אליהו חרמון
New member
רכשתי לפני כחודש את
שני הרימסטרים ל-Remain in light ול-Fear of music. תענוג צרוף. שכבת ה-DVD-A פשוט מצויינת, ויש גם בונוסים שלא הכרתי אף פעם + קליפים מהופעה חיה בכל אחד מהם. שווה כל אגורה וכל סנט. אז מה מומלץ של "ראשים מדברים" (בלי התייחסות לקינג קרימזון): אם אתה רוצה להתוודע באופן רוחבי, לך על ה-DVD של Stop making sense. מדובר בהופעה מדהימה (מבויימת ע"י ג'ונתן דמי), שכוללת את המיטב שלהם, בעיקר משלושת האלבומים שאני הכי אוהב עד ל-1982. האנרגיות של ביירן והצוות מסביב בלתי ניתנות לתיאור. הקונספט מזכיר לי את זה של לורי אנדרסון (ואולי להיפך?). אלבומים שאני אוהב: Fear of music - מבשר את זה שיבוא אחריו, בין האלבומים הראשונים ששילבו מקצבים אפריקאים במוסיקת רוק (במקביל לגבריאל). Remain in light - ה-אלבום. Speaking in tongues - חוזר יותר אל תבנית הרוק הרגילה, אבל עם שירים מצויינים (Burning down the house, Slippery people ועוד) Naked - אלבום מאוחר יחסית, אבל פשוט טוב, עם נטייה יותר לכיוון של מקצבים לטיניים ועיבודים מעט ג'אזיים. בין לבין גם Little creaturs מומלץ, וזהו אולי האלבום הכי נגיש שלהם.
שני הרימסטרים ל-Remain in light ול-Fear of music. תענוג צרוף. שכבת ה-DVD-A פשוט מצויינת, ויש גם בונוסים שלא הכרתי אף פעם + קליפים מהופעה חיה בכל אחד מהם. שווה כל אגורה וכל סנט. אז מה מומלץ של "ראשים מדברים" (בלי התייחסות לקינג קרימזון): אם אתה רוצה להתוודע באופן רוחבי, לך על ה-DVD של Stop making sense. מדובר בהופעה מדהימה (מבויימת ע"י ג'ונתן דמי), שכוללת את המיטב שלהם, בעיקר משלושת האלבומים שאני הכי אוהב עד ל-1982. האנרגיות של ביירן והצוות מסביב בלתי ניתנות לתיאור. הקונספט מזכיר לי את זה של לורי אנדרסון (ואולי להיפך?). אלבומים שאני אוהב: Fear of music - מבשר את זה שיבוא אחריו, בין האלבומים הראשונים ששילבו מקצבים אפריקאים במוסיקת רוק (במקביל לגבריאל). Remain in light - ה-אלבום. Speaking in tongues - חוזר יותר אל תבנית הרוק הרגילה, אבל עם שירים מצויינים (Burning down the house, Slippery people ועוד) Naked - אלבום מאוחר יחסית, אבל פשוט טוב, עם נטייה יותר לכיוון של מקצבים לטיניים ועיבודים מעט ג'אזיים. בין לבין גם Little creaturs מומלץ, וזהו אולי האלבום הכי נגיש שלהם.