קנג'וטסו.

[Tonjin]

הסיפורים על מוסאשי מדברים על הפלגה

למקום הקרב וגילוף בוקן מהמשוט בדרך, או על דו-קרבות מול אנשי בּוג'וטסו ונגד ג'ו להם אין סאייה.... חוץ מזה, בכל זאת קשה לי להאמין שדו-קרבות של חרבות (שמן הסתם באמת היו נפוצים יותר) התחילו מטווח בו ניתן לשלוף את החרב ולבצע חיתוך ביריב.. בדיוק כמו שקרבות זירה בימינו לא מתחילים מטווח של אגרוף או אחיזה..

 

[amir_aikido]

שנינו מנחשים ...

שנינו מנחשים, לא היינו שם ואין לנו מידע אמין. אנחנו יכולים להמשיך ולהשתעשע בבניית תרחישים כיצד זה יתכן או לאו, אבל מידע קונקרטי אין לנו. אז בו ונחכה ואולי וייס יועיל בטובו להתערב ולתת מידע נוסף (למיטב זכרוני הוא המקור ממנו אני שמעתי את הסיפור) אמיר

 

[tessen]

הבדלים מהותיים בין קנדו לקנגוטסו

הם קודם כל פריטי הציוד, קנדו ברובו משתמשים בשריון גוף וחרב עשויה במבוק גמיש במידה מסויימת. בקנג'וטסו שהוא חלק מהסילבוס של KAR, יש שימוש בחרב עץ בלבד ואין מיגון לגוף. שתי השיטות הן בבסיסן לחימתיות, אבל קנדו היא בעלת אופי תחרותי יותר כאשר קנג'וטסו מיישמת טכניקות של עבודה בשדה קרב. השיטה היותר רוחנית היא היאיידו שמתרגלת את נושא השליפה של החרב ועבודת סיוף (גם בקנג'וטסו קיים אימון של שליפה אבל ברמה פחות טקסית משל יאיידו). ניתן ללמוד קנג'וטסו כחלק מאומנות כוללת ב KAR, עוד פירוט ניתן למצוא באתר השיטה שלנו.

 

[Tonjin]

באטוג'וטוסו הוא ענף חרב שעוסק בעיקר

בחיתוך מטרות, בד"כ טאטמי (מזרוני במבוק) מגולגלים ורטובים ולפעמים גם קסדות (של שריון יפני, לא של אופנוע).. פעם היה מתורגל גם על אסירים ומוצאים להורג..

 

[fwave]

מעניין...

יש מקומות שבהם עוד לומדים את זה?

 

[Tonjin]

לא בארץ עד כמה שידוע לי וגם ביפן זה

כבר לא שיא הפופלריות (הם מעדיפים בייסבול), אבל יש מקומות שאפשר ללמוד בהם, לדעתי בעיקר כחלק מקוריקולום של איאידו או איאיג'וטסו

 

[fwave]

ועכשיו נשאלת השאלה המתבקשת:

איזו מן האומנויות שהזכרת היא הספורטיבית מבינהן? (אני מנסה להגיע לאיזושהי תבנית) (למרות שקשה לי לראות אומנות שליפה כמשהו ספורטיבי...)

 

[Tonjin]

עזוב אותך מתבניות..

אמנויות דו מתימרות (ולפעמים גם מצליחות) לספק דרך-חיים ופילוסופיה בניגוד לג'וטסו שמתייחסות לטכניקה ולמיומנות בלבד.. זה שאם הזמן הדגש בקנדו ובג'ודו הפך להיות תחרותי לא אומר כלום חוץ אולי מאשר מה שרן כבר כתב למעלה: חלק מהמהפך כלל הוצאות טכניקות מסוכנות ומעבר לראנדורי בסביבה בטוחה, כך המעבר לתחומי הספורט היה קל יותר.. באיאיידו אין תחום ספורטיבי, כל הקאטות הן קאטות יחיד ואין תחרויות איאיג'וטסו עוסק גם בקאטות זוגיות.. הסיומת דו, משמשת גם בסאדו (תחסכו לי את הבדיחות, בבקשה) כלומר טקס-תה, קאדו (סוג של איקבאנה) סידור פרחים, תחומים לא תחרותיים בעליל...

 

[Alon Adika]

Tameshigiri

Hi, "Tameshigiri" is the term usually used for test cutting. "Battoujutsu" is one of the names for the practice of drawing and cutting with the sword. In the famous "Yagyu Shinkage Ryu", there is a sub art called "Seigo Ryu Battoujutsu" which some lines of the Yagyu Shinkage ryu have adopted. It is basically an IAI art. The purpose, meaning and practice of Kenjutsu and Kendo are very different. I think that several of the others that have replied have spoken about this. There were many different schools, or ryuha, of Kenjutsu that existed in Japan. A large number of these ryuha are still practiced in Japan today. Each Ryuha has it's own methods of training, so it is hard to talk about "Kenjutsu" generally. For example, some Kenjutsu ryuha only use a wooden parctice sword, or "bokutou", while others, like the Shinkage Ryu, also use a "fukuro shinai", which is a variation of the bamboo sword. Some Ryuha use protective gear and some don't. As you can see "Kenjutsu" is a very general term. Alon Adika​

 

[Alon Adika]

parctice = practice

 

[fwave]

הבנתי. אם כך:

באיזו אומנות קנג'וטסו השתמשו הסמוראים?

 

[tessen]

אין בדיוק קנג'וטסו ספציפי

קנג'טסו הוא שם לעבודה עם חרב, החלוקה היא יותר של סגנונות שגם כאן ההבדלים הם דקים.

 

[nirk_aikido]

תלוי לאיזה אחוזה הם השתייכו

כל סמוראי למד את השיטה שלימדו במקום בה הוא למד. לכל אזור/אחוזה היתה שיטה משלו. חלק מהשיטות השתמרו וחלק לא. בחלק מהתקופה השיטות נחשבו סודיות, והיו גם גנבות של טכניקות. בתקופות יותר מאוחרות היה יותר מעבר ידע, והיו גם לוחמים שהסתובבו ולמדו בכמה מקומות. ניר

 

[fwave]

תודה רבה!

 

[גוטמן האפור]

או במילים אחרות

ג'יוג'יטסו, לפחות במובן ה"קוריו" שלו - קצת דומה ל"גונג פו" - שם גנרי להרבה שיטות, שמכילות כל אחת מהן (בסגנונה), כפי שציין סנסאי פעם, את כל הכלים כדי להכין סמוראי לקרב: קן ג'וטסו, טנטו גו'טסו וכו'...

 

[noam the ninja]

באטוג'יטסו זה לא אומנות לחימה

זה מכה. רורוני קנשין, נכון?

 

[Ryuusuke]

לא.

באטו-ג'וטסו, בתרגום ישיר זה טכניקות חיתוך. עוד אחד מהענפים של אומנויות החרב היפנית, יחד עם איאייג'וטסו וקנג'וטסו. קנשין ה סידרה מצוירת, ואל לך להתייחס לאומנות שקנשין משתמש בה כאומנות אמיתית, היוצר של הסידרה המציא את ההיטן מיטסוגורי ריו.

 

[Tonjin]

הייתי בודק שוב את התרגום "הישיר"..

 

[Ryuusuke]

לא צריך ללכלך

אמרתי את מה שאמרתי לפי מה ששמעתי, אבל בגלל מה שאמרת, הלכתי ובדקתי במילון יפנית-אנגלית שהחזיר את התוצאה הבאה: 伐倒 [ばっとう] [battou] - felling. אני לא ידעתי מה זה felling אז פניתי למילון אנגלית-עברית, והתוצאה שקיבלתי היא כָּרַת, הִפִּיל ; גִּמֵּר ולכן אני נאלץ להסיק ש battou-jutsu משמעותו בעברית צחה היא טכניקת הכריתה. ומכיוון שכריתה זה לא בדיוק המושג המתאים פה, טכניקת החיתוך (כורתים טאטאמי, חותכים טאטאמי, אותו דבר

) היא המושג המתאים לדעתי. ואולם, יכול להיות שאני טועה, אני אשמח לגלות זאת עכשיו.

 

[Alon Adika]

抜刀術ーBattoujutsu

The Kanji that are usually used for battou are: 抜刀 that mean to draw a sword. A.A.​