קללות

[מירב1965]

קללות

הייתי שמחה לדעת כיצד מטפלים בתופעת הקללות, האם זה על רקע אימפולסיבי או טיקים ללא שליטה? האם יכול להיות מצב של יכולת שליטה מול אנשים מסויימים אבל דווקא על "חלשים" יותר זה מתפרץ? האם ישנן תרופות לתופעה או ש"חינוך"/שיחות עם איש מקצוע יכולים לעשות את העבודה. הייתי מאוד שמחה לשמוע על נסיונות שלכם או הצעות לטיפול...

 

[שביק]

היי מירב יקירה, אני מבינה שהקללות החלו. עכשיו

תלוי בחומרה, בעוצמה ובנסיבות. כלומר: אם זה שלב התחלתי ולא חמור אולי אפשר לנסות לנתב את המלים לכיוונים אחרים. אולי אפשר לדחות את היציאות הללו כמה שיותר. אולי לא בחוץ אלא רק בבית. (יש תמיכה והבנה). אני יודעת שטיפול התנהגותי יכול גם לעזור לעתים. אם הקללות יוצאות בצורה של טיק חד ופתאומי - אז יותר קשה לטיפול. יש לקוות שהטיק הנ"ל יתחלף במשהו אחר כמה שיותר מהר ולמשהו יותר סימפטי. יחד עם זאת, חשוב שילמד להתנצל ולומר סליחה כדי למנוע כעסים מהסביבה הזרה ולהמנע מצרות עקב כך. בהצלחה יקירתי

משביק

 

[מירב1965]

זה לא התחיל עכשיו , זה התעצם מאוד

בתקופה האחרונה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בבית הספר אבל גם בבית, לצערי זה גם על רקע מיני מה שמלחיץ עוד יותר. בשבוע שעבר התקשרה אליי אמא מהכיתה והתלוננה בפני שילדי העליב את ביתה מול כל הכיתה והיא התביישה לחזור על הקללות שהוא השמיע, היא ביקשה וגם קיבלה התנצלות מול כל הכיתה ובאותו מעמד בני ביקש מכולם סליחה ואמר להם שהוא לא משתלט על זה וזה פשוט יוצא לו ושידעו שזה בלי כוונה, הוא גם הוסיף שמה שהם חושבים ושומרים בבטן הוא לא יכול וחייב להוציא החוצה את הדברים (בקיצור לצערי אין לו סנן). אגב בהמשך למה שכתבתי על יחצנות, התקשרתי לאותה אם וסיפרתי לה שזה טופל ואף חיבקתי ונישקתי את ביתה שבאמת התרגשה מההתייחסות וכך גם אותה אם שהבינה שיש עם מי לדבר! מה את אומרת זה נשמע כמו קפרולליה? וגם למי שיש את זה זה עובר/מתמתן באיזה שהוא שלב? יכול להיות שהכדורים גרמו לו לזה? שמתי לב שנתתי לו את הריטלין בזמנו LA30 זה התפרץ ולא היה קודם לכן....

 

[שביק]

אני רוצה לומר לך מירב יקירה, שבנך מתנהג למופת

עם הקופרולליה שלו, הוא מתנצל, מספר לכיתה שלא בכוונה, הוא על הדרך הנכונה. מתי זה יחלוף? קשה לנבא. לא רק לי אלא בכלל. לגבי הסיבה - שוב אי אפשר לדעת אם התרופה היתה הטריגר או צירוף מקרים. הרי ידוע שבטוראט "קלאסי" יש גם קופרולליה. אני מאד מקווה שהעניין יחלוף כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות טראומות בדרך. חיבוק ענק משביק

 

[לוחמת1]

היי מירב

רציתי להגיב דווקא בנושא של הריטלין. הרופא המליץ בשלב מסויים לנסות ולתת לו ריטלין ואכן ניסיתי בסה"כ פעמיים והתגובה היתה קשה מאוד. התקפי זעם רציניים מלווים בקללות חסרות רסן. כמובן שהפסקתי מיד. היום הוא מטופל אך ורק בקלונריט (קלונדין השם הלועזי) והשינוי פשוט מדהים. הילד רגוע וקשוב וסבלני. דבר נוסף שהייתי מציעה אפרופו יחצנות, בתחילת השנה שחלפה ניצלתי את מעמד אסיפת הורים וביקשתי לדבר כמה דקות מול כולם(אמנם התרגשתי מאוד אך הצלחתי במשימה כי ידעתי שרק כך ארתום את ההורים להסברה מול הילד הפרטי שלהם) והסברתי להם על טורט והתנהגויות שלו שילדיהם עלולים להתקל מולו וביקשתי את עזרתם בשיתוף הפעולה ע"מ שידעו להכיל את בני ולעזור לו ופועל יוצא זה גם עוזר לילדים להבין שהוא לא נגדם ושישנם דברים שיוצאים לו ללא שליטה. התגובות שקיבלתי היו מדהימות וההורים פשוט נרתמו למשימה וזאת אחת הסיבות העיקריות שבני הצליח השנה להשתלב והילדים הכילו אותו הרבה יותר. בהצלחה

 

[גובלינית]

../images/Emo26.gif ../images/Emo201.gifמירב../images/Emo70.gif גם בני סבל מקללות - אבל

במקרה שלו לא היה מדובר בקופרולליה, אלא בהתפרצויות בגלל "פתיל קצר". וחשוב לי לציין, שהוא לא לקח ריטלין באותה תקופה. האם זה קופרולליה או לא? כאשר הקללות קשורות למצבים ומדובר בהתפרצות זעם - אין מדובר בקופרולליה אלא בבעית התנהגות. כאשר הקללות לא קשורות למצבים והן באות "פתאום" ומחוץ להקשר (למשל, באמצע פעילות מהנה) - אזי מדובר בקופרולליה. בשני המקרים - אכן, וכפי שסיפר בנך לחבריו - מדובר בהתנהגות שאינה נשלטת - אם בשל כעס, או בגלל דחף "טיק". בשני המקרים ניתן לטפל התנהגותית בבעיה. כך או כך, אסור לוותר בתחום זה, וחשוב להציב גבולות ולמצוא דרכים לעדן את ההתנהגות - כי היא עלולה לגרום לילד נזק. אני מצרפת קישור למאמר "להבין קופרולליה" - מה שאולי יעזור לך להבין את הבעיה ואת דרכי הטיפול וההתמודדות.

אבל - הכי חשוב לי לציין - שאצלינו הילד טופל התנהגותי וזה עזר בהחלט. אז, לא להתייאש ולא לוותר

 

[מירב1965]

../images/Emo7.gif../images/Emo7.gifעצוב לי....

תודה יקירותיי על התגובות מה שבטוח שהחל ממחר הוא לא יקבל את הקונצרטה וכבר היום ביקשתי תור דחוף אצל פרופ' אפטר. לוחמת יקרה לצערי בני התנסה עם הרבה כדורים וזה תמיד גרם לו לתופעות לוואי קשות כמו גם הקלוניריט, אני אצטרך לעשות שיקול מחודש מה עדיף לכסות יותר, הענין שהפרעת הקשב כמו ההיפריות שלו הם מהדומיננטים בכל מכלול הסמפטומים של הטוראט האישי שלו. שביק נראה שהעדפתי להיות כמו בת יענה ובגלל זה האסימון לא נפל לי בזמן... ענתי, זה גם וגם הוא יכול ללכת בבית למשל ואפילו שאחיו לא נמצא באותו רגע בבית לקלל אותו בלי התרגזות בכלל ולא לידי, או אפילו את הכלב... ואכן יש לו גם את הפתיל הקצר כמו שקרה במקרה עם אותה ילדה שבסך הכל לא הסכימה שהוא ישב לידה כי היא שמרה את המקום לחברתה... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!

 

[מירב1965]

אגב לוחמת לגבי היחצנות

קודם כל כל הכבוד לך, אבל אצלנו זה מורכב יותר כי הילד לא מוכן בשום אופן שנספר להורים/כיתה מה שיש לו ולכן אני מכבדת את פרטיותו וזורמת איתו.

 

[בושם1]

מחבקת

אין מילים

 

[מירב1965]

תודההה../images/Emo24.gif

 

[גובלינית]

מירב../images/Emo70.gif הרבה ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif והרבה כוח

ועדכני אותנו בהתפתחויות

 

[מירב1965]

תודה יקירתי, הדמעות יוצאות לי ....

 

[ngנוצה1]

שלי אנחנוחייבות להיות חזקות

אסור לנו להיתפרק נכון? , בסוף כל תקופה רעה יש גם טובה ואסור לנו לשכוח את זה, אז חיזקי ואימצי . חושבת עליך......

 

[גובלינית]

צודקת, נוגה../images/Emo70.gif אין לנו את הפרבילגיה להתפרק...

 

[מירב1965]

תודה יקירתי....

 

[השגיא]

מירב- דבר נוסף שאולי יעודד ואולי לא

הרבה אומרים שהשיא הוא בין גיל 11-14, אז מהבחינה הזו עכשיו זה השיא, אח"כ תבוא הקלה. לא לשכוח את זה..

גלית

 

[מירב1965]

בגלל זה אני שוברת את הראש יותר

כי אולי הכדורים כן בסדר וזה רק בגלל התקופה? או שהכדורים גורמים לתופעות האלה יותר? בקיצור זה מאוד מבלבל.....