נו נתחיל
הפנים המסתכלות מימין לשמאל בתוך הירח המאיר ,
מראות על השתקפות פנימיותינו ב-"חר" , דהיינו פריסה של הפנימי לעומת אשליית החומר ,
וכמובן זה מתפלג מימין לשמאל בהתאמה למסובב הפנימי לעומת דמות הבבואה ב-חר .
ואז זה יוצר דינאמיקה של ימין ושמאל בנמצא הבבואתי , משל להשפעה הרוחנית שלנו על הקיום .
רסיסים של פיסות המאור מהבבואה מרחפות מסביב כהשתקפות חלומית של משוב אורינו הפנימי .
מתחתם עוברת דרך בין ההרים (דרכינו החוזרת דרך השתקפות אור המשוב של הירח ורסיסיו ) ההופכת גשמית
ומגיעה לאגם דהיינו מים עם שפע אפשרויות ,בראליות של עכשיו בעת הקריאה .
המצבות הם חלק מהלך בניית הגשמי ומה יציב בגשמיות המלווה אותנו בכל חלום מציאות .
מצבה בימין ומצבה בשמאל שבניהם עוברת דרכינו המטאפזית לפיזית אשר קלף זה נועד לשקף ,
כהשתקפות הפנימי בחלום המציאות .
על הדרך המובילה לאגם , יש כלב מימין וזאב משמאל , דהיינו הכלב הוא נטיות ליבינו לאור ההשתקפויות ולכן הוא בצהוב ,
כאור הצדיק הפנימי המרגיש את השתקפות ליבו הנמשך ופונה למשוב הירח ולא לפנימי ועל כן מייצג את כל פיתויי
הלב לרוחני המיסטי שמייצג הירח ,בימין הדרך על שלל האפשרויות של חוויות הלב בדרך .
כאשר הזאב משמאל לדרך אף הוא פונה לירח ומייצג את מרחב הפעילות הארצי הפונה לירח , דהיינו מה מכל שראינו בדרך מתקשר
למשוב הירח ולא לפנימיותינו .
עד היכן אנו מוליכים את עצמינו במקסמי האור המושב לעומתינו .
מתחת לקצה הדרך עד לאגם יש סרטן במים המעיד עד כמה הארנו לתוך המקיף או במים ועד כמה אנו תפושים בסובב בהחלטותינו
דהיינו עד כמה המנגנון הפנימי של עצמינו מוביל לנטיה אחרי המושב מהירח .
כאשר יש מספר חלוקי נחל מתחת לכלב המעידים על השגינו הרוחניים ועל יכולות רוחניות שפיתחנו , העומדים כמו מסקנות לב מהניסיון שרכשנו בדרך ומשתקף עתה באגם ,
ומה אפילו הוביל אותנו לקריאה , מתוך מאורינו המשתקף .
קצת על ...
דוד