יש דבר כזה
במקומות שהטיפים לא משותפים כמובן. 2 סיפורים: 1. בתקופה שעבדתי באילת היו מתארחים בלובי באופן קבוע קבוצת הפועל אילת בכדורסל, מכיוון שהם התארחו באופן קבוע ופעם אני שירתתי אותם ופעם מישהי אחרת הכרנו אותם ואפילו אם הם היו יושבים באיזור של מישהי אחרת והייתי עוברת במקום הייתי אומרת שלום ושואלת לשלומם ובגלל שאני גם כזו ידידותית וחייכנית באופן טבעי הם היו מושכים את השיחה לעוד כמה דקות - צחוקים וסתם small talk סתם משהו ידידותי ובטח לא בשביל לקבל טיפ כי אני לא מגישה להם - רק מדברת והמלצרית ששירתה את השולחן שלהם חזרה עם ההזמנה וראתה שאני מקשקשת איתם והתעצבנה עלי!!! וביקשה ממני לא לדבר עם הלקוחות שלה!!
2. במקום האחרון שעבדתי בו המלצרית שעבדה איתי באופן קבוע במשמרת כבר עובדת שם הרבה שנים לפני אז היא מכירה את הלקוחות והיא היתה אומרת לי "אני מכירה אותם, הם חברים שלי, אני אגיש להם" למרות שהם ישבו באיזור שלי רק כי היא כמובן גם מכירה את הטיפ שהם משאירים! ופעם אחת שהיא עשתה את זה שוב אותו אורח ביקש מים והיא אמרה לו מיד והיא עוברת וחוזרת, הולכת וחוזרת - בקיצור שכחה את המים אז הוא קרא לי וביקש שאני אביא לו מים כי היא שכחה וראיתי שהיא עסוקה והבאתי לו וכשהוא עזב הוא השאיר לה טיפ כמובן (ועוד נדיב כי כזה הוא) ואז הוא ניגש אלי - לפניה!! ונתן לי 10 שקלים. אמרתי לו "אבל X היתה המלצרית שלך, לא אני" אז הוא אמר "זה על המים!" והיא כמובן התעצבנה למרות שהוא הביא גם לה מטבע של 10 שקלים - קנאה זה אופי!!! אופי חרא!