ואולי אין לי זכות להתלונן
כי יש לי הכל. וההשוואה מפגרת, אבל בדיוק חרשתי על המורדים בויאודי, וזה מרגיש לי כמו מיה (הדמויות כאלה עמוקות
) - יש לה הכל אבל אין לה כלום. אין לי זכות להגיד כלום- חוויתי אהבה, יש לי משפחה מדהימה, אני נראית יחסית טוב, יש לי אוכל בבית, מיטה וגג מעליי. יש לי את כל מה שאנשים אחרים היו רוצים, חברים מקסימים ואופי חזק... אבל אולי זה מפינוק, אני פשוט לא מצליחה להסתפק בזה (או להוציא אותו מהראש)... אני צריכה מישהו חדש שירים לי את הבטחון ומהר.