ניתוח שלי למשחק 3
לברון
יש פה מעריץ לברון אחד, שנורא אוהב להשתמש במינוח "6-24", כאזכור להופעת קליעה רעה של קובי בגמר, במשחק מספר 7, שאותו הלייקרס ניצחו, כשקובי מגיע לקלאץ' ועל הדרך לוקח 15 ריבאונדים, משמע מנסה להשפיע על המשחק בדרך אחרת מלבד סקורינג. כמו כן, היה איזה משחק שבראיינט לקח 41 זריקות, שגם אותו המעריץ אוהב להזכיר ככתם בקריירה, גם זה היה משחק שהלייקרס ניצחו (את גולדן סטייט).
לברון סיים את המשחק הזה 14-37 מהשדה, זהו המשחק בו זרק הכי הרבה מהשדה בקריירה. לברון, שהתחיל 0-10 מגוחכים מהשדה, התחיל להשפיע בדרכים אחרות. כבר בסוף הרבע השלישי היה לו טריפל דאבל, את המשחק הוא סיים עם 8 ריבאונדים בהתקפה, עשרה ריבאונדים בהגנה, ובסה"כ שורה סטט' של 37-18-13, ווסטברוקי משהו. למרות משחק התקפה לוקה, מתי שזה היה חשוב, זה נכנס. שלשה חשובה, סל ניצחון, מה צריך יותר מזה.
יתרה מזה, הרבה הגנה שלו בפוזשנים האחרונים. בהתאם להשתלטות שלו על המשחק, גם ראינו הרבה שטויות - שני איבודים עלובים בסוף, פאול קטן על טיג שלא נשרק ויכל לשנות את המשחק, לא ירד להגנה אחרי איזה איבוד, ואטלנטה לא הענישה (נדבר על זה עוד בהמשך).
לברון הוכיח במשחק הזה מה שקובי ניסה להוכיח כל הקריירה - אי אפשר להיות כל כך דומיננטי מבלי להיות פגיע. אי אפשר להיות חסין מטעויות שאתה מנסה לייצר את כל ההתקפה של הקבוצה שלך, ולהנהיג את הקבוצה בשני הצדדים.
בכל אופן, בסופו של יום, עושים מה שצריך. זה נכון לעבודה, זה נכון לזוגיות, וזה נכון על מגרש הכדורסל. לברון עשה מה שצריך כדי לנצח. זה לא היה יפה, זה לא היה מעודן, זה לווה בצעקות על השופטים והצגות, אבל הקבוצה שלו עכשיו ב-3-0. זה מה שחשוב באמת.
 
דלבדובה
איך בלאט חולה על להוציא את המקסימום מהשחקנים האפורים האלה. כל השנה אני קורה לדלבדובה "יוגב" על שם השמאלי האפרורי מת"א, שבלאט הפך לשחקן חמישיה באלופת היורוליג. מביך. פיני היה יודע לקחת שחקנים גדולים ולחבר אותם לקבוצה, או לתוך מערכת. בלאט יודע לקחת שחקנים פח, ולהפוך אותם לברגים חשובים במערכת. אני חושב שבלאט נכשל לחלוטין בניהול של לברון - שלפעמים פשוט קם ומכניס את עצמו למשחק מבלי להתייחס לבלאט. יכול להיות שרוב המאמנים היו נכשלים איתו, יכול להיות שלא. בין כה, סביר להניח שתהיה ביקורת על דייויד בקטע הזה. השאלה היא האם היא תלווה בביקורת חיובית על מה שבלאט עשה עם מוזגוב, תומפסון ובעיקר דלבדובה.
אגב, דלבדובה לא מלוכלך כמו שניסו להציג אותו בשידור. בסה"כ כל מי ששיחק כדורסל וניסה לעבור חסימה של איזה גודזילה, או לקבל פצצות לראש כל פעם שהוא מעז לדרוך בצבע, יודע שמדי פעם צריך להחזיר לבהמות האלה. המאבק על הכדור עם הורפורד היה לגיטימי, עם קורבר זה היה לגיטימי. עם טאג' גיבסון זה היה מלוכלך, אבל גם זה חלק מהמשחק. קבל את הטכנית שלך ושתוק. קורה. כמה פעמים תפסו אותי כשהשופט לא מסתכל, ככה זה הספורט, משחק של גברים לא של ילדות.
על אותו עקרון, התגובה של הורפורד לא היתה צריכה להיות הרחקה (ויעשו נבון בליגה אם יבטלו את ההרחקה למשחק הבא). כן וואללאק, בא גארד, נכנס לי בחיים, אני נופל, כמעט עיקמתי את הברך, ברור שאני אתן לו בחזרה איזה פיצוץ. תנו לי טכנית, או פלאגראנט 1, ובואו נמשיך לשחק כדורסל. משחק של גברים, לא של בחורות (סליחה על הפרימיטיביות, זה למען הבהרת נקודה).
ואגב, דלבדובה עכשיו קיבל כינוי חדש - "פניני".
 
קצת על עונש ואופי
להעניש בכדורסל זה מונח חיובי. כי שהיריב שלך עושה טעות, אתה חייב להעניש אותו על זה. שהיריב שלך לא לוקח ריבאונד הגנה, אז תיקח את הכדור ותשים בסל. כשהיריב שלך מאבד כדור, אתה תעניש אותו בסל קל בצד השני. כשהיריב נותן לך מטר מעצלנות או מרצון לסגור שחקן אחר, אתה תעניש אותו בשלשה.
להעניש זה עניין של אופי. לנצל טעויות של היריב כדי לנצח אותו, זה הרבה יותר אופי מאסטרטגיה או טקטיקה, כי הרי טעויות לרוב אינן מתוכננות מראש. זה לא שאטלנטה עשו טראפ, אז לברון איבד. הוא ניסה להוציא פאול, נכשל ואיבד. האם אטלנטה הענישו? הם יצאו למתפרצת צד שני, חמש על ארבע, לברון בכלל נשאר בהתקפה להתווכח על ה-NO CALL. אטלנטה הגיעו לליאפ גרוע, קיבלו בלוק, שאמפרט אסף את הכדור וביצעו עליו עבירה. האיבוד של לברון זיכה את קליבלנד בשתי זריקות עונשין ששלחו את המשחק להארכה.
השלשה של לברון באה מריבאונד התקפה. קליבלנד מענישה את ההוקס על סגירה לקויה לריבאונד. לברון 0-5 במשחק, 8-60 בפלייאוף, אבל כשצריך להעניש, הוא מעניש. זה אופי.
ואז קליבלנד, עושה הגנה טובה, שלבין מאק מחטיא שלשה, ההוקס לוקחים ריבאונד, ומעבירים למאק שוב, שעומד לבד לחלוטין, ומחטיא. שוב, לא מענישים.
טיג היה נפלא בקלאץ', אבל עדיין היו מספר פוזשנים שתומפסון שמר עליו עם 5 פאולים והוא לא הלך לסל, או ניסה להוציא את השישית. תומפסון בסוף נותן בלוק שמביא לשאמפרט זריקות עונשין ולוקח ריבאונד התקפה שנותן ללברון שלשה.
מייק סקוט מחטיא 2-3 שלשות פנויות לחלוטין.
בקלישאתיות - כשאינך מעניש, אתה מוענש.