קנדו

קנדו

חזרנו מאימון קנדו וישיי משתפר ומתחיל להראות כמו קנדוקא בחודש יוני נארח מישלחת מיפן לקנדו ונערוך סמינר למדינת ניו יורק בקנדו אז מתחילים לנקות "חלודה " סוף סוף מפנה עצמי מפעילות ומשתדל ללמד הרבה בבית ושמח שישי מיצטרף שכן לא אהב להתאמן עם מורים אחרים ולמען האמת גם אני לא אהבתי שהוא לומד עם מורים אחרים ומעדיף ללמד אותו בעצמי
 
ישיי קנדו

קנדו ספורט מעולה ללמד לילדים חבל רק שהציוד יקר אבל כאבא שהילד שלו לא אוהב מכות ואלימות מעניין לראות לי כמה הוא אוהב קנדו ונהנה מכך שזה ספורט בטוח ומאפשר פיתוח רוח לחימה ללא פגיעה גופנית
 
תמונות נחמדות../images/Emo70.gif

תגיד, החרב לא גדולה מדי בשבילו? אין חרב קטנה יותר לילדים? ועוד שאלה: ג'ו-ג'יטסו לא מעניין אותו? מקווה להעלות תמונות מהסמינר עם ג'ון בקרוב.
 

roy33itc

New member
אני מבין שישי בתמונה עם המבט הרציני

והממוקד,אבל מי זה לידו בחליפה השחורה?
,אגב בתמונה הזו אתם נראים כמו שני דייגים (שחרר לו קצת רולר,שחרר). וברצינות אבי,אשמח אם תפתח לדיון את העניין של אבא שמאמן את הילדים שלו: מבחינת יחס מועדף או קשוח,מבחינת ציפיות הילד מאביו והאב מבנו,אולי גם עצות מהניסיון שלך איך מונעים מהחוויה הזו להפוך לקטסטרופה (אני למשל כשאני מלמד יכול לקבל ג'ננה מטעויות פשוטות שהתלמיד עושה) אחלה תמונות אגב וגם נראה שמתחיל להפשיר אצלכם. תיהנו שם וחג שמח
 
אב ובן

תודה ומיספר דברים אכן החרב ארוכה מעט אבל היא מיועדת לילדים ואם תשים לב שלי יש חרב "שיניי " ארוכה יותר אישית אני אוהב ללמד עם חרבות ארוכות מאוד ( וגם איידו תמיד עם חרב ארוכה יותר ולא כפי שהרוב מודדים לפי אורכה של מוטת היד ) מישום שבעיקר אני בא מאסכולה של נאקיאמה האקודו והוא תמיד הדגים אם חרבות מאוד מאוד ארוכות וזה למעשה לקבל שליטה טובה יותר ואז אם עובדים עם חרב קצרה החיים הופכים קלים יותר " קל באימונים קשה בקרב" ? למרות שלימדתי הרבה ילדים בחיי כולל ילדים עם מיגבלות ואפילו נכויות כולל מרכז ספיבק לנכים אני בהחלט מוצא שללמד ילד שלך זה שונה ויהיה מעניין לשאול את יהודה אביקזר על כיצד היה לו ללמוד מאביו שללא ספק היה מהטובים שבאנשי אומניות הלחימה הישראליות עליו השלום באימון פרום הקרוב הבן שלי פשוט לא אוהב אלימות ולמעשה מכיון שגדל ללא טלויזיה ודי הרבה בחברה בוגרת מאז שהוא בן 3 החליט שהוא לא רוצה להרוג חיות וכשהבין שזה מה שעושים ואוכלים אותם ומאז גיל 3 הוא צימחוני , הוא היה מיספר פעמים בקאראטה ולא אהב מכיון שזה אלים לדעתו... ולדעתי לא...והסיבה היא שהמדריך מיד משיעור ראשון נותן להם לערוך "קרבות" ולכן למעשה פתחתי בית ספר בעיקר כדי שלא יתכן שלא אלמד את הבן שלי..אז כרגע הוא עושה גם קארטה וגם קנדו וגם גיאוגיטסו ולא רק גיאוגיטסו ברזילאי אלה גם יפני ולמעשה בתקופה שגרנו בלוס אנגלס הוא למד והצטרף לפעמים לשיעורים עם גון מאצדו ( וגון לא מלמד ילדים והוא והילדים של גון היו בילדים הבודדים בשיעור ויכלו להתאמן עם בוגרים ומבוגרים יחד שזה מענין לכשלעמצו...) אחד היתרונות של קנדו שמישקל וכוח לא יעזרו לך ויש בספורט הקנדו פיתוח רוח לחימה מדהים ולכן אני מקפיד שיעשה קנדו וגם בכל המיגון ועינין הסיוף לילדים יש עינין מדהים ומשיכה לקרבות סיוף במיוחד כשאני מלמד היום קנדו שמשלב בעיטות אגרופים הטלות ופריקות החרב על מנת להרגיל לעבוד עם נשק מרחוק... דבר נוסף שאני מקפיד זה לא לתת לאף תלמיד יות תשומת לב כולל אם זה הבן שלי מלשאר התלמידים ודבר שאני חייב להודות שמרגע שאתה מלמד את הילד שלך אז כל נושא הבטיחות עולה ואתה מקבל בהחלט מודאות גבוהה יותר למרות שכל חיי ראיתי בבטיחות נושא עליון באימון
 
קנדו ודייג

אפרופו לגבי קנדו מזכיר דייג בהחלט ביפן כשרוצים להדגיש תנועה נכונה נוהגים לעיתים להזכיר כמו השלכת חכה ללא שימוש בכוח ולהשגה של מירב תנועה והעברת אנרגיה לסיומת המקל...חכה או חרב ששם נוצר המגע...כמו הנעת מטוטלת וללמד ילדים וגם מבוגרים כדאי להזכיר תמיד שהם לא "חקלאים " אלה ממעמד הסמוראים...ולכן לא לעדור במעדר כפי שרבים בקנדו "עודרים " אלה תנועה קלילה והעברת האנרגיה בצורה נכונה על מנת שלא לשבור גם את החרב למי שלא יודע חרב יפנית היא מאוד חזקה אבל גם שבירה ובשימוש לא נכון ניתן לנזק אותה ללא קושי
 
אמר מי ששבר שינאי קרבון

בהדגמה איך לתת דו נכון בהדגמה בקנדו אינזומה...
 
שבירת מגן דו

ביפן אחד המאסטרים שבר מגן דו במכת דו !!! מדובר בהזרמת אימפאקט מדהימה ! וזו השאיפה בינתיים שברתי רק שינאים...אפרופו חברת"אסאגאווה"כשהשיקה את השינאים הראשונות מקארבון הצהירה שיש אחריות לכל החיים....בזמן שהותי ביפן זה עדיין היה חלק מההצהרה ואכן כשהיגע אייל והדור שלו הם שינו ומאז אין יותר אחריות לכל החיים ...חשוב לטפל בציוד ואז הוא לא מתפרק ממכה אחת...שוב לרוב תמיד יש חריג
 
אני יודע שחייבים לדאוג לציוד...

פשוט אתה אמרת ש"תנועה קלילה והעברת האנרגיה בצורה נכונה על מנת שלא לשבור גם את החרב", ואני זוכר טוב מאוד איזה רעש זה עשה כשנתת דו... הצלפה מטורפת... ורק שתדע, אייל עד לא שוכח שאתה זה ששברת לו את אחד מהשינאי ה"בלתי שבירים"....
 
קלילות ועוצמה ../images/Emo79.gif וצליל

מתחילים עם קלילות מוסיפים עוצמה ואז למכה יש צליל מדהים ומיוחד למי שמכיר זן ואומנות הקיודו מוזכר הצליל של שיחרור החץ...בכל אומניות הלחימה לדעתי לצליל יש משמעות מעבר למיקצב כשעושים קאראטה או איגרוף תיילנדי ניתן לומר בעיטה טובה או לא לפי הצליל של הפגיעה בשק יש רעש המום ומיוחד מול חבטה שהצליל הוא יותר חיצוני ולא עמוק ואז ניתן גם לישבור כמו בלוקים ועוד כי יש עוצמה וריכוז " קי " גם בקנדו החרב לא תישבר אלה תחצה את היריב לשניים וזה מה שאני שואף וכספורט זה מוריד ליריב "פעימה " ומשבש נשימה ובהחלט לאייל מפחית "שינאי " ועוד זכור לי ה"דופק " המואץ שנוצר לסופג הדו... ביום שאצליח לבקע מגן דו אוכל להפסיק להתאמן כי הגעתי לצליל הנכון !
 
וכשאנחנו מדברים על דו כמכה

הדו היא איבחה שמכוונת אל הצדדים של המגן, איפה שהמותניים אמורות להיות .
 

Tonjin

New member
החתימה שלך זה תרגום של עמנואל לוטם

או שאני לא בכיוון בכלל?
 

ארליכית

New member
זה המהדורה של עמנואל לוטם

תרגמה מאנגלית: רות לבנית תרגום השירים: אוריאל אופק
 

Tonjin

New member
לא הבנתי...

אז התרגום (של אוריאל אופק) הוא מהמהדורה של לוטם או של לבנית (או שאולי גם לוטם השתמש בתרגומים של אופק לשירים?) בכל מקרה, אחרי שישנתי על זה לילה הבנתי למה זה נראה לי רק חצי מוכר: את הספרים בעברית קראתי בפעם האחרונה אולי בכיתה י' (באנגלית לפני 3 שנים אולי) ולכן זה צלצל מוכר אבל לא בדיוק כמו מה שזכרתי (בטח גם לבירה היה תפקיד בעניין...)
 
למעלה