קמצוץ של גן עדן
היום בשעה טובה שודרה התכנית הראשונה לעונה זו. והפעם, לא רק אפרט את רשימת ההשמעה אלא אביא בקצרה כמה מלים על מהות הבחירה. זה יכול להוסיף שמן למדורה וגם להאיר כמה פינות אפלוליות: Strawbs - Benedictus. grave new world, 1972 אם למישהו היה ספק קל שבקלים שאתחיל עם השיר הזה, הוא יכול להרגע. באמת שלא רק בגלל האובססיה: זה פשוט שיר לפתוח איתו כל דבר. ברכה לכולם עם הפתיחה החדשה Ambrosia - holdin on to yesterday, Ambrosia, 1975 נחה עיני על האלבום הזה. פרוג-פופ אמריקאי, איכותי מאד לטעמי, אלבום ראשון ללהקה ואחרון שבאמת שווה השמעה בתכנית רדיו שמכבדת אגדות רוק. עיבודים מצויינים והפקה מלוטשת של אלן פארסונס והשיר הזה, עם ההאמונד הבריטי כל-כך והגיטרה המייבבת - כל כך בריטי אבל כל כך אמריקאי. Caravan - golf girl, in the land of gray and pink, 1971 ובלי קמצוץ של קאנטרברי, והמלודי וההומוריסטי שבהם. אלבום מקסים, מהעטיפה עד אחרון השירים. אוי ואבוי למדרגי הפרוג אם יעיזו לשכוח אותו. רק משוגע לא ידרג אלבום ששיר הפתיחה כבר מחייב אותו לשתות שלוש כוסות תה אנגלי פושר רק כדי להציץ שוב בעיניה של נערת הגולף. Dave cousins - October to may, two weeks last summer, 1972 אני מניח שמעט מכירים את אלבום הסולו של דילן הבריטי. השיר הזה, ללא ליווי מוסיקאלי כלל אלא רק קולו המיוחד כל כך של קאזינס, יוכיח למי שעדין לא נוכח - שלקאזינס אין ממש קול של צפרדע (אולי קצת פרוג...) Strawbs - Heavy disguise, grave new world, 1972 מותר לי, זאת התכנית שלי ותגידו תודה שהסתפקתי רק בשלושה... אלא שהפעם נתתי את הכבוד לג'ון פורד הבאסיסט, שנוטל את הגיטרה האקוסטית ומזמר עם כלי נשיפה מחצרצים מאחרו שיר יפהפה. החלטתי להוסיפו לפליי ליסט לחאר שאתמול הקשבתי לאלבום של האדסון ופורד, חטיבת הקצב של הסטרובס בימי גדולתם, שהקימו להקת פאנק (כן, כן - גם אני לא האמנתי עד ששמעתי) ב 1979 בשם The Monks. הייתי כל-כך המום שהחברה הכל-כך מוכשרים האלה שרו לצלילי אקורד וחצי שירים כמו Johny b. Rotten או Nice legs shame about the face. כדי למחות את הזעזוע, חזרתי אל ג'וני פורד שידע להגן, להלחין ולשיר. Cressida - home and where i long to be, Cressida , 1970 עוד אחת מלהקות הפרוטו-פרוג, מוסיקה של מעבר מהפסיכדליה המלטפת של סוף השישים אל הקומפלקס של הרוק המתקדם הקרימזוני Spring - grail, spring, 1971 להקה עם אלבום אחד, ויגידו כל המלעיזים מה שיגידו - אחד מאלבומי הפרוג הגדולים בכל הזמנים. פשוט לא יאומן שמעבר לאלבום הזה ולשיר המלודי והפסטוראלי - עמוס המלוטרונים המדמים צלילי חליל - כל מה שיצא מהלהקה הזו זה המתופף של הדייר סטרייטס. Lindisfarne - January song, fog on the tyne, 1971 עוד אחת מאהבות נעורי. הקול המנקר של אלאן האל (ד"א, אלבומי הסולו שלו נהדרים וארחיב עליהם בהמשך), ים הגיטרות האקוסטיות והצליל של צפון מזרח אנגליה - ארצם של הג'ורדים מניוקאסל, מידלסברו וגייטסהאד. להקה שהוציאה שני אלבומים נפלאים בלייבל כאריסמה, עוד אחד נסבל - וזהו: נעלמה כלא היתה גם אם היתה. כל כך יפה וכל כך חבל. Genesis - Twilight ale house, archives vol I 1998 אחת מייצירות המופת הלא-כל-כך מוכרות של ג'נסיס. השיר הזה לא הוקלט באלבום אלא יצא כצד שני לתקליטון ב 1972. אלה שחזו בהופעות החיות של עידן גבריאל זכו לשמוע אותו אבל על אלבום הוא לא יצא עד הArchives הנהדר - סט של 4 דיסקים בקופסא מפוארת שיצא לאור ב 1998. שם, בדיסק השלישי, נמצאת הפנינה הזו שהי כל מה שטוב בג'נסיס. קלאסיקה, מילים מרגשות, שירה שורטת עד דמעות של גבריאל ונגינה מאלפת של החמישיה הגדולה הזו. Gentle Giant - On reflection, free hand 1975 מה עוד אפשר לומר על השולמנים, על קרי מנייר, על גארי גריין ולא נאמר??? כאן, היכולות הווקאליות הנפלאות שלהם באות לידי ביטוי באופן כל-כך חזק שצריך להאזין לשיר הזה לבד בחדר אטום כדי לא להתבלבל. כשמתיישרים, מבינים את הגדולה שלהם. בסוף הם גם מנגנים קצת על קופסאות ופעמונים, אבל זה באמת שולי (מה גם שאת זה הם גם מבצעים בהרבה יותר משלמות) Renaissance - on the frontier, Ashes are burning אנני האסלם ומייקל דאנפורד שרים ומנגנים את השיר האחרון שהספיק להלחין ג'ים מקארת'י, מתופף היארדבירדס ומייסד רנסאנס בגלגול הראשון והבארוקי. זהו מקווה שנהניתם. אם כן, ספרו לחבריכם. אם לא - ספרו לנו... יקי
היום בשעה טובה שודרה התכנית הראשונה לעונה זו. והפעם, לא רק אפרט את רשימת ההשמעה אלא אביא בקצרה כמה מלים על מהות הבחירה. זה יכול להוסיף שמן למדורה וגם להאיר כמה פינות אפלוליות: Strawbs - Benedictus. grave new world, 1972 אם למישהו היה ספק קל שבקלים שאתחיל עם השיר הזה, הוא יכול להרגע. באמת שלא רק בגלל האובססיה: זה פשוט שיר לפתוח איתו כל דבר. ברכה לכולם עם הפתיחה החדשה Ambrosia - holdin on to yesterday, Ambrosia, 1975 נחה עיני על האלבום הזה. פרוג-פופ אמריקאי, איכותי מאד לטעמי, אלבום ראשון ללהקה ואחרון שבאמת שווה השמעה בתכנית רדיו שמכבדת אגדות רוק. עיבודים מצויינים והפקה מלוטשת של אלן פארסונס והשיר הזה, עם ההאמונד הבריטי כל-כך והגיטרה המייבבת - כל כך בריטי אבל כל כך אמריקאי. Caravan - golf girl, in the land of gray and pink, 1971 ובלי קמצוץ של קאנטרברי, והמלודי וההומוריסטי שבהם. אלבום מקסים, מהעטיפה עד אחרון השירים. אוי ואבוי למדרגי הפרוג אם יעיזו לשכוח אותו. רק משוגע לא ידרג אלבום ששיר הפתיחה כבר מחייב אותו לשתות שלוש כוסות תה אנגלי פושר רק כדי להציץ שוב בעיניה של נערת הגולף. Dave cousins - October to may, two weeks last summer, 1972 אני מניח שמעט מכירים את אלבום הסולו של דילן הבריטי. השיר הזה, ללא ליווי מוסיקאלי כלל אלא רק קולו המיוחד כל כך של קאזינס, יוכיח למי שעדין לא נוכח - שלקאזינס אין ממש קול של צפרדע (אולי קצת פרוג...) Strawbs - Heavy disguise, grave new world, 1972 מותר לי, זאת התכנית שלי ותגידו תודה שהסתפקתי רק בשלושה... אלא שהפעם נתתי את הכבוד לג'ון פורד הבאסיסט, שנוטל את הגיטרה האקוסטית ומזמר עם כלי נשיפה מחצרצים מאחרו שיר יפהפה. החלטתי להוסיפו לפליי ליסט לחאר שאתמול הקשבתי לאלבום של האדסון ופורד, חטיבת הקצב של הסטרובס בימי גדולתם, שהקימו להקת פאנק (כן, כן - גם אני לא האמנתי עד ששמעתי) ב 1979 בשם The Monks. הייתי כל-כך המום שהחברה הכל-כך מוכשרים האלה שרו לצלילי אקורד וחצי שירים כמו Johny b. Rotten או Nice legs shame about the face. כדי למחות את הזעזוע, חזרתי אל ג'וני פורד שידע להגן, להלחין ולשיר. Cressida - home and where i long to be, Cressida , 1970 עוד אחת מלהקות הפרוטו-פרוג, מוסיקה של מעבר מהפסיכדליה המלטפת של סוף השישים אל הקומפלקס של הרוק המתקדם הקרימזוני Spring - grail, spring, 1971 להקה עם אלבום אחד, ויגידו כל המלעיזים מה שיגידו - אחד מאלבומי הפרוג הגדולים בכל הזמנים. פשוט לא יאומן שמעבר לאלבום הזה ולשיר המלודי והפסטוראלי - עמוס המלוטרונים המדמים צלילי חליל - כל מה שיצא מהלהקה הזו זה המתופף של הדייר סטרייטס. Lindisfarne - January song, fog on the tyne, 1971 עוד אחת מאהבות נעורי. הקול המנקר של אלאן האל (ד"א, אלבומי הסולו שלו נהדרים וארחיב עליהם בהמשך), ים הגיטרות האקוסטיות והצליל של צפון מזרח אנגליה - ארצם של הג'ורדים מניוקאסל, מידלסברו וגייטסהאד. להקה שהוציאה שני אלבומים נפלאים בלייבל כאריסמה, עוד אחד נסבל - וזהו: נעלמה כלא היתה גם אם היתה. כל כך יפה וכל כך חבל. Genesis - Twilight ale house, archives vol I 1998 אחת מייצירות המופת הלא-כל-כך מוכרות של ג'נסיס. השיר הזה לא הוקלט באלבום אלא יצא כצד שני לתקליטון ב 1972. אלה שחזו בהופעות החיות של עידן גבריאל זכו לשמוע אותו אבל על אלבום הוא לא יצא עד הArchives הנהדר - סט של 4 דיסקים בקופסא מפוארת שיצא לאור ב 1998. שם, בדיסק השלישי, נמצאת הפנינה הזו שהי כל מה שטוב בג'נסיס. קלאסיקה, מילים מרגשות, שירה שורטת עד דמעות של גבריאל ונגינה מאלפת של החמישיה הגדולה הזו. Gentle Giant - On reflection, free hand 1975 מה עוד אפשר לומר על השולמנים, על קרי מנייר, על גארי גריין ולא נאמר??? כאן, היכולות הווקאליות הנפלאות שלהם באות לידי ביטוי באופן כל-כך חזק שצריך להאזין לשיר הזה לבד בחדר אטום כדי לא להתבלבל. כשמתיישרים, מבינים את הגדולה שלהם. בסוף הם גם מנגנים קצת על קופסאות ופעמונים, אבל זה באמת שולי (מה גם שאת זה הם גם מבצעים בהרבה יותר משלמות) Renaissance - on the frontier, Ashes are burning אנני האסלם ומייקל דאנפורד שרים ומנגנים את השיר האחרון שהספיק להלחין ג'ים מקארת'י, מתופף היארדבירדס ומייסד רנסאנס בגלגול הראשון והבארוקי. זהו מקווה שנהניתם. אם כן, ספרו לחבריכם. אם לא - ספרו לנו... יקי