עתודאי במיל.
לגבי קיצור שירות הקבע - קשה ביותר לצאת מהמחויבות, אם צה"ל מתעקש, למרות שזה אפשרי. מנסיוני, שווה לעשות בעיות ולוא בשביל להשיג מה שאתה רוצה, אפילו אם לא ישחררו אותך קודם. אצלי במקרה זה היה נושא של לימודים לתואר שני יום מלא בשבוע. נאבקתי, עשיתי צרות ובסוף קיבלתי במקום חצי יום, יום וחצי. לגבי הנאה משירות, אני יכול להגיד שחלק מתקופת שירותי (החלק הגדול) די נהנתי. הצבא גם תרם לי בידע מקצועי, שהיום אני חי ממנו וגם כלכלית (אין מה לעשות ההטבות בקבע עדיין זה משהו). נכון שהיו תקפות חרא, בעיקר בגלל מפקדים חסרי רגש והבנה, אבל עם מאבק עיקש גם מזה יצאתי. מה שבטוח שיתרונו של עתודאי זה במעמד המידי שהוא נכנס אליו כקצין, חוסך את כל שלב החפ"שיות. בכל מקרה יש עתודאים שנהנו עדיין, אני אישית לא ממליץ על עתודה והסיבות צויינו פה גם בעבר.