קיראו בבקשה...
שבריריות. "כשאני עטופה שם, בין חסון זרועותיך וריח התינוקות שספוג בך,מזכיר ילדות. חושבת,אושר בן שעה הוא שביר כלכך. פוקחת עיניי, אינך שם. ואני שבורה לרסיסים שפזורים אי שם מהם משתקפת בבואת אהבה שנכחדה. מצפה לתגובותיכם לטוב או לרע,הכל יתקבל בברכה. שלכם, סינדרלה.