אותו ציבור מטומטם
לא ממש יודע איפה מתחיל החמאס ואיפה נגמרת מפלגת זאת ארצנו. גם אם תגיד להם שישראל זה איפה שישו נולד הם לא ידעו למצוא אותה במפה. דעה על הסכסוך תהיה להם רק אם יהיה על זה פרק ב-corrie, ואם הם קוראים את הסאן אז הם כבר ממילא משוכנעים שמוסלמים זה פויה. הבעיה של התעמולה הישראלית היא עם קוראי הגארדיאן, ובעינהם ה-BBC הוא פרו-ישראלי, וסקיי (או כל ערוץ אחר בבעלות מרדוק) הוא בכלל כלי השטן. הם דווקא יודעים איפה ישראל במפה, והם יודעים להבדיל בין עובדות לבין תקשורת מגוייסת. דרך-אגב, בסקוטלנד לא היתה ועדת חקירה על השלג, כי השר התחבורה מיהר להתפטר אחרי כמה ימים של כתבות לא מחמיאות בעיתונות. ברור שיש בתי-משפט, אבל אם היה כבאי בישראל על כל פעם שממשלת ישראל התעלמה מצו של בית משפט אז לא היתה בעיה עם שירותי הכבאות בישראל. אותו כנ"ל ביחס למבקר המדינה, או כל מיני ועדות אחרות. האמת שגם ועדות חקירה ממלכתיות בישראל זה לא שוס כזה גדול. ומה הלקח מכל זה? שלא ממש משנה מה הציבור חושב. העובדה שטוני בלייר היה יחסית פרו-ישראלי ותמך בצורה בלתי מסוייגת בישראל בזמן מלחמת לבנון השניה, היא לא בגלל שינוי מהותי בדעת הקהל הבריטי, אלא למרות שהיא נשארה כשהיתה. הוא תמך בישראל בגלל שזה התאים לכל הקונספציה של war on terrorism. באותו אופן נשיאי ארה"ב נותנים לזנב לקשקש בכלב כבר ארבעה עשורים כי לזנב הזה יש בסיס אלקטורלי משמעותי מאוד, ולסעודים (שנותנים את הנפט) לא ממש אכפת שהישראלים מורדים זרחן על החמאס. המדיניות של ממשלים ביחס לישראל היא סך-הכל של אינטרסים רבים ודעת-הקהל משפיעה רק על הספין שאותם ממשלים משחררים לעיתונות. אם היה ספק בזה, אז ויקיליקס הפיג אותו. מדינות ערב ימשיכו להצביע על ישראל כשטן עלי אדמות בכל הזדמנות, ובעיקר בועידת זכויות האדם של האו"ם, אבל בחדרי חדרים הם יתחננו שהישראלים יחסלו כבר את כל החזבאללה והחמאס ואם לא אכפת להם אז גם את איראן. כמה ילדים פלסטינאים יהרגו בדרך זה ממש לא מעניין אותם, כל עוד הם יכולים להמשיך לשאוב נפט ולעשות קניות בהרודז.
