קיטשן מרקט – עסקית צהריים
את הדיווח המלא עם כל התמונות ניתן לקרוא גם אצלי בבלוג.
כמעט ולא יוצא לי לאכול בעסקיות באמצע השבוע, ועד שמגיעה הזדמנות כזאת, כיף לנסות מקום שעוד לא הייתי בו.
התחלפות השף במסעדת קיטשן מרקט שבנמל, כניסתו של השף יוסי שטרית ותפריט הצהריים המסקרן גרמו לנו להגיע לשם.
התפריט אינו רחב במיוחד, אבל כמעט כל המנות בו נשמעות מעניינות.
כשהגענו בשעת צהריים יחסית מאוחרת, המקום היה חצי מלא, ומיד הושבנו במעין שולחן גדול ומשותף, שהיה די ריק וללא אנשים קרובים אלינו.
העיצוב של המסעדה דומה מאוד לרוב "מסעדות השוק", עם ירקות וקופסאות שימורים מפוזרים בחלל. הנוף לנמל מקסים, ורק משהו באקוסטיקה לא ממש עבד. הרחש משאר השולחנות נשמע קצת חזק מדי ולמרות שלא היה ניתן לשמוע שיחות ספציפיות, היה נחמד אם איכשהו היה אפשר להבליע קצת את הווליום.
המלצרית המאוד חביבה הגיעה אלינו במהרה, סיפרה על הספיישלים של היום וציינה את המחיר מבלי שביקשנו.
כוסות המים שהזמנו קצת התעכבו, אבל המים היו קרים וטובים, עם קרח ולימון ומולאו לאחר מכן ביוזמת המלצרית.
בכלל, השירות היה כיף גדול. המלצרית היתה מקסימה וחייכנית וההמלצות שלה נשמעו כנות ואמיתיות. בדיוק כמו ששירות לא רשמי אבל נעים אמור להיות.
העסקית כוללת מנה ראשונה במחיר העיקרית.
המנות הראשונות הגיעו די מהר.
קרפצ'יו דג ים היתה המנה שהוגשה מולי. כמו שהמלצרית אמרה מבעוד מועד, היא הוגשה שונה מהתיאור שלה בתפריט. הדג (דג עדין ולבן כלשהו שלא הצלחתי לזהות) נפרס דק דק כשמעליו מעט שמן, יוגורט, צנוניות, בצל סגול, עגבניות מיובשות, זיתים ומעין מטבל עגבניות פיקנטי. ממה שטעמתי, המטבל השתלב נהדר עם הדג ועם היוגורט והפך את המנה למקורית ומרעננת.
שקשוקת פירות ים- שרימפס, קלאמרי, פפריקה מעושנת וכוסברה היתה המנה הראשונה שהזמנתי אני. במחבת קטנה צפו שרימפסים, גופי וראשי קלאמרי ופטריות פורטבלו ברוטב שקשוקה שהיה מעט דליל מדי, אבל טעים מאוד ופיקנטי כמו שצריך. פירות הים הוכנו כראוי, כמו גם הביצה והחלמון הנוזלי שלה שהיה כיף לנגב עם פירות הים. רק פרוסות הצנונית לא ממש הצליחו להתחבר למנה, אבל היה קל להזיז אותם הצידה. מנה טעימה וכיפית, אם כי קצת כבדה בתור מנה ראשונה.
עם השקשוקה הזמנתי גם מנת לחם (14 ש"ח) שתעזור בניגוב. שתי פרוסות של לחם בהיר עם קרום קשיח ומתפצפץ ושתי פרוסות של לחם כהה יותר, שהיה דחוס, מעט חמצמץ ואהבתי אותו הרבה יותר, הוגשו עם שמן זית ועגבניות מרוסקות. הלחם עזר מאוד לניגוב הרטבים מהמנות, ורק חבל שהוא לא מוגש על חשבון הבית. כמו ברוב מסעדות העיר, 14 ש"ח עבור 4 פרוסות זה מחיר מעט מוגזם, אם כי, שוב, די סטנדרטי ונהוג.
גם המנות העיקריות הגיעו יחסית מהר.
מולי נאכלה פולנטה פירות ים- שרימפס, קלאמרי, ארטישוק, שום ושמן זית (88 ש"ח). כמות נאה של פולנטה שאותה טעמתי. היא היתה עשירה, עמוסת חמאה ופרמז'ן, נהדרת ומנחמת כמו שפולנטה טובה יכולה להיות. את פירות הים, חצי הארטישוק והירקות לא טעמתי, אבל נאמר לי שהם היו מוצלחים מאוד והוכנו כראוי. אני אשמח להזמין את המנה הזו בפעם הבאה.
טרין חם של טלה- טלה בבישול ארוך, קרם אפונה וערמונים (99 ש"ח) היתה המנה שהזמנתי אני. מנה יפיפיה שהיה ממש חבל להרוס. מלבן דחוס של בשר טלה שבושל שעות ארוכות עד שהפך רך היה פשוט מעולה. קריספי מבחוץ, רך ומלא טעמי בשר עמוקים מבפנים. הרוטב המצומצם שהוגש איתו היה נהדר גם הוא. הירקות שהוגשו עם הבשר (פטריות, כרובית, ברוקולי, ערמונים ועגבניות מיובשות) היו טעימים, לא בושלו יותר מדי ושמרו על טעמם, הפירה היה חמאתי וטעים ורק קרם האפונה קצת נבלע ולא הורגש. בהחלט מנה נהדרת, שגם אותה אשמח לאכול שוב.
הקינוחים במקום מוצגים במעין מקרר קטן מתחת לבר ולא יכולנו שלא להתפתות ולהזמין מהם.
פנקוטה פירות (כ-35 ש"ח, אין לי את המחיר המדויק) היתה פנקוטה טעימה ועדינה שהוגשה עם תותים, פטל ואננס טריים. היא היתה קלילה כמו שקינוח פירות אמור להיות ועשתה את העבודה, אם כי לא היתה מיוחדת או מרגשת.
ברולה קפה (גם הוא כ-35 ש"ח) היה קינוח כבד יותר של קרם ברולה, מעליו קרם בטעם עדין של קפה עם כדור של גנאש שוקולד קר. טעמו העדין של הברולה מעט נבלע בטעמו של הקפה, אבל השילוב של הקפה והשוקולד היה טעים ואיכשהו הזכיר לי מין סוג של טירמיסו ללא בישקוטים. עוגית הפלורנטין שהוגשה ביחד עם הקינוח היתה מצוינת, עם טעם דומיננטי של קרמל ושקדים.
את הארוחה ליווינו עם שתי כוסות יין.
גוורצטרמינר של וילה וולף דר לוסן מגרמניה (31 ש"ח) ששתיתי אני היה קליל וטעים, עם איזון טוב בין מתיקות לחמיצות. קברנה סוביניון של תבור (38 ש"ח) שנשתה מולי דווח כטעים, אבל סטנדרטי ולא מפתיע.
החשבון יצא 343 ש"ח לשנינו, לא כולל שירות. לא זול, אבל בהתחשב בכמות האוכל שאכלנו, כולל שני קינוחים ויין, לא ממש נוראי.
זו היתה ארוחה מוצלחת מאוד, אחת הטובות והכיפיות שאכלתי בזמן האחרון, עם אוכל טעים ומעניין ושירות נעים, ששנינו נשמח לחזור עליה.
את הדיווח המלא עם כל התמונות ניתן לקרוא גם אצלי בבלוג.
כמעט ולא יוצא לי לאכול בעסקיות באמצע השבוע, ועד שמגיעה הזדמנות כזאת, כיף לנסות מקום שעוד לא הייתי בו.
התחלפות השף במסעדת קיטשן מרקט שבנמל, כניסתו של השף יוסי שטרית ותפריט הצהריים המסקרן גרמו לנו להגיע לשם.
התפריט אינו רחב במיוחד, אבל כמעט כל המנות בו נשמעות מעניינות.
כשהגענו בשעת צהריים יחסית מאוחרת, המקום היה חצי מלא, ומיד הושבנו במעין שולחן גדול ומשותף, שהיה די ריק וללא אנשים קרובים אלינו.
העיצוב של המסעדה דומה מאוד לרוב "מסעדות השוק", עם ירקות וקופסאות שימורים מפוזרים בחלל. הנוף לנמל מקסים, ורק משהו באקוסטיקה לא ממש עבד. הרחש משאר השולחנות נשמע קצת חזק מדי ולמרות שלא היה ניתן לשמוע שיחות ספציפיות, היה נחמד אם איכשהו היה אפשר להבליע קצת את הווליום.
המלצרית המאוד חביבה הגיעה אלינו במהרה, סיפרה על הספיישלים של היום וציינה את המחיר מבלי שביקשנו.
כוסות המים שהזמנו קצת התעכבו, אבל המים היו קרים וטובים, עם קרח ולימון ומולאו לאחר מכן ביוזמת המלצרית.
בכלל, השירות היה כיף גדול. המלצרית היתה מקסימה וחייכנית וההמלצות שלה נשמעו כנות ואמיתיות. בדיוק כמו ששירות לא רשמי אבל נעים אמור להיות.
העסקית כוללת מנה ראשונה במחיר העיקרית.
המנות הראשונות הגיעו די מהר.
גם המנות העיקריות הגיעו יחסית מהר.
הקינוחים במקום מוצגים במעין מקרר קטן מתחת לבר ולא יכולנו שלא להתפתות ולהזמין מהם.
את הארוחה ליווינו עם שתי כוסות יין.
גוורצטרמינר של וילה וולף דר לוסן מגרמניה (31 ש"ח) ששתיתי אני היה קליל וטעים, עם איזון טוב בין מתיקות לחמיצות. קברנה סוביניון של תבור (38 ש"ח) שנשתה מולי דווח כטעים, אבל סטנדרטי ולא מפתיע.
החשבון יצא 343 ש"ח לשנינו, לא כולל שירות. לא זול, אבל בהתחשב בכמות האוכל שאכלנו, כולל שני קינוחים ויין, לא ממש נוראי.
זו היתה ארוחה מוצלחת מאוד, אחת הטובות והכיפיות שאכלתי בזמן האחרון, עם אוכל טעים ומעניין ושירות נעים, ששנינו נשמח לחזור עליה.
