קמצים

[עעעערררר]

קמצים

בס"ד א. המילה "כל", לפעמים באה עם מתג (כגון "לכל-מעשה", קהלת ח', ט'). במקרה כזה, האם הקמץ רחב או קטן? ב. קמץ שלאחריו דחיק (כגון "למה-זה"), האם הוא רחב או קטן?

 

[חייל עובד צהל]

למיטב ידיעתי -

אין עוד מקום בתנ"ך בו כתוב "כל" עם קמץ והוא נקרא כפתח, חוץ מ"וכל בשליש עפר הארץ" (ישעיהו מ', לא זוכר פסוק...) שם הכוונה היא "וכילה בשליש עפר הארץ... בקשר לדחיק אני לא יודע...

 

[uriozmor]

אני חושב

שבספר ישעיה הכוונה ל'מדד' (מלשון כיול, כמו המכילתא) ולא ל'כילה'.

 

[עעעערררר]

יש מקומות

בס"ד יש את "כל עצמותי תאמרנה", "כל אחי רש", שהם בוודאי קמצים רחבים. אני שאלתי על מקרים שאין ממש טעם, אלא מתג, כגון "לכל-מעשה", "כל-בעלי-מגדל-שכם" וכו'.

 

[or99]

הם ממש לא בוודאי קמצים רחבים....

למעשה מסתבר שהם קמצים קטנים. אמנם עפ"י המסורת של הספרדית מדובר בקמצים רחבים, אבל המחקר לא מסכים עמם.

 

[or99]

*המסורת של הספרדים

 

[חייל עובד צהל]

כל אלו נקראים כ"כֹל"...

 

[or99]

אם היית פעם בביכנ"ס ספרדי...

היית שומע אותם אומרים "כל עצמותיי תאמרנה" ב-A.

 

[חייל עובד צהל]

שיגידו...

אני מופיע תדיר דווקא בבתי כנסת אשכנזיים... אבל לא משנה... אם המחלוקת פה היא על המסורת המקובלת, הרי שכל אחד יגיד מה שבא לו ושקיבל מאבותיו.

 

[or99]

א. קמץ קטן.

הגעיה (=מתג) שם היא געיה כבדה שבאה בהברה סגורה כאשר היא באה בהברה השנייה שלפני הטעם (בתנאים שונים). עוד דוגמאות: וּֽמְרִיא-וְצֹאן (מ"א א,יט), וַֽיְשַׁלְּחֵהוּ (בר' ג, כג) בכל מקרה מדובר בהברה סגורה (ולכן בקמץ קטן במקרה שלנו), ודווקא בגלל זה באה שם הגעיה. ב. קמץ רחב. ודווקא בגלל זה בא שם הדחיק.

 

[עעעערררר]

לא כ"כ הבנתי

בס"ד א. אמנם הברה סגורה, אבל קצת מוטעמת. (כמו "כי שת-לי", שהמנחת-שי מעיר עליו במפורש שיש בו מתג) ב. אבל דחיק בא לאחר תנועה קטנה. פתח וסגול הן תנועות קטנות. בספר "מסורת הקריאה", כתוב "לפי שהקמץ נדחק בין שתי הנגינות לכן נגרע מערכו עד שירד למדרגת תנועה קטנה".

 

[or99]

טוב... נתחיל מהתחלה.

מה ההוה אמינא שלך שבגלל המתג מדובר בקמץ רחב (=גדול)? אני משער שאתה מתכוון לכלל שטוען שהדרך להבחין בין קמץ קטן לקמץ גדול הוא הגעיה (=מתג). הכלל אומר שאם יש געיה מדובר בקמץ גדול ואם אין געיה מדובר בקמץ קטן. אז הנה אני שובר לך את המיתוס. הכלל הזה לא נכון תמיד. קודם כל החצי השני של הכלל לא נכון בכלל. יש המון מקרים שבהם אין געיה ומדובר בקמץ גדול ושווא נע. הגעיה נעלמה מסיבות מסוימות (לדוגמה: "מָלְאָה" בראשית ו, יג. אין געיה ובכל זאת מדובר בקמץ גדול ושווא נע. הסיבה שהגעיה לא מופיעה היא שיש כבר געיה במילה "כי"). וגם החצי הראשון של הכלל לא נכון. והדוגמה הטובה ביותר היא זו שהבאת. הסיבה היא, שלא כמו בתפיסה הפשטנית, לא כל הגעיות שוות. ישנם לפחות עשרה סוגי געיות, וכל אחת באה בתנאים שונים (אם אתה מעוניין עשיתי פעם סיכום של הנושא. מצורף פה קובץ). הגעיה שאליה מדבר הכלל הידוע שהזכרתי בהתחלה נקראת געיה קלה (אם תפתח את הקובץ המצורף - סעיף י' שם). הגעיה הקלה איננה קשורה באופן ישיר לשאלה האם הקמץ קטן או גדול. געיה קלה מופיעה בהברה פתוחה לא מוטעמת. היא מופיעה לדוגמה גם במילה לְמִינֵהֶם (בראשית א,כא) אפילו שאין שם בכלל קמץ. מכיוון שהיא מופיע בהברה פתוחה לא מוטעמת, היא מהווה סימן עקיף במקרים בהם ישנו קמץ ושווא לאחריו. במקרים אלה הגעיה מעידה על כך שההברה פתוחה ולכן הקמץ חייב להיות גדול, שהרי אין קמץ קטן בהברה פתוחה לא מוטעמת. אבל זה כאמור רק בגעיה שנקראת געיה קלה. יש געיות שבאות במקרים אחרים לגמרי. לדוגמה, געיה כבדה סדירה (סעיף ה' בקובץ המצורף) באה דווקא בהברות סגורות. זאת הגעיה במקרה שהבאת ואין היא מעידה כלל וכלל על היותו של הקמץ קמץ רחב. אגב, כנראה שגם ב"כל עצמותיי תאמרנה", "יָרְדִי בור" המפורסמים ובפסוק במשלי שהבאת מדובר בגעיה אחרת (כבדה לא סדירה - סעיף ו' שם), השווא הוא שווא נח והקמץ קטן. אני יודע שהנושא קצת מסובך. בשביל להבין טוב ממומלץ לקרוא את הפרק על הגעיות בספרו של הרב ברויאר - טעמי המקרא, או בהקדמה לתנ"ך מהדורת מוסד הרב קוק (או לקרוא בסיכום שלי שמסכם את שניהם...

)

 

[עעעערררר]

זו דעת המחקר.

בס"ד מה דעת המסורת? ב-"כל עצמותי" ו-"כל אחי", זה לא מתג, ובשניהם הקמץ רחב ע"פ המסורת. גם ב-"מירדי-בור" הקמץ רחב. מה לגבי הדחיק?

 

[or99]

סליחה... התבלבלתי.

ב-"כל עצמותי", ו-"כל אחי" הסיבה שנטען שזהו קמץ רחב היא שאין שם מקף. גם על עניין זה יש חולקים. אני התכוונתי ל-"ירדי בור", "שמרה נפשי" ועוד שבהם יש געיה. לדעת המחקר מדובר בקמץ קטן, ולפי המסורת של הספרדים הקמץ רחב.

 

[or99]

אני לא ממש מכיר...

את הכללים של הדחיק, ולא את הספר "מסורת הקריאה", אבל מה שברור הוא שיש המון מקרים של דחיק אחרי קמץ. ובמקרה זה אני דווקא כן סומך על מסורת הקריאה שלפיה הקמץ ב-"עָשִׂיתָ זֹּאת" (בראשית כ, ו) לדוגמה (אחת ממליון מקרים...) הוא קמץ גדול. אף אחד לא קורא ולא טוען שמדובר בקמץ קטן.

 

[עעעערררר]

ידוע לי, אבל למה???

 

[עעעערררר]

נ.ב. מה עם הקמץ במילה "בתים"?

 

[or99]

קמץ גדול. זאת מילה יוצאת דופן.

 

[daniel181]

המילה כל

נקראת KOL בכל המקומות בתנ"ך,למעט בפסוקים "כל עצמותי תאמרנה" ו- "כל אחי רש שנאהו",בשני אלו המילה כל נקראת KAL.זאת מסורת עתיקה מאוד העדויות הראשונות עליה הם מתחילת ימי הביניים...

 

[עעעערררר]

יש מסורת על שני המקרים האלו

בס"ד האם יש מסורת על כל השאר, שהם בקמץ קטן?