קנאי או לא קנאי?

[בדד1]

רק תכונה או רגש

שנמצאים במימדים הקיצוניים שלהם היא תכונה או רגש רעים (אפילו אהבה)

 

[ANIגמה]

רגע, תנו לי להתיישב.

ועכשיו, מי שהקנאה עושה לו טוב - שיקום. נו..... מחכה..... טוב. אז יאללה, בוא נתקדם לפירגון. תאמינו לי החיוך לא ירד לכם מהפרצוף. תקומו איתו בבוקר ותלכו לישון איתו כשתלכו.

 

[יעלילה1]

קנאה יכולה לעשות טוב.

כאשר היא גורמת לך לחשוב ולהיות יצירתי - (כמו בפתגם הידוע קנאת סופרים...). אם תסתכל/י היטב על עצמך, תראה אינספור סיטואציות של הבזקי קנאה קטנים יותר וגדולים יותר, מודעים יותר או פחות. זה קצת כואב אבל פתאום תמצא את עצמך חושב על דרך יצירתית לעשות "יותר טוב", או ללמוד ממנו/על עצמך, או לוותר ולהשלים עם זה שלו/ה יותר "מוצלח" (ואז אולי לראות את החצי המלא של הכוס שלך). זה הפן החיובי. אם לעומת זאת, תחשוב על דרך "להרוס לו" (או כל דבר פוגעני או שלילי אחר), זה יהיה הפן הפחות טוב. ולזה התכוונתי ב"תלוי מה עושים עם זה". ועוצמת הקנאה היא גם מה שמשפיע על הכיוונים שבוחרים וכו'. נכון שקנאה אינה רגש נעים, אבל גם זה נורא תלוי בעוצמה. גם אהבה יכולה להכאיב. גם בקנאה יש דברים שיכולים להנות.

 

[Noam גורדון]

מה

זה קיצוני ? איך מודדים ? איך מגדירים רגש "רע" ? אני אישית לא מכיר רגש רע. אני מכיר התנהגות רעה. להרגיש מותר ה-כ-ל. לאן מוביל הרגש הוא המשתנה החשוב בעיני.

 

[ANIגמה]

מה זה קיצוני?

קיצוניות של רגש אכן לא יכולה להמדד שכן הינה אינדוידואלית לכל אחד. כל אחד מגדיר את ה'רע' שלו. קצת קשה לי ההנחה שאינך מרגיש רגש 'רע' מהו. בטוחה שלא פעם נתקלת במצב בו עקב התנהגות רעה (שאותה אתה מכיר) היה לך לא נעים ממישהו או ממשהו והרגשת שלא בנוח שלא נאמר 'רע'. השאלה היא מה נעשה לשיפור הרגשה זו בין אם לך או בין אם לצד הפגוע.

 

[Noam גורדון]

אסביר שוב

וראיתי שבעצם אמרת בלי משים את מה שאמרתי אני. אין רגש "רע" ואני חוזר על כך בפה מלא ובקול רם. כמובן שיש רגשות שליליים המכאיבים לנו, גורמים לנו לתחושות דחק וכיו' אבל אין רגש "רע" במובן השיפוטי של המילה ולכך התכוונתי, (כדוגמת אנשים שנוהגים לעיתים לאמר לפלוני "אל תרגיש ככה" או "אתה לא צריך להרגיש ככה"). מותר ונורמאלי להרגיש הכל, השאלה היא שוב - לאיזו התנהגות גורם הרגש ומצידה השני של המישוואה, מה גורם לאותו אדם להרגיש כמו שהוא מרגיש. עם רגשות קשה להתווכח ואין בהם "צדק". להבין מניין הם צצים זה כבר סיפור אחר לגמרי, שחשוב וכדאי להשקיע בו אנרגיה.

 

[מציץ]

ובכל זאת ולמרות הכל

לקנאה יש גם אספקטים תרבותיים,לפחות בהקשר של בלעדיות מינית: אצל שבט המסאי בקניה אין כלל מושג של מונוגמיה,אם כאשר בעל כל שהוא נמצא עם עדר הפרות בסוונה,יכול כל גבר אחר מהשבט להתיחד עם "אלמנת הקש הזמנית". כאשר הוא נכנס לבקתת האשה על מנת לבצע את זממם .... ישאיר בכנסה לבקתה את מקל ההליכה- האלה שלו (שדהיא דרך אגב יחודית ויחידה )וזאת על מנת לסמן לבעל במידה שיחזור תוך כדי.... שאשתו עסוקה. אם זה קורה ימתין הבעל מחוץ לבקתה עד שהזוג העסוק יסיים את חגיגתו ולא יכנס לפני שהאורח יצא. האם יתכן שמקור הקנאה הוא אבולוציוני? האם מדובר באשה מקנאה שבבעלה שמפזר זרעו בשדות זרות? או בגבר שביציות זוגתו מופרות ע"י זרע מתחרה? לא יודע אבל יתכן שכך הוא.

 

[maof]

קנאה.....

"קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה - רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה" (שיר השירים) קנאה רגש הנחשב לשלילי המתעורר אצל האדם בשל הצלחתו ועליוניותו של אדם אחר מעליו. רגש זה כולל תחושת מועקה ותסכול של אדם, הדבר החיובי ברגש זה שהוא עשוי לדרבן את האדם להתפתח ולהשתכלל, והוא עומד לא מעט בבסיס התחרותיות האנושית, אך מצד שני הוא יכול להוביל את האדם לפגיעה במושא קנאתו. עד לכאן זה היה הפרוש של הקנאה לפי הספרים ואנשים שחקרו את הנושא

הפרוש שלי הוא מאוד פשוט..... אדם שאכפת לי ממנו במצבים מסוימים אקנא לו אולי זה מיתחבר לאהבה, ואולי זה קשור לרכושנות מסוימת. אין לי תשובה מדויקת רק דבר אחד יודע....ברגע שהקנאה פוגעת בי, והתוצאה היא כעס שלי אני מיתרחק מאותו הגורם שיוצר בי את אותו הרגש של הקנאה בכדי להגן על עצמי. מעוף

 

[א ש לי]

חושבת ש....פיספסת....

"ברגע שהקנאה פוגעת בי והתוצאה היא כעס שלי אני מיתרחק מאותו הגורם שיוצר בי את אותו הרגש של הקנאה בכדי להגן על עצמי" מדובר בקנאה שעולה בתוך זוגיות, מתוך אהבה הדבר האחרון שעולה ב"ראשו" של הלב זה להתרחק ולמה בכלל להתרחק ולברוח ולא להתמודד איתה? להשקיט אותה, להבין אותה? חושבת שמפה תגיע ההגנה על עצמך גם לפעמים הבאות ששוב תבוא הקנאה לבקר.

 

[שלגיה 13]

כל רגש שמובע באופן מדוד.....

הוא בסדר כי אנשים באים ממקומות שונים וחוו חוויות שונות, ודברים שונים מציתים תגובות ורגשות שונים. לכן קנאה קלה במערכת זוגית בעיני היא בריאה ואף מעידה שאכפת לבני הזוג אחד מהשני. מוזר לי שאנשים אומרים שהם בכלל לא חווים קנאה כלפי בני זוגם, הרי לא הייתם שותקים אם בת הזוג, לדוגמא, היתה מבלה ערבים שלמים עם חבר לעבודה בטענה שהם עובדים... אני תוהה איפה הגבולות שבהם מרגישים קנאה, או איזשהוא רגש שאומר: " היי, הוא איתי ושלי ולא הייתי רוצה שיקשרו קשרים אנטימיים (שלאו דווקא כוללים סקס) עם אף אחד אחר. וגלי צודקת כשאומרת שקודם כל בא החופש האישי, אבל יש להתחשב גם ברגשות בן הזוג.

 

[jdpworld]

שואל ועונה

תוך כאדי...שחושב על זה. אצליך זה הרגל...