קנדה, ישראל ושיפוט
החלפתי אתמול טיסות בשדה תעופה של טורונטו לאחר הנחיתה עוכב המטוס חצי שעה על המסלול עד שקיבל אישור התחברות לטרמינל, בשדה התעופה התברר שהנוסעים בטרנזיט צריכים למלא טפסים, לעבור ביקורת דרכונים, להסביר בטופס מה מטרת הביקור בקנדה (הא?!), ואז לצאת מהטרמינל ולאסוף את האוטובוס לטרמינל השני, על הרציף שרר קור של מינוס 25 מעלות עם פתיתי שלג (רומנטיקה) שיורדים על חבורת ישראלים במעילי תל אביב שנערכו למזג האויר ביעד (טקסס, 12 מעלות). מה שמעניין זה שלא נשמעה אף מילת תלונה. ברור לי שאילו היה הדבר קורה בישראל למשל היו רבים מחווים את דעתם על המדינה המטומטמת שלא יודעת לעשות שום דבר כמו שצריך. יש רמת ציפיות ממדינה כמו קנדה שגורמת לכך שהבעיות הקשות ביותר של ארגון ותכנון ייראו כמו קשיים אובייקטיוויים שלא ניתן להימנע מהם. אני מניח שתופעת הנבואה שמגשימה את עצמה ישימה לתחומים נוספים, מן הסתם אנשים נתקלים באיטליה בתופעות של ספונטניות וחמימות יהיה מה שיהיה, כך לגבי חוש הקצב בברזיל, המרובעות בשוייץ וכו'.
החלפתי אתמול טיסות בשדה תעופה של טורונטו לאחר הנחיתה עוכב המטוס חצי שעה על המסלול עד שקיבל אישור התחברות לטרמינל, בשדה התעופה התברר שהנוסעים בטרנזיט צריכים למלא טפסים, לעבור ביקורת דרכונים, להסביר בטופס מה מטרת הביקור בקנדה (הא?!), ואז לצאת מהטרמינל ולאסוף את האוטובוס לטרמינל השני, על הרציף שרר קור של מינוס 25 מעלות עם פתיתי שלג (רומנטיקה) שיורדים על חבורת ישראלים במעילי תל אביב שנערכו למזג האויר ביעד (טקסס, 12 מעלות). מה שמעניין זה שלא נשמעה אף מילת תלונה. ברור לי שאילו היה הדבר קורה בישראל למשל היו רבים מחווים את דעתם על המדינה המטומטמת שלא יודעת לעשות שום דבר כמו שצריך. יש רמת ציפיות ממדינה כמו קנדה שגורמת לכך שהבעיות הקשות ביותר של ארגון ותכנון ייראו כמו קשיים אובייקטיוויים שלא ניתן להימנע מהם. אני מניח שתופעת הנבואה שמגשימה את עצמה ישימה לתחומים נוספים, מן הסתם אנשים נתקלים באיטליה בתופעות של ספונטניות וחמימות יהיה מה שיהיה, כך לגבי חוש הקצב בברזיל, המרובעות בשוייץ וכו'.
