קן מתרוקן

קן מתרוקן../images/Emo55.gif

קוראת איך אתם מתאהבים,נפרדים,כואבים,שמחים בא לי וידוי אחר, גם הוא מהחיים "סליחה" על שאני קוראת לכם "אנשים צעירים" עיניין של כרונולוגיה במנין השנים מבקשת היום לשתף אתכם ברגעים שונים על הורות וילדים ,על קן מתרוקן על יציאתם מהבתים. זהו , בגרו, רוצים להיות עצמאיים - הילדים מסתובבת לי בין חדרים ריקים - השאירו חפצים באים לעיתים , מציצים , אוכלים והופ...נעלמים ככה זה כשמרגישים בוגרים ספרו , שתפו אותי בכאלה קטעים .. יחסים עם ההורים הזקנים לכולנו סוף שבוע חמים ונעים וצלצלו להורים
 
אני הייתי הראשון לעזיבת הקן..

ויכול לומר לך שבהתחלה זה היה מין כיף הדדי לשני הצדדים.. אבל אז החלו להרגיש בחסרוני .. למרות שמרחק הקצר לא היה להם מי שישגע את הבית... כמובן יש לזה את היתרונות והחסרונות של זה.. אבל כאחד שמגיל 17 שהה מחוץ לבית המעבר לא היה קשה מדי לי חושב שאם תשאלי את המשפחה הקרובה יאמרו לך שלהם זה היה מעט יותר קשה.. אבל זה דרך החיים גודלים עוזבים למקום בו אפשר לעוף לכיוון חיים עצמאיים מקווה שבכך עניתי על כמה מהתהיות שלך טאי
 

אורית 1

New member
קן מתרוקן

הצילו שלא יתרוקן לי הקן שתמיד יהיה בלאגן בבית ושאתעצבן. שאבוא הביתה הרוסה מעייפות ויודעת שמחכה לי שלב ב´ של עבודה, ושלא יגמר לעולם, הרעש,ההמולה, החברים,האי סדר, בקיצור........הבית.
 
קן מתרוקן ...

11.11.95 עזבתי לאילת , עזבתי את הבית החם , את המשפחה , את ההורים האחים החברים .. את כולם .. התחלתי עבודה חדשה , התחלתי חיים אחרים .. הרגשתי בודדה , הרגשתי לבד , התגעגעתי לאמא שלי .. אבל הסתדרתי .. לאט לאט מצאתי את עצמי בעיר הזאת , התחלתי להכיר חברים חדשים , שכרתי דירה "יצאתי" לעולם החדש .. דבר שדי חששתי לעשות .. היום ,אני אישה נשואה , מגיעה מידי פעם לבית של ההורים שלי , מסתכלת על התמונות שתלויות בקיר , מביטה בחדר שלי , על הגינה על המטבח מריחה את התבשלים .. וכולי געגוע אחד גדול לתקופה המוקדמת של חיי .. ואז .. מגיע הרגע שאני צריכה לחזור הביתה .. וכבר הדמעות זולגות להם .. במגרש החניה .. החיבוק הנשיקה .. מתארכים כי אני רוצה עוד ועוד ועוד .. אוף , זה קשה .. כל פעם מחדש .. הקן מתרוקן .. פעם היינו שלושה אחיות ובן אחד .. היום כולנו נשואות ורק אחי נשאר בבית .. ומרגישים את ההבדל .. מרגישים שאנחנו חסרות .. שרון ..
 

אור ו.

New member
אממממ

לאחיות שלי אין את הלוקסוס הזה.. לחזור הבייתה וללכת לראות את החדר שלהן... כי הכל שלי!!! שלי!!!!!!!!!!1 (שטלטן!) בקרוב לא יהייה פה חדר אחד שנשאר כמו שהוא היה... כרגע יש רק אחד שהמחלה שנקראת "אור" עוד לא נידבקה בו... חודשיים אחרי שאחותי התחתנה ועזבה את הבית החדר שלה החליף צבע ובעלים... המחלה "אור" נדבקה אליו... אם יש משהו כייפי זה השינויים האלו! זה הדבר הכי כייף בזה שאחיות עוזבות בית...
 

אנושית~

New member
בוחרת

ראשית לתקן אותך בפורום הזה נמצאים מכל הגילאים ובינהם בני גילך כך שאת לא המיוחדת היחידה כאן
..אוטוטו זה יקרה גם אצלי .. חלק טבעי בחיינו .הילדים מתבגרים זהו שלב נוסף בחייהם שבו הם לומדים מתוך בחירה שלהם (ובדרך כלל הם מרוצים )להתמודד עם המטלות והאחריות שלא ידעו ולנו ההורים לא נותר אלא לאחל להם הצלחה לתמוך בהם ולנתב אותם בדרכם לעצמאות .. באשר אליך מתארת לי שזה לא קל ..הגעגוע ..הדאגה לשלומם.. החשש מפני הבדידות אבל מגיע זמן חייבים לשחרר אותם מהטבור ולהתפנות יותר לעצמנו לתחביבים שזנחנו או בכלל לטפח תחומים חדשים .. רק שתדעי שבקן החם של אמא הילדים תמיד ישארו ..גם אם עברו דירה שבוע טוב לך ולמשפחתך
הולכת לתקשר לאמא שלי..רק בשביל זה מגיעה לך
...כבר חוזרת
 
הגוזלים שלי עזבו את הקן,

פרסו כנפיים ועפו....." ~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@ המשיכו לזמזם את המילים הנהדרות הללו, מצטערת שאין לי אותן, אבל אם למישהו יש, אשמח לזמזם אותן שוב. ~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@ נו, גם הגוזל שלי כבר עזב את הקן, עזב והתחתן. קשה, אבל יש לי תמיד את מסורת יום שישי שכל המשפחה יושבת ייחדיו, והוא מגיע עם אשתו האהובה. ~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@ ובקרוב מאוד, אולי יהיה לי אפילו נכד קטנטן, ומתוק, לחלוק עם אהובי. ~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~@@ ממממ..."
 
למעלה