שמאנים , יוגים , נביאים וכדומה.

אצל אנשים כאלו הידע פשוט "זורם". זה הרבה מעבר לאינטואיציה רגילה.
זה אנשים שחיים את הידע הרוחני \ הטבעי , והידע הרפואי הוא חלק מזה.

אך בימינו כדי להיות מרפא טבעי צריך לסיים מכללה , לדעת חומר למבחן , ולקבל תעודה.
לא משנה האם אתה חי חיים רוחניים , לא משנה ההבנה הרוחנית שלך.
אתה רק צריך לדעת אנטומיה פיזיולוגיה , מה עושה צמח פלוני וצמח אלמוני , טכניקות שונות וזהו.
לדעתי המדובר בעיוות של כל השיטה !

הופכים את הרפואה הטבעית לרפואה טכנית , במקום מה שהיא אמורה להיות - רפואה רוחנית הנשענת על החיבור של המרפא להוויה ולאדם שמולו.

מבחינתי רפואה טבעית זהו תחום השייך לאנשים קדושים. כלומר אנשים המשקיעים בהבנה רוחנית ובתרגול רוחני (יוגה \ צ'י גונג \ קבלה \ מדיטציה . .. לא משנה מה) , שאז הידע הטבעי -רוחני - רפואי זורם אליהם , ורוב הרפואה הטבעית שאני רואה היום היא פשוט לא בכיוון.

(לצערי גם תחום הרוחניות עצמו כל כך מבולבל ומלא באנשים חסרי שכל והבנה או בפנאטים למינהם, שלפעמים התחום הזה עוד יותר מייאש אותי מאשר תחום הרפואה הטבעית . . .)

גם לאוכלוסיה למען האמת לא מגיע הרבה יותר ממה שיש להם היום. כי רוב האוכלוסיה לא מסוגלת למשל להבין על מה אני מדבר כרגע.

עם זאת , אני מאמין ומקווה שזוהי רק ההתחלה וכי בעתיד המצב ישתנה.
 

0 אור 0

New member
קטונתי מלהיות קדושה או נזירה

ואני אפילו לא מוארת :)
אבל אני בהחלט מסכימה אתך לגבי עיקר דבריך - שעיסוק ברפואה משלימה צריך לבוא ממקום מאד ערכי, בחרדת קודש, באנרגיה של אהבה, ולא ממקום של "אני מחפש עבודה"
זה עלה מאד חזק בדיונים פה בפורום על בחירת מורה - כי אחד הדברים שקורה כשאתה לומד אצל מורה באמת טוב , הוא תהליך מאד משמעותי של התפתחות רוחנית אישית. משהו שלא ממש מופיע בסילבוס הרשמי של הקורס ולא קשור לתכני הידע המועברים בו.
השינוי הכי דרמטי שאני חוויתי אישית וחזיתי אצל הסובבים אותי היה בשנה הראשונה של לימודי רפלקסולגיה - שינוי שקרה למרות שלכאורה בשיעור עסקנו במפות, בתכנים מקצועיים, באנטומיה ובתרגול.
ומה שיפה שהשינוי הזה היה רק טריגר לתהליך מתמשך - שאני מוצאת לו שותפים רבים (אחת הסיבות שאני ממשיכה להגיע לטפל בפסטיבלים שכביכול מתאימים יותר למטפלים מתחילים הוא המפגש המחייה הזה עם אנשים מעולם רוחני דומה)
 
למעלה