קיצור תולדות יהוה

[דייהטסו]

קיצור תולדות יהוה

ספר של ד"ר יגאל בן-נון, בו הוא מנפץ כמה דעות קדומות שנפוצות אפילו באקדמיה - למשל רציפות בית דוד מימי דוד ועד חורבן בית ראשון, או קיומו של פולחן מונותאיסטי בימי המקדש הראשון.
הוא שופך אור על נקודות בטקסט המקראי שחושפות את אופי האמונה הקדומה ביהוה שהיא מדהימה בעיני - למשל יהוה שנלחם ביעקב בנהר הירדן, ומפחד שהאור יעלה, כמו באגדות על ערפדים ממש. או יהוה כשד רע שפוגש את משה במדבר ומנסה להרוג אותו, וציפורה מצילה אותו ע"י כריתת העורלה - כך שלמעשה המקור לברית מילה הוא פחד משדים.
מומלץ ביותר.

 

[קלייטון.ש]

רק לא לשכוח שמדובר בפרשנות כמו כל פרשנות

האיש קורא במקרא ומוסר את דעתו.

 

[נירובי1]

גם חז"ל נתנו פרשנות על המקרא ותראה מה יצא מזה

 

[דייהטסו]

אין דמיון בין פרשנות מסורתית

שחייבת להגיע למסקנות בגבולות גזרה מצומצמים, לבין חקר מדעי רציני שמבוסס על פילולוגיה, ארכיאולוגיה וכו'.

 

[נירובי1]

חז"ל לא הגיעו לפלפלנות ופרשנות בגבולות גזרה מצומצמים

ויש שפע של דוגמאות לכך

 

[tomasth]

אין מספיק מקורות להכיר את האמונה הקדומה

אולי נותרו שרידים ארכיאולוגים במדינות ערב שלא הושמדו , שמהם אפשר להכיר יותר.
&nbsp
יש גבול כמה עדויות נשארו מכל תקופה על כל עניין באותה תקופה , וכמה מזה הוסתר/נקבר ששיני הזמן והאנשים אחר כך , לא השמידו.
&nbsp
כל פרשנות כזו אינה רלונטית עבור המאמין , כי אמונתו תלויה ברבותיו ודעותיהם העדכניות ביותר , ודעתו האישית כמו תמיד.

 

[דייהטסו]

זו לא סתם פרשנות

זה מדע. מדע מאוד ספקולטיבי מעצם העיסוק בנושא שכמות הראיות הבלתי תלויות בו נמוכה. אבל כל חוקר מתבסס על מחקר בנושא של למעלה ממאה שנה, על ארכיאולוגיה, טקסטים שנמצאו במקומות שונים במזרח הקדום וכו'. בהחלט לא מדובר בפרשנות אישית של החוקר על סמך המקרא בלבד. ואפילו במקרים שכן, מסתבר שגם האיש המיליון שקורא במקרא יכול להבין דברים שקוראים קודמים לא הבינו. למשל הראיות שהוא נותן מתוך המקרא לחוסר הרציפות של שושלת בית-דוד הן משכנעות מאוד.

 

[קלייטון.ש]

אין ספק שכל מי שקורא במקרא יכול למצוא בו משהו חדש

מאחר והמקרא עצמו סותר את עצמו, כך נראה, הלוך ושוב, אפשר לבסס בו ממש עמדות הפוכות, רק צריך לבחור את הגרסה המתאימה.
אבל צריך לזכור שהמקרא הוא טקסט ספרותי ולא תופעת טבע.
מי שיש לו איזו עמדה מראש (נאמר, שהמקרא אינו יצירה אלוהית אלא של בני אדם, או שההיסטוריה אליה הוא מתייחס התרחשה לא כך אלא אחרת), יכול בהחלט לבסס אותה בסיפור שהוא גם מורכב, גם מתפתל, ובמיוחד הוא חסר פרטים רבים שאותם יכול הקורא להשלים מדמיונו.

 

[אני רק עובר]

ירמיהו ה"נביא" (מתוך הספר)

נבואת ירמיהו:
"כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים" (ירמיהו כב, יח).

ובמציאות (או לפחות לפי התנ"ך): "וישכב יהויקים עם אבותיו" (מלכים ב, כד, ו).

ועל זה נאמר: "טועים..."

 

[קלייטון.ש]

אל "וישכב עם אבותיו" אפשר להתייחס כאל ביטוי ל"מת"

ולא כביטוי שמתאר פיזית את צורת הקבורה כאילו היא עם הגופות של אבות הנפטר.
לראיה מלכים א פרק יד פסוק לא "וישכב רחבעם עם-אבותיו, וייקבר עם-אבותיו בעיר דויד". כלומר בנוסף לאמירה "וישכב עם אבותיו" נמסר גם מידע נוסף על אופן ומקום הקבורה, ואין די בחלק הראשון לתאר את צורת ומקום הקבורה.
לגבי יהויקים לפי דברי הימים ב פרק לו נבוכדנצר לקח אותו בשבי והוביל אותו לבבל.
ואם כך נכונה הנבואה.

 

[אני רק עובר]

כלומר הסתירה היא בין מלכים לדברי הימים?

כי במלכים כלל לא מוזכר שיהויקים נלקח בשבי לבבל, ואין שם שום סיבה לחשוב ש"וישכב עם אבותיו" אינו מתייחס לקבורה.

ואם כבר, בדברי הימים לא ממש נאמר שהוא גלה לבבל, ולא מוזכר איפה נקבר... בכל מקרה מישהו פה טועה. אפילו תאום הגרסאות בתנ"ך לא מוצלח במיוחד.

 

[קלייטון.ש]

אני לא רואה ממש סתירה

מקור אחד מוסר שיהויקים מת בלי להיכנס לפרטים על אופן המוות והקבורה.
מקור שני מוסר שהוא הוגלה לבבל.
מקור שלישי - נבואת ירמיהו - מוסר שיהויקים ימות וייקבר באופן משפיל, מה שמתאים לסיפור שמובא בדברי הימים.
מאחר וקיימת האפשרות שהנבואה על סופו של יהויקים הוכנסה ע"י עורך לאחר מעשה (אפילו הרבה לאחר מעשה), נראה לי שאפשר להסיק שהוא אכן הוגלה ומת בגולה.

 

[אני רק עובר]

ליתר דיוק, מקור אחד מוסר במפורש שיהויקים "שכב עם אבותיו"

אך אתה בוחר לראות בו ביטוי סמלי בלבד. מקור שני לא באמת מוסר שהוא הוגלה לבבל (כתוב "נאסר בנחושתיים להוליכו בבלה" אך לא כתוב במפורש שגלה לבבל בסוף), ולגבי קבורתו לא נאמר דבר. ונבואת ירמיהו היא שיהויקים ייקבר מחוץ לירושלים סותרת את המקור הראשון ואיננה "מתאימה" למקור השני כי שם לא נאמר דבר על קבורתו.

(אגב, הכי פשוט היה לבדוק איפה יהויקים קבור במציאות. רק יש בעיה קטנה: אף אחד לא יודע איפה קברי מלכי יהודה, לא של יהויקים ולא של אף אחד אחר.)

 

[dojee]

למה לא להודות שהיצליחו לבלבל אותך

 

[קלייטון.ש]

טוב, השאלה עכשיו מה המטרה של העיסוק הביקורתי בטקסט

האם המטרה להוכיח שהנביא טעה? בעיני מטרה כזו אינה חשובה, לא מבחינה דתית (שהרי הנביא מקבל את המידע שלו מאלוהים, ואלוהים יכול לשנות את דעתו), ולא מבחינה ביקורתית שהרי הנביאים מילאו אותו תפקיד שממלאים היום פרשנים - הם ניתחו את המצב החברתי והפוליטי בימיהם והזהירו מפני תוצאות אפשריות. וודאי שיכלו לטעות כמו שטועים הפרשנים בימינו.
האם המטרה להוכיח שבמקרא יש סתירות? ידוע שיש סתירות, כל מי שקורא את שני הפרקים הראשונים בספר בראשית פוגש סתירה משמעותית. שלוש דתות גדולות צמחו מעל הפרקים האלה כך שלא נראה שהצבעה על סתירות יכולה לשנות משהו. אין סתירה במקרא שאי אפשר ליישב עם קצת פלפלנות.
או שהמטרה היא להסיק מתוך הטקסט מידע על ההיסטוריה אליה הוא מתייחס. למשל מה אפשר שעלה בגורלו של יהויקים מלך יהודה. אם רוצים במטרה האחרונה אני חושב שיותר נכון לחפש התאמות בין אזכורי המלך ולא סתירות, בהנחה שכל מקור מסר משהו נכון, גם אם חלקי, ולא משהו שקרי.

 

[אני רק עובר]

הטעות של הנביא חשובה מבחינה דתית

כי לפי התורה ההבדל בין נביא אמת לנביא שקר הוא בהתגשמות נבואותיו, ומזה נובע שלפי ספר מלכים ב ירמיהו הוא נביא שקר.

אבל ברור שכל סתירה בתנ"ך אפשר ליישב עם קצת "פלפלנות". לכן לתנ"ך בעצם אין חשיבות דתית. החשיבות הדתית היחידה היא של ה"פלפלנות".

 

[קלייטון.ש]

רק דתיים יכולים לקבוע מה חשוב - להם - מבחינה דתית

 

[dude101]

נכון. הדתיים שקבעו שהתנ"ך חשוב נקראים "קראים"

הדתיים שקבעו שהתתפלפלות חשובה נקראים יהודים רבניים.

 

[חנוך25]

אף לא אחת מהמטרות האלה

פשוט זה מעניין ההתפתחות של המושג של אלוהים.

 

[dojee]

המטרה ברורה, להרוס ולהחריב כל מה שקשור ליהדות