קללות בלב

[ים של דמעות180]

קללות בלב

בעבר כתבתי לכם על הבעיה שלי שיש לי קללות בלב ללא יכולת לשלוט על זה, ואז ברכות שחוזרות שוב ושוב
היה מדובר במחשבות כפייתיות + טקסים אז כמובן שעשיתי מה שצריך וכל מחשבה שבאה לי אני דאגתי לא להתרגש וכמובן
לא לברך כי אם אני יברך המחשבה תחזור יותר חזק. הצעתם לי לעשות אוטוסגיסטה ( או איך שלא קוראים לזה) אני לא הצלחתי לעשות את
זה אבל אני מתמידה ולוקחת תרופה אסטו 10 מ"ג, אני חיילת מקבלת את זה דרך הצבא והולכת פעם בחודש לפגישת מעקב אצל פסיכאטר צבאי
הייתי גם פעמיים במיון . הקטע הוא שלפעמיים אני עדיין מקללת בלב אנשים ואני לא יודעת למה אני לא חושבת שמדובר במחשבה כפייתית , וזה די
מחריד אותי פשוט מילא מחשבה כפייתית שאין עליה ממש שליטה אבל זה? כבר היה לי כל השבוע שעבר ולפני שבועעיים קללות בלב על אנשים ואני באמת מפחדת שהפכתי
להיות מישהי רעה, התחלתי לבכות נכנסתי לעצבות , נגיד סתם מישו לא אומר לי שלום או משו כזה ואז יש לי קללות בלב עליו אבל אני לא בטוחב שזה מה שאני באמת רוצה
אולי בגלל שהיה לי מחשבות כפייתיות ודברים כאלה אז עכשיו יש לי קללות בלב שוב? כאילו זה נשאר לי במוח?
אוףףףףףףףףףףףףףף((((((

לא יודעת מה נהיה לי!!!!!!!! גם היום בבוקר כמעט היה לי קללות בלב אבל אז נירא לי שזה חלף ובסוף הסתדר
שיט

 

[ים של דמעות180]

אוף אני

מרגישה רע על זה אפילו שעבר שבועיים וזה ואני יודעת שזה יכול להיות בגלל שבעבר היה לי מחשבות
כפייתיות מפחידות אז כאילו חקוק במוח המעוות שלי, אך העצב קיים לפני שבועיים כתבתי לסהר ברשת עד כמה
רע לי מזה אבל תשובה תגלס אין להם או שזה מדימוי עצמי נמוך בא יכול להיות גם ככה אמרה לי העובדת הסוציאלית שלי
אפילו לה אין משו טוב לומר לי בטח היא חושבת שאני רעה מאוד

גם יש לי הפרעת אכילה(קשה לי לומר את זה), איזה טיפול יכול להיות טוב לזה? גם זה משגע אותי שאמרו לי פעם לפני כמה חודשים וואי את ממש רזה ולא במובן הטוב
של המילה גם במיון אמרו לי כך

 

[עפרה מהודר]

מצב מורכב

את מדברת על: קללות בלב, מחשבות כפייתיות, מצב רוח ירוד וגם על הפרעת אכילה וירידה במשקל.
כל התופעות הללו יכולות להיות קשורות אחת לשנייה.
וכולן מושפעות מחומרים שיש לנו במוח (שנקראים מעבירים עצביים).
במקרים מסוימים אוטוסוגסטיה יכולה להשפיע עליהן. אבל לפעמים זה לא מספיק.

תרופות כמו אסטו משפיעות על החומרים האלה, וכך על מצב הרוח וההרגשה.
לכן הפתרון למצבך הוא כנראה: לדווח על השינויים לפסיכיאטר שלך, ואם יש צורך -- להתאים את הטיפול התרופתי.
ייתכן שיהיה צורך לתגבר גם באמצעות טיפול בשיחות.

תרגישי טוב (לאט לאט).

 

[ים של דמעות180]

תודה על התגובה

אם מישהו או מישהי יודע עוד ויוכל לענות אני אודה לו מעומק הלב
תודה לך !

 

[נטעוסית]

לים של דמעות

קראתי את התסכול שלך, את כותבת נוגע ללב. כל כך רוצה להיות טובה לאנשים ומה שיוצא זה שהמח 'מקפיץ' קללות במחשבות. דעי לך, שאנשים שיש להם OCD (מחשבות\אלמנטים מחשבתיים טורדניים ומלחיצים וטקסים שאמורים להרגיע את המחשבות), הם בד"כ אנשים טובים וישרים. הOCD "מתלבש" בדיוק במקומות שמפחידים\מעצבנים\מטרידים. זו לא את!! את יכולה להיות נהדרת וטובה אבל הוא, הממזר, נתקע במח, כי כמו שעופרה כתבה לך, זה קשור בתפקוד של המח.
יופי שאת לוקחת תרופה ובמקביל פני לטיפול קוגניטיבי התנהגותי שיעזור לך להתמודד ולנהל את חייך תוך מינימום הפרעה מצד הממזר. אל תסתפקי בהצעות בפורום. לכי לטיפול!! מגיע לך תמיכה והדרכה צמודה ואישית. (בנושא של הטורדנות, כמו גם בנושאים אחרים והפרעת האכילה)

 

[יעל ניסן]

לא לגמרי הבנתי מה השאלה

"האם זה נשאר לי במוח?" זו השאלה?

מה שאתה מתאר מתאים להפרעה כפייתית.
הטיפול בה הוא תרופתי + טיפול התנהגותי על ידי אנשים שזו ההתמחות שלהם.

ואכן, מדובר במשהו *במוח* כלומר במחשבות שהמוח שלך מייצר.

 

[ים של דמעות180]

שלום יעל

אני בת ראשית.
2. כן זה מה שאני שואלת אם זה נישאר לי במוח אם היה לי פעם מחשבות כפייתיות +טקסים שאנשים לא מרגישים טוב או קורה להם דבר רע באשמתי
ואז ברכות במטאה לסלק את המחשבות
ועכשיו יש לי לפעמיים קללות בלב על אנשים כאילו למה יש לי קללות בלב על כל דבר קטן שקורה כל רגש הגי קטן של כאב מקפיץ לי את זה

 

[יעל ניסן]

יש"ד - חשוב שתדעי

שאי אפשר לסלק מחשבות. לא באמת. כל עוד המוח חי וקיים הוא חושב.
מה שכן ניתן לעשות זה להפחית בעוצמתן וללמוד לא לקחת אותן ברצינות כזו תהומית.

ההבדל בין מישהו שסובל מהמחשבות שלו לבין מישהו שלא סובל מהן הוא המשמעות והיחס אליהן.
לכל אדם יש מחשבות שרצות ברקע כל היום
לא כולם מקשיבים להן בכזו תשומת לב וחושבים שיש למחשבות שלהם כוח. מתייחסים אליהן באמת כמו רעש רקע. סתם מחשבות.
עד כדי כך רקע שלפעמים אפילו לא שמים לב אליהן - אבל תכלס הם שם. כל עוד אנחנו ערים והמוח עובד - הוא מייצר מחשבות.