הוא נהג להשתרג בינות ענפיה משל היה קיסוס מצוי עלעליו הירוקים נשאו צורה של לב כשהוא תר אחר אור החמה כמה כמיהה הייתה במעבה החורש בהיכרכות הזו סביבה מטפס ועולה מעלה מעלה חונק ועולה בדרכו אל האור הנכסף.
עוד רגע קט ערפילי סתיו יפיצו ניחוח תחינת שלהבת מזהיבה. מבט אפור בעינייך מפיג מנפשי השממה. מסביב תרקום שלכת רגעי סוף קטנים לעלים. יד ביד נצעד באלם אל חופי תשוקה רחוקים. עוד רגע קט יתכסו השמים טיפות יורה מחיי נפשות. זה האות , זה הרגע לבעור באש שלהבות.
