קמוטות היו פנייך...
קמוטות היו פניך שערותיך שיבה, גרומות דקיקות זרועותיך, גופך שחוח מזיקנה.. נפלת,ונפלת למשכב, מיטת ערש דווי, גופך התיייסר חלש,חסר כוח, ליסורייך אין מנוח.. כאביך קשים, מציקים,מבתרים.. ואמא שתמיד, דברת על עתיד, פעלת,ועשית, יצרת ונתת, לפתע נכלאת בשבי מחלתך... כילדה קטנה, אכלת עם כפית, נעזרת לגופך, התקשת לשאת.. נפשך שתמיד רחפה, צחקה,עלזה,עודדה, נאסרה בגופך, זה הגוף החולה, התבלה,התפרק התמוטט, כמעט מת.. אמא שלי, לא רצית כך לחיות, בקשת את המוות, נאבקת עם התלות.. עד אשר נשברת.. בא יום כלות... אמא הלכת לא הספקת, לומר לי שלום, פניך חתומים, שותקים,חיוורים.. הותרת לי רק בכי ני,מרורים... היום כמלאך את, חופשייה במרומים, מעל מסתכלת, מלווה ואוהבת.. תחסרי לי אמא, זיו פנייך, חיבוקך, תחסרי לי לעד, יום יבוא, נפגש... לזכר אימי שנפטרה ב-14.6.01 (טוליפ)
קמוטות היו פניך שערותיך שיבה, גרומות דקיקות זרועותיך, גופך שחוח מזיקנה.. נפלת,ונפלת למשכב, מיטת ערש דווי, גופך התיייסר חלש,חסר כוח, ליסורייך אין מנוח.. כאביך קשים, מציקים,מבתרים.. ואמא שתמיד, דברת על עתיד, פעלת,ועשית, יצרת ונתת, לפתע נכלאת בשבי מחלתך... כילדה קטנה, אכלת עם כפית, נעזרת לגופך, התקשת לשאת.. נפשך שתמיד רחפה, צחקה,עלזה,עודדה, נאסרה בגופך, זה הגוף החולה, התבלה,התפרק התמוטט, כמעט מת.. אמא שלי, לא רצית כך לחיות, בקשת את המוות, נאבקת עם התלות.. עד אשר נשברת.. בא יום כלות... אמא הלכת לא הספקת, לומר לי שלום, פניך חתומים, שותקים,חיוורים.. הותרת לי רק בכי ני,מרורים... היום כמלאך את, חופשייה במרומים, מעל מסתכלת, מלווה ואוהבת.. תחסרי לי אמא, זיו פנייך, חיבוקך, תחסרי לי לעד, יום יבוא, נפגש... לזכר אימי שנפטרה ב-14.6.01 (טוליפ)