מתוסכלת111
New member
קנאה אובססיבית...
אני ובן זוגי נמצאים בקשר וגרים ביחד כבר 5 חודשים.
ממש בתחילת הקשר כשהמצב בינינו עדיין לא היה מוגדר לגמרי,הוא היה שיכור ובגד בי.
הצד הרע יותר של הסיפור הזה זה שראיתי הכל..
אחרי כמה ימים עברנו את זה..כנראה בגלל שלא ממש אהבתי אותו באותה תקופה וסתם היה לי טוב..
הבגידה הזאת עד היום לא עוזבת אותי וגורמת לי פשוט לא להאמין בו,אני מרגישה שהיום הוא לא בוגד בי כי הוא באמת השתנה בשבילי..פחות יוצא פחות שותה אבל עדיין כל בחורה שצצה אני ישר חושבת שקורה משהו ביניהם.
יש לי את הסיסמא של הפייסבוק שלו ואני כל הזמן בודקת עם מי הוא מדבר,אני מבקשת ממנו להסתכל בהודעות שלו(לא לוקחת בלי שידע) ועושה לו סרטים על כל ידידה חדשה.
הוא לא מבין שזה נובע מחוסר אמון שהוא בעצם זה שאשם בו..אבל מצד שני אני ממש חונקת אותו וזה מתחיל להימאס עליו..
כרגע אני אצל ההורים שלי בצפון ואנחנו בריב..הוא בדעה שצריך לפרק את הקשר אם אני ממשיכה עם הקנאה הזאת כי מתחיל להימאס עליו..
ואני בדעה שאני ממש אוהבת אותו ולא רוצה לפרק את זה..אבל הוא צריך להבין שלא מתאים שיהיו לו ידידות כי אין דבר כזה ידידות..
הוא פלרטטן..מאוד..אבל מבחינתו זה שהוא לא עושה עם זה כלום זה בסדר..לדעתי הוא גם לא צריך להגיע למצב של לתת את הפלאפון שלו לבחורות..יש לך חברה ואתה מתנהג כמו רווק..
זה שאתה לא שוכב איתן זה לא אומר שזה בסדר לדבר איתן.
כשאני אומרת לו את זה אז הוא באמת מסכים שהוא לא צריך לתת את הפלאפון שלו לכל אחת אבל זה בסדר שיש לו ידידות כי אנחנו לא נשואים..ורק אחרי חתונה הוא באמת ינתק את כל הקשרים האלה כי אם ניפרד אז הוא ישאר בלי אף אחד..ואני בדעה שאתה לא אמור בכלל לחשוב על אם ניפרד..אנחנו ביחד עכשיו וטוב לנו..
הוא בעצמו כן מדבר על זה שעוד כמה שנים הוא כן רואה אותי כאמא של הילדים שלו (אני רק בת 21 והוא 23).
אני בכלל לא מאמינה בידידים,אין לי כאלה..עם כל גבר קרוב הייתה לי סיטואציה מינית כלשהי..אז בתחילת הקשר פשוט ניתקתי קשרים איתם..אני לא אוהבת לצאת ולשתות אז הוא יוצא לבד עם חברים..
אני כן נותנת לו את המרחב שלו עם חברים ולא סוגרת אותו בבית..
אם אחד ה"ידידים" האלה מתקשר אליי הוא ישר מתחיל לריב איתי ולהתעצבן..בנוגע אליהם הוא קנאי יותר ממני
הקטע שביומיום פשוט אין דברים שגורמים לו לקנא..אני עובדת באה הביתה,מנקה,מבשלת,מכבסת..עושה בשבילו הכל ופה היום נגמר..הוא יודע שלא משנה מה אני אהיה בבית..הפלאפון שלי פתוח בשבילו מתי שהוא רק ירצה..אין סודות..אבל הוא רוצה את הפרטיות שלו..בזמן שהחוסר פרטיות שלי מובנת מאיליו..
אני באמת לא יודעת מה לעשות..לפרק את הקשר?או להילחם עליו..
אני באמת אוהבת אותו..ונראה לי שגם הוא..טוב לנו ביחד עד הקטע של הקנאה הזאת..
חשבתי אולי להתחיל כן לדבר עם גברים(לא בקטע מיני),לא לתת לו יותר גישה לפלאפון שלי ולהתחיל לבנות לעצמי חיים..שלא קשורים רק אליו.
השאלה אם זה לא סתם לשחק בקקה סליחה על הביטוי..כי אני אישה של בית..אוהבת את השקט שלי עם הגבר שלי..בלי יותר מידי לצאת עם חברים..
הוא לא מבין שהוא נותן לי סיבות לקנא..ושכל האקסיות שלו עדיין בסביבה ורוצות אותו..מתקשרות אליו בלילה..מתקשרות אליי ומקללות כמו ילדות קטנות ועל הדרך אומרות שהוא לא מפסיק לבגוד בי..ברור שכל מה שהן יגידו שנוי במחלוקת אבל עדיין זה מאכיל סרטים טוב מאוד..
אשמח לקבל עצות..=/
אני ובן זוגי נמצאים בקשר וגרים ביחד כבר 5 חודשים.
ממש בתחילת הקשר כשהמצב בינינו עדיין לא היה מוגדר לגמרי,הוא היה שיכור ובגד בי.
הצד הרע יותר של הסיפור הזה זה שראיתי הכל..
אחרי כמה ימים עברנו את זה..כנראה בגלל שלא ממש אהבתי אותו באותה תקופה וסתם היה לי טוב..
הבגידה הזאת עד היום לא עוזבת אותי וגורמת לי פשוט לא להאמין בו,אני מרגישה שהיום הוא לא בוגד בי כי הוא באמת השתנה בשבילי..פחות יוצא פחות שותה אבל עדיין כל בחורה שצצה אני ישר חושבת שקורה משהו ביניהם.
יש לי את הסיסמא של הפייסבוק שלו ואני כל הזמן בודקת עם מי הוא מדבר,אני מבקשת ממנו להסתכל בהודעות שלו(לא לוקחת בלי שידע) ועושה לו סרטים על כל ידידה חדשה.
הוא לא מבין שזה נובע מחוסר אמון שהוא בעצם זה שאשם בו..אבל מצד שני אני ממש חונקת אותו וזה מתחיל להימאס עליו..
כרגע אני אצל ההורים שלי בצפון ואנחנו בריב..הוא בדעה שצריך לפרק את הקשר אם אני ממשיכה עם הקנאה הזאת כי מתחיל להימאס עליו..
ואני בדעה שאני ממש אוהבת אותו ולא רוצה לפרק את זה..אבל הוא צריך להבין שלא מתאים שיהיו לו ידידות כי אין דבר כזה ידידות..
הוא פלרטטן..מאוד..אבל מבחינתו זה שהוא לא עושה עם זה כלום זה בסדר..לדעתי הוא גם לא צריך להגיע למצב של לתת את הפלאפון שלו לבחורות..יש לך חברה ואתה מתנהג כמו רווק..
זה שאתה לא שוכב איתן זה לא אומר שזה בסדר לדבר איתן.
כשאני אומרת לו את זה אז הוא באמת מסכים שהוא לא צריך לתת את הפלאפון שלו לכל אחת אבל זה בסדר שיש לו ידידות כי אנחנו לא נשואים..ורק אחרי חתונה הוא באמת ינתק את כל הקשרים האלה כי אם ניפרד אז הוא ישאר בלי אף אחד..ואני בדעה שאתה לא אמור בכלל לחשוב על אם ניפרד..אנחנו ביחד עכשיו וטוב לנו..
הוא בעצמו כן מדבר על זה שעוד כמה שנים הוא כן רואה אותי כאמא של הילדים שלו (אני רק בת 21 והוא 23).
אני בכלל לא מאמינה בידידים,אין לי כאלה..עם כל גבר קרוב הייתה לי סיטואציה מינית כלשהי..אז בתחילת הקשר פשוט ניתקתי קשרים איתם..אני לא אוהבת לצאת ולשתות אז הוא יוצא לבד עם חברים..
אני כן נותנת לו את המרחב שלו עם חברים ולא סוגרת אותו בבית..
אם אחד ה"ידידים" האלה מתקשר אליי הוא ישר מתחיל לריב איתי ולהתעצבן..בנוגע אליהם הוא קנאי יותר ממני
הקטע שביומיום פשוט אין דברים שגורמים לו לקנא..אני עובדת באה הביתה,מנקה,מבשלת,מכבסת..עושה בשבילו הכל ופה היום נגמר..הוא יודע שלא משנה מה אני אהיה בבית..הפלאפון שלי פתוח בשבילו מתי שהוא רק ירצה..אין סודות..אבל הוא רוצה את הפרטיות שלו..בזמן שהחוסר פרטיות שלי מובנת מאיליו..
אני באמת לא יודעת מה לעשות..לפרק את הקשר?או להילחם עליו..
אני באמת אוהבת אותו..ונראה לי שגם הוא..טוב לנו ביחד עד הקטע של הקנאה הזאת..
חשבתי אולי להתחיל כן לדבר עם גברים(לא בקטע מיני),לא לתת לו יותר גישה לפלאפון שלי ולהתחיל לבנות לעצמי חיים..שלא קשורים רק אליו.
השאלה אם זה לא סתם לשחק בקקה סליחה על הביטוי..כי אני אישה של בית..אוהבת את השקט שלי עם הגבר שלי..בלי יותר מידי לצאת עם חברים..
הוא לא מבין שהוא נותן לי סיבות לקנא..ושכל האקסיות שלו עדיין בסביבה ורוצות אותו..מתקשרות אליו בלילה..מתקשרות אליי ומקללות כמו ילדות קטנות ועל הדרך אומרות שהוא לא מפסיק לבגוד בי..ברור שכל מה שהן יגידו שנוי במחלוקת אבל עדיין זה מאכיל סרטים טוב מאוד..
אשמח לקבל עצות..=/
