קיר כפול

[טובזה]

קיר כפול

שלום לכולם,

מישהו יכול לנדב אולי תמונות ל קיר כפול שנבנה בארץ בהצלחה?
התקן הישראלי קורא לזה קיר בשיטת ההרכבה. מדובר על קיר בעל קיר רקע מבטון, איטום, בידוד, מרווח אוויר וחיפוי אבן.

האם באמת חייבים לעגן כל אבן ואבן בשיטה זו גם אם מדובר בבית חד קומתי?

מצרף תמונה של בנייה באנגליה

תודה!

 

[בונהבית3]

שיטת ההרכבה לא מגיעה עם קיר כפול

בשיטת ההרכבה יוצקים שלד בטון על השלד אוטמים,מבודדים ומרכיבים את האבן עם טיט. אין מרווח אוויר.

קיר כפול מגיע בשיטת הגב אבן בטון. בונים את השלד ביחד עם האבן. האיטום והבידוד מגיעים בצד הפנימי. בנוסף בונים קיר בלוקים פנימי. השיטה הזו יותר זולה וסובלת מבעיות רבות.

 

[טובזה]

אני חושש שאתה טועה

מצרף לך חתך מתןך תקן ישראלי 2378.6 קירות בשיטת ההרכבה. שים לב למרווח האוויר.



<style> </style>

 

[בונהבית3]

זו תלייה יבשה (או חצי)

האבן מעוגנת רק עם זויתנים.
למיטב ידיעתי השיטה לא כל כך מקובלת בבניה הפרטית. בית חולים עין כרם נבנה בשיטה הזו.

 

[טובזה]

נסיון?

תודה.
בשיטת ההרכבה (שיטה היבשה זה משהו אחר) האבנים נערמים עם מלט אחד על השני ונתמכים ע"י זוויתנים לקיר הבטון הקונסטרוקטיבי. השיטה ברורה לי, אני רק רציתי לדעת אם למישהו יש ניסיון ביישומה או תמונות ממבנה שנבנה כך בארץ?

<style> </style>

 

[בונהבית3]

השיטה אולי ברורה לך אבל המינוחים שגויים

התקן שהבאת עוסק בעיגון יבש (עמוד 2)

בשיטת ההרכבה יוצקים מלט בין הקיר לבין האבן. השיטה הזו מאוד נפוצה אם תרצה תמונות אני יכול לספק.

בחתך שהבאת המלט נמצא בין שורות האבן (לכן זו נקראת שיטה חצי יבשה בגלל מילוי הבטון). כתבתי לך באיזה מבנה השתמשו בשיטה הזו. יש תמונות בגוגל.

 

[ל ב פיקוח והנדסה]

קיר כפול

שלום טובזה ,
תקן 2378 חלק 6 אותו הזכרת דן בחיפוי קירות מחופים באבן טבעית בשיטת הקיר הכפול - CAVITY WALL. (אגב , המינוח "קיבוע חצי יבש" הינו מינוח שגוי בפי רבים בענף הבניין ואין לו כל אזכור בתקן).
שיטת "הקיר הכפול" הינה שיטת יישום יקרה ומסובכת יחסית , לפיה בונים קיר מבטון (קיר הרקע) ואליו מעגנים קיר חיפוי הבנוי מאבנים טבעיות נדבך על נדבך, ושעוביין חייב לעלות על 5.5 ס"מ וגודלן לא יעלה על 30 ס"מ X 80 ס"מ. העיקרון ההנדסי העיקרי בשיטה זו היא שקיר החיפוי מעוגן לקיר הרקע ואינו מפעיל עליו עומס אנכי. העיגון לקיר הרקע נותן פתרון לעומסים אופקיים , כגון יניקת רוח , רעידת אדמה ועוד. לשאלתך , בשיטה זו יש לעגן כל אבן ואבן (סעיף 4.5.1 לתקן) ב"אביזר אוחז" ולהחדירו לקיר הרקע לעומק של 5 ס"מ לפחות , ולטפל באיטום קיר הרקע למים בכל עיגון ועיגון...!!!...!!! התקן אף מגדיר בחומרה את נתוני התכן המינימליים של האביזרים האוחזים , האביזרים הנושאים , האביזרים המשולבים, העוגנים ומיתדי הניילון לקיבוע , ובכך הופך את השיטה הזו למסובכת וליקרה מאוד לביצוע.
שיטה זו שונה מבחינה הנדסית משיטת "הקיבוע היבש" (תקן 2378 חלק 3) שבה קיר החיפוי מעוגן לקיר הרקע ב"תלייה" באופן שבו קיר החיפוי מהווה עומס אנכי נוסף על קיר הרקע. לא כל אבן בשיטה זו צריכה להיות מעוגנת לקיר הרקע אלא העיגון הינו של מערכת התלייה עצמה. לפיכך , כל תפיסת העיגון , החיפוי וההתקנה שונים בתכלית משיטת הקיר הכפול. שיטה זו נפוצה ביותר בבניית מבנים מסחריים , מבנים ציבוריים , מבני משרדים ויותר ויותר נכנסת גם בבנייה הרוויה למגורים.
לצערי , אין לי תמונות זמינות להעביר לך של בניה בשיטת הקיר הכפול , אך אם אתה אמיץ מספיק בכדי לבנות צמוד קרקע בישראל בשיטה זו באמצעות צוותי הבנאים הקיימים כאן בארץ , להערכתי מחכה לך אתגר קשה ביותר. אני אף מעריך , שאתגר היישום , יהיה קשה יותר מעיכול העלויות הכבדות של בנית קיר חיפוי מסוג זה.
בהצלחה

 

[טובזה]

קיר כפול

תודה רבה לך לב על התשובה המלומדת והפרטנית. אנשי מקצוע אחרים שהייתי אתם בקשר מסכימים עם עמדתך בקשר ליוקר וליישום הקשה. רובם ממליצים לי לעבור לשיטת הקיבוע הרטוב המוכרת והזולה יותר, אך יש לי חששות שהייתי שמח אם מישהו יוכל להרגיע:
עלות
אני מבין את האתגר הגדול בשיטת בנית הקיר הכפול מבחינת היישום שכן אין הרבה בעלי נסיון בשיטה. אני מניח שכל קבלן שיצטרך להתמודד איתה יעלה את המחיר משמעותית. אם זאת כאשר אני מסתכל על שיטת הקיבוע הרטוב אני רואה שגם בשיטה זו יש לקשור כל אבן ואבן לרשת שמאחוריה, ואת הרשת עצמה לקבע מדי פעם לקיר הרקע (וגם פה יש לאטום סביב הקיבוע). ולכן מבחינת חומרי בניה לא ברור לי איפה ההפרש הגול במחיר?
עיבוי
בקיר הכפול משאירים מרווח אוויר בין הבידוד לאבן שלדעתי (ולדעת כל אירופה שבונה בשיטה זו) מגן מפני עיבוי שמצתבר בין השכבות השונות. האוורור עוזר לשחרר את כל הלחות המצתברת בין השכבות. בשיטה הרטובה אין מרווח אוויר. כלומר ביום גשום כאשר אבני החיפוי נרטבים ומעבירים את הלחות לרשת ולמלט מאחורה, אין ללחות אפשרות להשתחרר. גם עיבוי שיכול להצתבר על קיר הרקע "תקוע" בין השכוות. אינטואיטיבית אני מצדד במרווח אוויר ובקיר הכפול

מצרף סקיצות של 2 חתכי הקיר הנדונים - תודה מראש לכל העונים:
<style> </style> <style> </style>

 

[ל ב פיקוח והנדסה]

קיר כפול

שוב שלום טובזה ,
ההבדל ביישום בין שיטת הקיר הכפול לבין שיטת הקיבוע הרטוב עצום.
בשיטת הקיר הכפול , קיר החיפוי נבנה לבדו נדבך על נדבק , בהדבקה , תוך הקפדה על יצירת אזנים ועוגנים בכל אבן ואבן , פילוס הקיר בכל שורה והקפדה על חיבור קיר החיפוי לקיר הרקע בכל עת. זו שיטה מרובת קידוחים , מרובת עיגונים , מרובת פילוסים , מרובת הדבקות ובקיצור קשה לביצוע.
לעומתה בשיטת הקיבוע הרטוב , לאחר איטום של קיר הרקע (וגם בידוד אם מחליטים שהבידוד יהיה חיצוני ולא פנימי), מעגנים אליו רשת עם ספייסרים המרחיקים את הרשת מהקיר (עיגון בקידוח ושמירה על האיטום לפי התקן כל 45 ס"מ בלבד) ועל הרשת תולים את האבן. שיטת תליית האבן פשוטה מאוד לביצוע (האבן מגיעה עם חורים מיוחדים להכנסת "מקלות סבא" לתליית האבן על הרשת). כל אבן אכן חייבת להיות מחוברת אל הרשת אך זהו תהליך תלייה מהיר ופשוט בהרבה מבשיטת הקיר הכפול. יציקת דייס צמנטי בגב האבן רותמת את האבנים סופית אל הרשת והמבנה. שיטה זו קלה בהרבה לביצוע משיטת הקיר הכפול והיא נפוצה מאוד באזור ירושלים ובמבני ציבור.
טענתך לבעיית עיבוי פוטנציאלית נכונה בשיטת הקיבוע הרטוב בעיקר אם שכבת הבידוד הינה חיצונית ונמצאת בין האיטום של קיר הרקע לבין האבן (ללא מרווח אוויר). על כן , בשיטת הקיבוע הרטוב באזור ירושלים , רבים מוותרים על שכבת הבידוד החיצונית , ומבצעים במקומה שכבת בידוד פנימית של רנדופן 3 ס"מ כלפי פנים המבנה ובונים כנגדו כלפי פנים קיר בלוקים בעובי 7 ס"מ.
בהצלחה

 

[בונהבית3]

פולאריטן מוקצף מעביר לחות (בשונה מרדנופן)

האם זה פותר את בעיית העיבוי?

 

[ל ב פיקוח והנדסה]

פוליאוריטן מוקצף

בדיוק בגלל זה ציינתי שבאזורים קרים יחסית , קרי אזור ירושלים (גם בחלקים מרמת הגולן וצפת) , נוהגים לבצע בידוד מבפנים , על ידי לוחות רנדופן ובניית מחיצת איזולציה פנימית בעובי 7 ס"מ. שיטת בידוד זו מונעת לחלוטין את בעיות העיבוי באזור זה שהינו "מועד לפורענות" מבחינת עיבוי.
בהצלחה

 

[בונהבית3]

אתה מדבר על אבן גב בטון

נכון?
ממה שאני שומע מאנשי מקצוע וגם רואה בשטח ,השיטה הזו קצת עוברת מן העולם ומוחלפת בשיטה של קיבוע רטוב
בגלל התקן של רעידות אדמה ומהנדסים רבים לא מוכנים לתכנן בשיטה הזו.

עוד חסרונות ששמעתי:
יוצקים כל פעם כמה שורות (לא תמיד בטון מובא) .
אי אפשר לעשות ויברציה בגלל שכל הצד של האבן עלול להתפרק.
האיטום הוא שלילי ובגלל הקיר איזולציה בעיות איטום יותר קשות לאיתור.
בידוד שלילי נחשב לפחות טוב.

אגב,אני גר בבית כזה ובהחלט יש בעיות עיבוי בקירות.

חסרונות בקיבוע רטוב שאני מודע אליהם:
יותר יקר.
קיבוע האבן פחות טוב מגב בטון.


למה אתה חושב ששיטה זו עדיפה? מעניין אותי לשמוע את דעתך.

 

[ל ב פיקוח והנדסה]

לא

שלום בונה בית 3 ,
אני לא מדבר על שיטת אבן גב בטון. היא לא עדיפה בעיניי על שיטת אבן גב בטון.
בשיטת אבן גב בטון בונים בכל פעם 3-4 שורות ויוצקים את הבטון כנגד האבן. העצלנים , משתמשים בקיר הבלוקים הפנימי (האיזולציה) כדי שתשמש תפסנות פנימית (במקום עץ או תבנית). בדרך זו , אין מרווח אוויר ובידוד מספק בין הבטון לפנים ובאזורים הקרים נוצרת בעיית עיבוי. בשיטה זו אני תמיד ממליץ לבנות את קיר האיזולציה בהרחקה של 3 ס"מ מקיר הבטון וליצור איזולציה נפרדת לבידוד טרמי משופר. זה מוכיח את עצמו...
בשיטת הקיבוע הרטוב מעגנים את הרשת לקיר (בטון או בטון ובלוקים) באופן היוצר מרווח בין קיר הרקע לבין הרשת. אז תולים עליה את האבן ויוצקים דייס צמנטי בין האבן לקיר.
בשיטת אבן גב בטון הסיכוי לכשלים בחיפוי האבן אפסי , גם ביישום בינוני.
בשתי השיטות יותר נכון לבצע בידוד פנימי , רצוי עם מרווח ולוחות רנדופן בין קיר הרקע לקיר האיזולציה הפנימי כדי למנוע עיבוי. כמו כן , אני תמיד ממליץ ליישם לוח מבודד בפאת התקרה הצמודה לקיר החוץ עד מרחק של 60 ס"מ מקיר החוץ על מנת למנוע עיבוי בחיבור שבין הקיר לתקרה. לדעתי , באזור ירושלים , השומרון , גליל עליון וגולן זו חובה.

בהצלחה