קישורים במפרקים

[bilbobagginz]

קישורים במפרקים

שלום. אני מתווכח עם מישהו, ולהשכלה כללית. איך שאני מבין את הפעולה ומבנה של המפרקים, זה ככה: המפרק בנוי מרקמות של גידים, עצמות וסחוסים. ומסביב לכל הסיפור, לחלק מהקישורים מחוברים שרירים "עוטפי" המפרק. כאשר הבן אדם בריא - העומס בפעילות המפרק באיזשהו אופן טוב מתחלק בין השרירים לבין הגידים, והכל סבבה. כאשר בן אדם בעל כושר ירוד(פחות שרירים) - רוב העומס נשאר על הגידים, וכו', ולכן יש יותר סיכוי לנקעים ופגיעות בגידים. כמו כן, אם לבן אדם יש "תנועתיות יתר" במפרקים, רצוי מאוד שהשרירים יהיו גם מפותחים, כי גידים לא יעצרו את המפרקים מיתר כפיפה\מתיחה. כמו כן, לא ניתן לחזק את הגידים, אלא ניתן לחזק רק את השרירים. השאלה עד כמה אני צודק, ואם כן, איפה ניתן למצוא חומר קריאה לגבי החוסר אפשרות "לחזק את הגידים".

מראש, אני.

 

[משה ברטר]

קצת סדר במושגים

גיד= הרקמה שמחברת שריר לעצם ולא מתבצע כיווץ ברקמה זו,יש לרקמה יכולת להתארך(אלסטיות) רצועות= רקמת חיבור בין עצם לעצם,מעט מאוד יכולת להתארך ומסביב למפרק יש מעטפת שנקראת קפסולה מפרקית ניתן לחזק רק שרירים-זאת הרקמה היחידה שמבצעת כיווץ רצוני ,כתוצאה מעבודה חזקה על השריר גם הגיד שמחבר אותו לעצם מתחזק ומתעבה.אך הגיד לא מתכווץ באופן רצוני יש לו רק יכולת אלסטית מוגבלת. על חוסר היכולת לחזק רצועות וגידים תאלץ לחפש מאמרים משנות ה60 אני לא מכיר מחקרים חדשים בנושא.

 

[bilbobagginz]

תודה על התגובה, קצת ניפוי..

אתה כתבת, כי הרצועה - היא חיבור בין עצם לעצם. והגיד - הרקמה שמחברת עצם לשריר. כמו כן, אתה טוען, כי הגידים, אכן "מתחזקים" בכך, שהם מתעבים. אז האם הרצועות אינן מתעבות ? או האם הן כן מתעבות: האם תכונות האלסטיות שלהן אינו משתנות כתוצאה מהמאמץ המוגבר על המפרק ? אני רוצה לא לפספס פה.

 

[משה ברטר]

כל רקמה רכה בגוף נתונה לשינוי

כאשר אתה רואה רקדנית בלט או מתעמלת קרקע אחרי שנים של אימונים כל הרצועות/גידים/שרירים מאוד גמישים. יש אנשים עם גנטיקה שמאפשרת להם גמישות יתר-ניתן לראות שהם מישרים את המרפק והברך מעבר לטווח הישר(מכופפים אצבע עד לאמה). לכן התכונות האלסטיות כן מושפעות ע"י גורם חיצוני גם הרצועות.במקרה של רצועות התעבות לרוב הינה מצב פתולוגי אשר גורם להגבלת תנועה ולא מצב נורמלי רצוי.כמו אצל מרימי משקולות הטווחים שלהם מאוד מוגבלים כי הכל מעובה יתר על המידה. אבל אלו המיקרים הקיצונים שבהם האדם דוחף את יכולת הגוף לקצה. אצל אדם בוגר ממוצע שלא עבד על גמישות באופן קיצוני מילדות,כמעט בלתי אפשרי להשפיע על הרצועות,מתיחה הכי קטנה של רצועה יכולה לגרום לכאב ואי נוחות מספר חודשים. ובנוגע לעיבוי הגיד ,תחשוב על זה כך, הגיד הוא המשך של מעטפת השריר(לא נרד לתוך פרטי האנטומי המורכבים)ללא יכולת כיווץ ניתן להשפיע עליו דרך הפעלת השריר.כאשר מתחילים לדוגמא עבודה עם משקולות בחד"כ נפח השריר יגדל,אם הנפח גדל כמות המעטפת גדלה והתוצאה גיד עבה יותר, זה ממש דימוי הכי מופשט לתהליכים קצת יותר מורכב מזה במציאות. כאשר ברפואה מציינים שגיד מעובה לאחר בדיקת us לרוב מדובר על מצב פתולוגי ולא מצב נורמלי ז"א שיש תהליך דלקתי שגורם לנפיחות בגיד או במעטפת של הגיד,שיש עודף של רקמת חיבור(סוג של הצתלקות). לסיכום: בכלליות ניתן להשפיע על כל רקמה רכה בגוף כאשר יש דרישה קיצונית ממפרק מסוים בגוף, הגוף מגיב ומתפתח בהתאם. קשה מאוד להחליט אם ההשפעות האלו הן בגדר הנורמה או שאלו בעצם נזקים שאנשים עושים לגופם בכדי להגיע לתוצאה הרצויה.

 

[bilbobagginz]

תודה, על הדיון

אני דווקא כן מעוניין בנתונים אנטומיים, זה לא נשגב מהבנתי. שאלתי היא לא הגידים, אלא הרצועות. והשאלה היא - חיזוק הרצועה. אם באמצעות תרגיל או פעילות כל שהי ניתן להגיע למצב בו על הרצוע לפני הפעילות אפשר לתלות 1 טון, ואחרי הפעילות 2-3 טון של משקל - זה מה שאני קורא לו "לחזק". אז שוב, האם ניתן להשפיע על הרצועות באופן שתיארתי ? אני מבין, שהגמישות של הרקדנים לא חייבת להיות הישג של מתיחת רצועות, אלא של הגידים (לפחות מנסיוני האישי בנושא הזה - אני לא יכול להגעי על דוכן העדים - האם נמתחו לי הגידים או הרצועות, כדי שאוכל לעשות "שפגאט". הרי הרצועה, תפקידה להגביל את המפרק. למשל בברך כל התפקיד של הרצועה הראשית, בשמה האנגלי "Anterior Cruciate Ligament" כל תפקידה הוא ראש ה-Femur לא יתרחק יתר על המידה מה-meniscus, מהתושבת, אם אני מבין את ההיגיון של הציור. ז"א סיבוב ליותר מ-180 מעלות - לא מותח את הרצועה הזאת בכלל. ובד"כ מה שמגביל את התנועה של המפרק זה - השרירים והגידים. תקן אותי, אשמח ללמוד!

 

[משה ברטר]

ok נמשיך

לשאלתך אימון רצועה מ1 טון ל2-3 לא ניתן ,לרצועה מספר סיבים נתון ובמשך החיים (לאחר סיום הגדילה) היא רק נפגעת. בכדי לעשות שפאגט אצל אדם שלא התאמן למצב הזה ,יש לקרוע את הרצועות והקפסולה המיפרקית(כמו פריקת כתף) מכיוון שהשריר והגיד יגיבו ע"י יכולת אלסטית טובה להתארך ,ולמרות זאת יתכן שגם הם יפצעו אצל אדם לא גמיש. בברך acl נועדה למנוע המשך החלקה של עצם הירך על עצם השוק(לא המיניסקוס) התנועה בברך קצת יותר מורכבת מיישור כיפוף זה לא ציר של דלת ,מתבצעת גם תנועה של5-10 מעלות סיבוב והחלקה במישור קדמי אחורי של 1-3 מ"מ. ומכאן הפציעות הרבות ברצועה ,כי הנעליים של היום מאוד טובות ביכולת האחיזה (במיוחד כדוגרגל עם פקקים שננעצים בדשא) ואז עצם השוק יציבה חזק בקרקע והספורטאי מבצע הטיה של הגוף לסיבוב לא קיים שריר בברך שיכול לעצור תנועה במישור כזה ,ורק הרצועה מתנגדת לפריקת המפרק.כשהעוצמה גבוהה הרצועה נקרעת. לכיוון ישור כיפוף יש הרבה שרירים בירך שמווסתים את התנועה -לדוגמא בזמן בעיטה בכדור ,הארבע ראשי שואף להביא את עצם השוק לכיוון האגן ולכאורה לכופף את הברך לכיוון ההפוך ולשבור אותה,אלא שהשרירים בירך האחורי נכנסים לפעולת עצירה דיוק בזמן מספר מעלות בודד לפני ישור ברך מלא ובכך מונעים מהברך לעוף מהמקום,אבל את הגבלת הטווח עד לאן הברך תתיישר קובעות הרצועות והקפסולה המפרקית. דוגמא נוספת-פתולוגיה שנקראת "כתף קפואה" הקפסולה המיפרקית מתקשה ומאבדים את יכולת התנועה בכתף לעיתים עד מצב של חוסר תנועה לחלוטין.והשרירים תקינים לחלוטין

 

[rafagav]

לגבי גמישות ובכלל...

מנסיוני כקרש מושלם - לאחר אימון , בעת קורסי היוגה, הצלחתי להגיע עם הראש לברכיים, כשהרגליים ישרות (כיום זה נראה לי כמשימה בלתי אפשרית

). ברור, שלא מדובר בהגדלת טווח פי 2-3 אך יש אפשרות להגדלה של הטווח... ברור, שיש חשיבות בחיזוק האגוניסט ובמקביל האנטגוניסט - ה - 4 ראשי וההמסטרינג במקביל ולא לעבוד רק על שריר אחד!!

 

[bilbobagginz]

זוהי גישת פיזיוטרפיסט המון תודה!

אי חושב שאני הבנתי את הרעיון. לגבי הגמישות, אני לא מסכים בנזק מפרקי כהכרח: בכדי להגיע לשפאגט מספיק מתוח את השרירים. את זה צריך לעשות פחוכמה, ידע וזהירות רבה, אבל אפשר בהחלט. ולגבי כמות הסיבים, זה כנראה הפירוט המכסימלי שאני צריך: אם לרקמת הרצועה יש מספר סיבים קבוע - זה כבר מגביל אותה במידה רבה. תודה רבה.