יווו כמה שאתם מקסימים, עד היום
מהדהד לי באוזן הגערות של אימי: נו טה אנטריס אה לאס באלסאס, סי ואס אה טורנאר מוז'אדה טה וה דגויאר. חחחחהההה, טוב הייתי ילדה כל כך רגישה, שכל שני וחמישי הייתי עם אנגינות, וחום גבוה, ושיעולים, וברונכיטים, מה הפלא שהיא היתה מזהירה אותי, לא אוהבת עננים, לא אוהבת מזג אויר סגרירי, זה עושה לי סגריר בלב.