אני המומה ומאוכזבת מדיון בפייסבוק של הפעילים
ראיתי עכשיו קריאה נרגשת של מישהו בשם צבי גולדין לבוא לעזור ולהמשיך לחסום את השער במשחטה,
מעבר לכל הגאווה וההערכה על סף הערצה שאני חשה כלפי האנשים שמוותרים כך על כל עיסוקיהם, משפחתם, ומסכנים את עצמם כך למען מטרה כ"כ חשובה שאין לתאר,
התאכזבתי נורא מנושא שעלה בהמשך הדיון,
היו שהציעו עצמם להוא לעזור אך ציינו שהם צמחונים או קרניסטים אך שכל הנושא זעזע אותם והם מרגישים צורך לבוא לעזור ולפעול.
צבי דחה אותם מכל וכל וגם בצורה די מכוערת.
הוא גם טען שכל הפעילים בשטח חושבים כמוהו.
בעיני זה מאד מאכזב כי אני חושבת שהוא בעצם דוחה פה המון טבעונים פוטנציאליים, שכנראה שנפל להם האסימון בעקבות הכתבה ובעקבות הפעילות שלו ושל האחרים שם,
ואולי הם אפילו לא הספיקו לחשוב עם עצמם מה הם בכלל יעשו באופן אישי עם האסימון הזה.
בדחייה הזו הוא פשוט מאבד אותם,
ויש בזה מין סוג של אמירה עקומה- "אם אתה עוד לא טבעוני אז לך תחפש איך להפוך לטבעוני ואז נדבר, לא אצלי, תודה".
וזה כ"כ מתנשא ומוטעה ומזיק!
ונכון שטבעונות צריכה לבוא בגלל התובנה הפנימית של כל אדם והמוסר שלו עם עצמו ולא להיות תלוייה ב, או מושפעת מ התנהגותם של טבעונים אחרים,
אבל זה כ"כ ברור לי כמה זה דוחה אנשים, כמה זה מוסיף או מחזק מחדש את ההגנות שבדרך ליפול- אלו שמונעות מהבנאדם לעבור לטבעונות,
כמה ההתנשאות הזו רעה ומרחיקה,
חוויתי את זה לא מעט בעצמי כשהייתי קרניסטית ואני 100% בטוחה שלו נחשפתי לטבעונים אחרים שרוצים להסביר ולקבל אותי כמו כאן,
הייתי נהיית טבעונית הרבה יותר מהר.
יותר מזה, אני בטוחה שלו נחשפתי נגיד לפני 4 שנים לכתבה כזו ולהפגנה כזו ולאפשרות להשתתף בה הרבה מאד אסימונים היו נופלים לי כ"כ הרבה יותר מהר.
פשוט פספוס היחס הזה.