קנאה בין אחים - ארוך

[mml היחידה]

קנאה בין אחים - ארוך

יש לי שני בנים - הגדול בן 6.5 והקטן בן שנתיים ו-4. מאז שהקטן נהיה "בן אדם" (עומד על שלו, בעל רצונות, מדבר וכו') הקנאה הפכה להיות מפלצת ירוקה וענקית. הגדול כל הזמן (אבל ממש כל הזמן) מציק לקטן - אם הוא נוגע באיזה משחק, אם הוא רואה טלוויזיה מספיקה העובדה שהוא נושם... המצב בבית נהיה בלתי נסבל. פשוט בית משוגעים - צעקות ובכי מהרגע שהם נפגשים ועד הרגע שהם הולכים לישון. הגדול כבר ציין שהוא היה מוכן "להעלים" את הקטן. אני יודעת שאסור לגרום לילד להפוך להיות הטראבל מייקר אבל אני מרגישה שאני הולכת ומשתגעת. כמה שאני מנסה להיות רגועה ולהסביר בעדינות וברוגע שזה אחיו ואני נותנת לו דוגמאות מהילדות שלי (אני בת רביעית מבין חמישה ילדים) וכמה היינו שומרים אחד על השני ועד היום זה ככה וכלום לא עוזר! אני ממש ביאוש. בא לי לבכות. כל יום אותו סרט. כל יום צעקות (וזה הוא שצועק - או עלי או על אחיו) ובכיות ואין לי כח נפשי כבר להתמודדות הזו. אני חייבת לציין שמחוץ לבית הוא נופת צופים - בביה"ס (כיתה א') אצל חברים - כולם מחמיאים איזה ילד מקסים הוא. ורק בבית הוא הופך את עורו. מה עושים??? תודה על עזרתכם.

 

[גרא.]

mmlהיחידה,את תתערבי ביחסים

הקונפליקטואליים בין שני ילדייך.הם יכולים, למרות פער הגילים, לפתור את הבעיות ביניהם, אבל כיוון שאת מתערבת, כל אחד מהם מנסה במניפולציות ובכל מיני קומבינות להטות אותך לצידו. יש מחקרים רבים, שנעשו על ידי כך שבתים מסויימים, בהם היו מספר אחאים (אחים ואחיות),הוצבו מצלמות נסתרות שצלמו את מעשיהם שעה שההורים נעדרו מהבית.מרבית המחקרים הראו שבמצבים כאלה, כמעט ואין מריבות בין האחראים,וכמעט שלא היתה ביניהם אלימות מילולית,ו/או פיזית.כאשר ההורים חזרו הביתה, נצפתה עלייה מדהימה בתדירות ובעוצמת העימותים בין האחאים הללו.מכאן אחת המסקנות היתה, כי אחאים יכולים ויודעים בדרך כלל להסתדר ולוותר זה לזה, כשהאחריות מוטלת עליהם. אבל הכל נעלם בנוכחות ההורים, ומתגבר עוד יותר,אם וכאשר ההורים מנסים להתערב, לשפוט, להעניש,ומה לא.לכן העיצה המסורתית במצב בו את נמצאת עם שני בנייך, היא, להתערב מה שפחות.כאשר ההתערבות נעשית, רק במצבים של אלימות קשה, שיש בה סכון ממשי לאחד מהאחים המתעמתים.ממצא נוסף, קובע כי במרבית העימותים אשם דווקא הילד הצעיר יותר, היוצר פרובוקציות, כדי להשיג יתרון ביחס האוהד מהוריו. ובדרך כלל זה בדיוק מה שקורה..הקטן, הוא כביכול הקורבן,והגדול יותר, המרגיש שקולו אינו נשמע, רותח לעיתים מזעם..מה הפלא איפוא שהוא כל כך רוצה "להעלים" את אחיו?? פועל יוצא מהנאמר, הוא כי את חייבת להקטין את מעורבתך בעימותים הללו, עד למינימום.קשה לשמוע את הצרחות? פתחי רדיו חזק, או בפשטות צאי מהבית..בדרך כלל זה הטריגר המפסיק או העוצר את העימותים הללו..