קלישאות

קלישאות

העולם קטן. הזמן עושה את שלו - זוג קלישאות

פגישת עבודה שגרתית
היא נראית לי מוכרת
הפנים, ההליכה, התנועות העדינות
היא מדברת. וואלה אין ספק שאני מכיר.

עוד מספר שניות ושנינו הבנו גם מאיפה אנחנו מכירים.
לא ביג דיל. עבר יותר מעשור, היינו סטודנטים, נהגנו לחגוג והמסיבות האלה היו עניין שבשגרה.

קצת מוזר, כי באופן אינסטינקטיבי ציפיתי למבוכה
אבל למעשה זה פשוט לא הזיז לי. כלום. אדיש לגמרי.

"דפוסיטי?" שאלתי.
היא הנענה. ובזה סיכמנו ומיצינו את העבר.


הבוקר גיליתי עד כמה זוג אמירות שחוקות יכולות להיות כ"כ מוחשיות.
 

wish2

New member
אתה מכיר את זה שנוסטלגיה עושה לא נעים

מציק כזה.
פתאום עובר בך שיר שמזכיר לך תקופה לא טובה.
פתאום אתה רואה מישהו שמתישהו עשה לך רע.
זה שאתה במקום אחר לא משנה את ההצפה הזו של הנוסטלגיה הלא טובה.
פעם הייתי צוללת לנוסטלגיה נוגה.
כשגיליתי שזה מחזיר אותי אחורה הפסקתי.
הייתי כותבת שנים יומנים
לפני חצי שנה החלטתי ביום אחד לזרוק את כולם.
פשוט הכנסתי לשקית האשפה והורדתי.
 
לא נוסטלגיה או חוויה רעה

פשוט זיכרון מפתיע שלא כ"כ הלם את המעמד המכובד. זיכרון שלפחות ע"פ התיאוריה שהיה אמור לגרום למבוכה מסוימת, אבל באופן מפתיע שום מבוכה לא היתה.
 

ממהמיה11

New member
אני אוהבת קלישאות

כמעט כמו שאני אוהבת פתגמים, וגם כמעט כמו שאני סבורה שבסטראוטיפים יש גרעין של אמת.
 

Jake Speed

New member
לפעמים נוצר כזה ריחוק

שזה מרגיש כאילו זה סיפור של מישהו אחר.

ואני מוכן להמר בכוס בירה נגד קליפת אגוז, שאם בן הזוג של מי מכם היה נוכח
זה היה הרבה פחות נינוח
 
אין ספק. מרחק הזמן הוא משהו בן זונה.

ולמרות שזוגתי מודעת היטב לעברי
אין לי ספק שהמעמד היה הרבה פחות שליו
 
למעלה