קלמטה - יפו העתיקה
ניתן לקרוא את הביקורת המלאה עם כל התמונות בבלוג.
חיפשנו מקום לחגוג 9 שנים ביחד, עם אוכל קליל ולא כבד ואווירה רומנטית, ושיתחבר לנו עם כרטיסים למופע מחול בנמל יפו - ונשמע שקלמטה היא בדיוק מה שהרופא רשם. האווירה במסעדה נעה בין רומנטית-רגועה לחגיגת-יאסו מינוס שבירת הצלחות על הרצפה, מנות קלילות בגודל בינוני בגוון ימי ובעיקר - חלון ענק ממש על הים. המקום לא גדול, היה חצי מלא בערב חמישי אבל השולחן האמור שהוזמן לנו מראש אכן נשמר למרות שבמסעדה ביקשו שלא להתחייב על כך מכיוון שלא ניתן לשמור מקומות. זה ללא ספק המקום השווה יותר במסעדה, במיוחד לאור יום, אבל אנחנו קיבלנו גשם שדפק לנו על החלון במקום.
הזמנו סנגריה לבנה עם אגסים מבושלים, וחצי פרוני מהחבית כדי להיכנס לאווירה, ומנת לחם (18 ש"ח) שהגיעה עם מטבל פלפלים מתוקים וחריפים, ממרח חציל-אבוקדו ירוק וחרפרף ופנכת זיתים. גם בתוך הלחם היו זיתים, ותהיתי אם המסעדה מרגישה צורך להצדיק את שמה. הלחם הוגש בתוך נייר עיתון והיה חם ועם קרום מתפצפץ. המטבלים היו טובים אך חבל שהוגשו במשורה.
מנה של פלמידה לבנה כבושה במלח, סלט אנדיב וביצה רכה (36 ש"ח) היתה נאה למראה ובעלת מרכיבים טריים. הפלמידה הלבנה היתה חסרה אז קיבלנו את המנה עם פלמידה אדומה שהיתה קצת שמנונית. המנה נחה על מצע של סלסת עגבניות טובה, יחד עם סלט האנדיב וחצי ביצה רכה, אך בעוד כל מרכיבי המנה היו טובים בנפרד - הם לא התחברו בביס לאחד והעדפתי לנקר כל מרכיב בנפרד. במיוחד בלטו עיגולים גסים של בצל ירוק שפשוט נחו שם והשתלטו כמעט על כל ביס.
המנה הבאה לעומת זאת, היתה מופת של חיבורים נכונים - ארטישוק בגריל, עדשים שחורות, טחינה ופטה (38 ש"ח). ארטישוק טרי שקיבל צריבה קלה במחבת, מצע עדשים שחורות, קוביות של עגבניות, צנוברים קלויים, שני עיגולי טחינה קטנים בצדדים ופטה שגנבה את ההצגה - שילוב מושלם של טעמים. זו היתה המנה הטובה ביותר בארוחה.
על תקן העיקריות הזמנו סרדינים צרובים בפלנצ'ה, יוגורט כבשים ואיולי חצילים (42 ש"ח). המלצרית "הזהירה" אותנו שמדובר במנת ביניים שאינה גדולה במיוחד. הגיעו 4 סרדינים פתוחים ללא אידרה, על מצע יוגורט שהרגיש כמו שמנת ומעט קוויאר אדום. המנה היתה טובה ומרעננת, אם כי ציפיתי שהסרדינים הטריים יהיו פחות "סמרטוטיים" ועם יותר ברק.
העיקרית השניה היתה גירוס טלה אוריגינל ביוגורט (64 שקל), מנה שהתלבטנו בינה ובין הסופלקי טלה והוסבר לנו ע"י המלצרית שהיא יותר דומה לשווארמה של פרגית וטלה לעומת הסופלקי שהוא בסגנון של קבב. המנה כללה שיפוד ירקות שבסופו מעיין פיתה עבה טבולה ביוגורט, ועליה סלט עלים עם נתחי שווארמה פרגית/כבש. הבשר היה טוב אבל כמותו מעטה, ומהיוגורט היתה רק נגיעה קלה. זה היה שונה ממה שהבנו מתיאור המלצרית ובדיעבד אולי כדאי היה לנו להזמין מנה יותר מיוחדת ופחות סטנדרטית.
בשלב הזה כבר היינו שבעים, אבל כפי שאמרנו למלצרית - כשיש כנאפה (28 ש"ח) בתפריט אנחנו אף פעם לא יכולים להימנע מהזמנה. כמו כן הוזמן קפוצ'ינו וביקשנו, למרות שמדובר באתגר גדול עבור מסעדות, שהקפה והקינוח יגיעו ביחד. הם כמעט הצליחו בזה, כשהכנאפה הוגשה ורק 2 דקות אחריה הקפה. למה זה כל כך קשה למסעדות להוציא אותם יחד? כך או כך, הכנאפה היתה אלוהית. סוף סוף כזו שאינה טבולה בסירופ סוכר, פריכה מאוד בחלקה העליון ועם גבינה טיפונת חמצמצה ופיסטוקים שיצרו שילוב טעמים פשוט נפלא.
הערב שלנו בקלמטה הוא דוגמא נהדרת לכך שגם כשלא הכל מושלם במטבח - הבילוי יכול להיות מיטבי. היו לנו ראשונה אחת וקינוח נהדרים, שאר המנות הציגו חומרי גלם טריים גם אם לא התעלו לגבהים. האווירה השמחה והרומנטית במקום והשירות המתחשב-חברי שקיבלנו מהמלצרית לאורך כל הערב הפך את החוויה ליותר מסכום חלקיה.
ניתן לקרוא את הביקורת המלאה עם כל התמונות בבלוג.
חיפשנו מקום לחגוג 9 שנים ביחד, עם אוכל קליל ולא כבד ואווירה רומנטית, ושיתחבר לנו עם כרטיסים למופע מחול בנמל יפו - ונשמע שקלמטה היא בדיוק מה שהרופא רשם. האווירה במסעדה נעה בין רומנטית-רגועה לחגיגת-יאסו מינוס שבירת הצלחות על הרצפה, מנות קלילות בגודל בינוני בגוון ימי ובעיקר - חלון ענק ממש על הים. המקום לא גדול, היה חצי מלא בערב חמישי אבל השולחן האמור שהוזמן לנו מראש אכן נשמר למרות שבמסעדה ביקשו שלא להתחייב על כך מכיוון שלא ניתן לשמור מקומות. זה ללא ספק המקום השווה יותר במסעדה, במיוחד לאור יום, אבל אנחנו קיבלנו גשם שדפק לנו על החלון במקום.
הזמנו סנגריה לבנה עם אגסים מבושלים, וחצי פרוני מהחבית כדי להיכנס לאווירה, ומנת לחם (18 ש"ח) שהגיעה עם מטבל פלפלים מתוקים וחריפים, ממרח חציל-אבוקדו ירוק וחרפרף ופנכת זיתים. גם בתוך הלחם היו זיתים, ותהיתי אם המסעדה מרגישה צורך להצדיק את שמה. הלחם הוגש בתוך נייר עיתון והיה חם ועם קרום מתפצפץ. המטבלים היו טובים אך חבל שהוגשו במשורה.
מנה של פלמידה לבנה כבושה במלח, סלט אנדיב וביצה רכה (36 ש"ח) היתה נאה למראה ובעלת מרכיבים טריים. הפלמידה הלבנה היתה חסרה אז קיבלנו את המנה עם פלמידה אדומה שהיתה קצת שמנונית. המנה נחה על מצע של סלסת עגבניות טובה, יחד עם סלט האנדיב וחצי ביצה רכה, אך בעוד כל מרכיבי המנה היו טובים בנפרד - הם לא התחברו בביס לאחד והעדפתי לנקר כל מרכיב בנפרד. במיוחד בלטו עיגולים גסים של בצל ירוק שפשוט נחו שם והשתלטו כמעט על כל ביס.
המנה הבאה לעומת זאת, היתה מופת של חיבורים נכונים - ארטישוק בגריל, עדשים שחורות, טחינה ופטה (38 ש"ח). ארטישוק טרי שקיבל צריבה קלה במחבת, מצע עדשים שחורות, קוביות של עגבניות, צנוברים קלויים, שני עיגולי טחינה קטנים בצדדים ופטה שגנבה את ההצגה - שילוב מושלם של טעמים. זו היתה המנה הטובה ביותר בארוחה.
על תקן העיקריות הזמנו סרדינים צרובים בפלנצ'ה, יוגורט כבשים ואיולי חצילים (42 ש"ח). המלצרית "הזהירה" אותנו שמדובר במנת ביניים שאינה גדולה במיוחד. הגיעו 4 סרדינים פתוחים ללא אידרה, על מצע יוגורט שהרגיש כמו שמנת ומעט קוויאר אדום. המנה היתה טובה ומרעננת, אם כי ציפיתי שהסרדינים הטריים יהיו פחות "סמרטוטיים" ועם יותר ברק.
העיקרית השניה היתה גירוס טלה אוריגינל ביוגורט (64 שקל), מנה שהתלבטנו בינה ובין הסופלקי טלה והוסבר לנו ע"י המלצרית שהיא יותר דומה לשווארמה של פרגית וטלה לעומת הסופלקי שהוא בסגנון של קבב. המנה כללה שיפוד ירקות שבסופו מעיין פיתה עבה טבולה ביוגורט, ועליה סלט עלים עם נתחי שווארמה פרגית/כבש. הבשר היה טוב אבל כמותו מעטה, ומהיוגורט היתה רק נגיעה קלה. זה היה שונה ממה שהבנו מתיאור המלצרית ובדיעבד אולי כדאי היה לנו להזמין מנה יותר מיוחדת ופחות סטנדרטית.
בשלב הזה כבר היינו שבעים, אבל כפי שאמרנו למלצרית - כשיש כנאפה (28 ש"ח) בתפריט אנחנו אף פעם לא יכולים להימנע מהזמנה. כמו כן הוזמן קפוצ'ינו וביקשנו, למרות שמדובר באתגר גדול עבור מסעדות, שהקפה והקינוח יגיעו ביחד. הם כמעט הצליחו בזה, כשהכנאפה הוגשה ורק 2 דקות אחריה הקפה. למה זה כל כך קשה למסעדות להוציא אותם יחד? כך או כך, הכנאפה היתה אלוהית. סוף סוף כזו שאינה טבולה בסירופ סוכר, פריכה מאוד בחלקה העליון ועם גבינה טיפונת חמצמצה ופיסטוקים שיצרו שילוב טעמים פשוט נפלא.
הערב שלנו בקלמטה הוא דוגמא נהדרת לכך שגם כשלא הכל מושלם במטבח - הבילוי יכול להיות מיטבי. היו לנו ראשונה אחת וקינוח נהדרים, שאר המנות הציגו חומרי גלם טריים גם אם לא התעלו לגבהים. האווירה השמחה והרומנטית במקום והשירות המתחשב-חברי שקיבלנו מהמלצרית לאורך כל הערב הפך את החוויה ליותר מסכום חלקיה.
