קינג קרימזון...

[וינסנטי]

קינג קרימזון...

האם כדאי לי ללכת על האלבום "דיספליין"?

 

[B a z a]

כן

לדעתי זהו אחד האלבומים הכי טובים שלהם, לא נופל מהראשון או מ"רד", אמנם הסאונד קצת שונה ומרגישים את ה- new-wave בגלל הצטרפותו של אדריאן בלו, אבל האלבום הזה מאוד פרוגרסיבי ומאוד מהנה.

 

[RamiSun]

כן

אלבום מעולה, טוני לוין ובלו נותנים צבע חדש ומעניין לפריפ.

 

[Nadavcat]

איזה מוזר זה שאחרי...

כל האלבומים שלהם עד "רד" (כולל) פריפ השתמש המון בכלי נשיפה וכינור, ואז בבת אחת (בעצם אחרי הפסקה של כמה שנים) הכל נפסק.

 

[orbiti]

זה לא כל כך מוזר

יוצרים תמיד מחפשים דרכים שיגרמו להם לכתוב בצורה שונה ולא לחזור על עצמם, ואחת הדרכים היא לכתוב לסאונד והרכב כלים שונה מזה שהם פעלו בו עד כה. אני מניח שפריפ הרגיש שכלי נשיפה יגרמו לו באופן אינטואיטיבי לכתוב מוסיקה שנשמעת כמו זאת שכתב עד 74, והוא העדיף במכוון להתרחק מזה ולפעול בטריטוריה חדשה.

 

[Nadavcat]

כן כנראה שכך היה...

בכל מקרה אני לאחרונה התחלתי לשמוע את Discipline ו- Thrak וגם את The Power To Believe ואולי (לדעתי) הם לא משתווים לאלבומי ה-70 שלהם אבל הם מוכיחים ללא ספק שקרימזון היא הלהקה המעניינת ביותר בפרוג ואולי בכלל... יש שם שירים וקטעים ממש מעניינים (קצב, כלי נגינה, סאונדים וכו) כל הכבוד להם.

 

[שיר דויטש]

לקח די הרבה זמן ודי הרבה אלבומים

בשביל להבין שאולי לא כדאי לפתוח כל אלבום עם כלי נשיפה שעושים ריף עם מודולציה בלוזית.

 

[epitaph]

למה? רק חמישה אלבומים...

 

[שיר דויטש]

אתה לא חושב שלהתחיל חמישה אלבומים

בדיוק באותה צורה זה קצת מוגזם?

 

[Mr Mustard]

לא הבנתי איך חמישה...

 

[שיר דויטש]

אה... Starless and Bible Black?

בערך... למרות שגם רד מתחיל עם המתכונת הזאת, רק עם גיטרות במקום כלי נשיפה. וגם בThrak יש את זה. וגם ב Power to Believe. הממ...

 

[epitaph]

דווקא התכוונתי ללארקס...

לא היו שם כלי נשיפה בכלל.

 

[חגי בן אברהם]

אלבום מומלץ מאוד,מפני שזהו

פרוגרסיב עם השפעות של "ראשים מדברים"(שגם הם מוכשרים מאוד ומורכבים לא פחות),אדריאן בילו חזר בדיוק מתקופה שבה היה צמוד ל"ראשים מדברים" וניכרת מאוד השפעתם והשפעת הניו וויב של אותה תקופה על בילו-מה שמשליך כמובן על האלבום.

 

[חגי בן אברהם]

ועוד נקודה קטנה הקשורה ל"ראשים

מדברים".השפעתם על קרימזון ניכרת מאוד בשירה של בילו שלעיתים נשמע ממש כמו דיוויד ביירן

 

[עמית ע]

הייתי מציין עוד שם חשוב בהקשר הזה

ג'ון האסל. דמות מפתח בהבאת השפעת מוסיקת העולם השלישי אל המוסיקה הפופולרית של תחילת שנות ה-80. אחרי שלמד אצל שטוקהאוזן ועבד עם המינימליסטים ריילי ויאנג, הוא התמקד בשנות השבעים במוסיקת עולם. בסוף שנות השבעים הוא חבר למוסיקאי והמפיק רב ההשפעה בריאן אינו ויחד עמו הוציא שני אלבומי מפתח של אמביאנט/מוסיקת עולם (Possible Musics/Fourth World Vol. 1, Dream Theory in Malaya/Fourth World Vol. 2). ההשפעה חלחלה במהירות לכל החבורה המקושרת לבריאן אינו - טוקינג הדז, דיוויד סילביאן, פיטר גבריאל וקינג קרימזון.

 

[JohnPaul]

מה מומלץ של "ראשים מדברים"?

משהו שמזכיר את Discipline?

 

[חגי בן אברהם]

נסה את אחד מאלה

RAMAIN IN LIGHT-הכי טוב שלהם לדעתי TALKING HEADS 77 MORE SONGS ABOUT BUILDINGS FEAR OF MUSIC

 

[epitaph]

ובעיתוי מתאים, רק לפני כמה ימים...

פורסמה הידיעה הזאת.

 

[HelterSkelter1]

או יותר מומלץ:

טוקינ הדס. אני שוקל לאחרונה לקנות את הרימאסטרים המדוברים, אך יש שמועות שבגלל שהדיסקים הם Duel Layer, ז"א דו שכבתיים (משני הצדדים), אז הם עושים בעיות בנגינה בהרבה CD פליירים, ישנים וחדשים. ועוד כתבה נחמדה על טרופיקלה.

 

[JohnPaul]

אתה יודע ש-Namedropping לא מועיל

תודה, אבל אתה יכול גם לפרט על כל אחד מהם?